ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי, קיבלה אתמול רוח גבית לניסיונה לשכנע את בית המשפט העליון בממלכה להכיר בסמכות הממשלה להוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי - וזאת ללא אישור הפרלמנט הבריטי.
מיי השיגה ניצחון סמלי כאשר לוח הזמנים שהגישה ליציאה מהאיחוד, שכולל גם את התאריך הקריטי שבו יופעל סעיף 50 באמנת ליסבון, עבר ברוב גדול ובתמיכתן של שתי המפלגות הגדולות.
מבחינתה של מיי מדובר בהישג כפול. ראשית, משום שבמפלגתה שלה, המפלגה השמרנית, רבים מחבריה למעשה החלו למרוד נגדה בטענה כי אינה מובילה אסטרטגיה נכונה מול האיחוד, ולמעשה פוגעת בבריטניה בגלל התנהלותה. שנית, משום שרבים בפרלמנט עדיין מתנגדים ליציאה מהאיחוד האירופי, אף על פי שרוב העם הבריטי הצביע בעד המהלך במשאל העם בחודש יוני האחרון.
ההחלטה שאושרה אמש כוללת מרכיב הקורא לממשלה להציג תוכנית מפורטת ליציאה מהאיחוד עוד לפני הפעלת סעיף 50, שמתניע את הליך היציאה הפורמלי. למרות הניצחון של מיי בפרלמנט, ספק אם בית המשפט העליון יראה בהחלטה זו התייצבות של הרשות המחוקקת מאחורי הרשות המבצעת בעניין היציאה מהאיחוד.
יצוין כי בחודש נובמבר קבעה ערכאה נמוכה יותר כי יש לקבל את אישור הפרלמנט בטרם יחלו המגעים הפורמליים ליציאה מהאיחוד, כלומר לפני הפעלת סעיף 50. הסעיף מקציב שנתיים להשלמת תהליך ההיפרדות, אחרת מתבצעת היפרדות "קרה", שלמעשה מבטלת באבחה אחת את היחסים של בריטניה עם האיחוד האירופי.
בסופו של דבר, כאמור, לוח הזמנים אושר אתמול ברוב של 448 מול 75, וכעת מיי תוכל להציג לבית המשפט העליון קלף נוסף בניסיון לקבל גושפנקא משפטית ליציאה מהאיחוד.