הדמיה מצילת חיים

זה יכול היה להיגמר אחרת. גבר כבן 36 אושפז בביה"ח סורוקה אחרי שהתעלף במהלך אימון ספורט. בדיקת המאמץ שלו היתה תקינה והוא שוחרר. למזלו, הרופאים המליצו לו לעשות בדיקת הדמיה של הלב, "צנתור וירטואלי". בבדיקה הזו נמצא שעורק מרכזי בליבו חסום כמעט לחלוטין. הוא הועבר מייד לאשפוז ועבר צנתור טיפולי.

בדיקות הדמיה הפכו להיות ה"עיניים" של הרופאים לפני ביצוע פעולות רבות נוספות. לא רק בצנתורי לב, אלא גם בבדיקות קולונוסקופיה, בפגיעות טראומה ובהסתכלות על איברים פנימיים. אמנם ברוב המקרים מדובר רק בפעולה מקדימה לפני פעולה פולשנית - בצנתור לב וירטואלי אי אפשר לפתוח עורק חסום ובקולונוסקופיה וירטואלית אי אפשר לכרות פוליפ שהתגלה - ובכל זאת, יש מקרים שבהם הבדיקות הווירטואליות מומלצות.

הבדיקה כצלצול השכמה

"בצנתור הפולשני אפשר לראות את החלל של כלי הדם והיצרויות בעורקים. אבל בבדיקת סי.טי ('צנתור וירטואלי') אפשר לראות את תהליך הטרשת בכלי הדם ואפשר לזהות מחלת לב בשלבים היותר מוקדמים שלה, גם אם אין היצרויות משמעותיות", אומר ד"ר אריה שלו, אחראי תחום דימות הלב בבית החולים סורוקה, "האוכלוסייה העיקרית שאנחנו מיידעים בבדיקה הווירטואלית היא חולים בני 40 עד 60 שמתלוננים על כאבים בחזה שאינם חד־משמעיים והיינו רוצים לשלול שיש להם חסימה בעורקים. פעם היו לוקחים אותם לצנתור, והיום שולחים אותם לבדיקת הדמיה כדי לתת להם תחושת ביטחון והקלה ולוודא שאין משהו משמעותי שמסכן את חייהם".

מלבד אלה מופנים לבדיקה מי שסובלים מכאבים בחזה אך הסבירות שלהם למחלות לב מוגדרת נמוכה עד בינונית, חולים שסובלים מאי־ספיקת לב מסיבה לא ברורה וחולים שעברו בדיקת אקו לב במאמץ או בדיקת לב שתוצאותיה לא חד־משמעיות. קופות החולים יאשרו בדרך כלל ביצוע של צנתור וירטואלי מסיבות אלו והוא יבוצע לחולים ללא תשלום. אבל חולים שיש להם "רק" היסטוריה משפחתית של מחלות לב, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה ולא סובלים מכאבים בחזה - לא יקבלו אישור. אם הם בכל זאת ירצו לעבור את הבדיקה הווירטואלית, הם יצטרכו לפנות למרפאות פרטיות ולהיפרד מכ־2,800 שקלים.

"הבדיקה הווירטואלית נותנת הרבה מידע מעבר להערכת העורקים הכליליים. אפשר לראות את גודל חדרי הלב, לעשות הערכה כללית של מצב המסתמים ולקבל תמונה כללית של בית החזה, ולפעמים מקבלים על ידי הבדיקה אבחנה מבדלת", מפרט ד"ר שלו. במקרים אחרים הבדיקה נותנת למטופל תמריץ לערוך שינוי באורח החיים שלו. מטופלים שרואים בעיניהם את הרובד הטרשתי שמתפתח בעורקים מקבלים צלצול השכמה להפסיק לעשן, לשנות תזונה, להוריד את לחץ הדם ולהקפיד או להתחיל טיפול בסטטינים או באספירין.

אז נשמע שאולי כדאי לעשות לכולם צנתור וירטואלי כבדיקת סקר.

"שלא ישתמע שכל אדם צריך לעבור את הבדיקה הזו. לעשות בדיקות לאנשים א־סימפטומטיים - זה יכול לגרום למצוקה נפשית. ברור שהיינו רוצים לאבחן ולטפל, אך יש לכך השפעה חברתית לא פשוטה".

הרדיולוגים (מומחים בבדיקות הדמיה) מציינים שכמעט כל העמיתים שלהם מפנים מטופלים לבדיקות הווירטואליות באיברים שונים. עם זאת, קרדיולוגים בכירים הביעו בעבר הסתייגות מסוימת מהבדיקות הווירטואליות וציינו כי "הפניה בלתי נאותה לבדיקת סי.טי במקום לצנתור רגיל עלולה לגרום לעיכוב מיותר באבחון ובטיפול". נוסף על כך, לפני כמה שנים, בהשפעת המועצה הלאומית לקרדיולוגיה, פירסם משרד הבריאות הנחיות להפחית את השימוש בצנתור הווירטואלי בשל החשיפה המצטברת לקרינה, שמוסיפה סיכון לתחלואה בסרטן. אולם ד"ר שלו מציין שכמות הקרינה ירדה בשנים האחרונות ב־90-80 אחוזים. מנגד, הסיכונים בצנתור רגיל נוגעים בעיקר לסיבוכי הרדמה ולסיכונים לקרע בכלי הדם.

בדיקה וירטואלית נפוצה אחרת היא בדיקת סי.טי של המעי, הידועה בשם קולונוסקופיה וירטואלית. בדיקת קולונוסקופיה מומלצת לביצוע אחת לעשור לכל אדם מגיל 50 עד גיל 74. למי שבמשפחתו יש סיכון מוגבר, הבדיקה מומלצת אחת לחמש שנים מגיל 40, או אחרת מגיל 10 שנים פחות מגיל האבחון של קרוב המשפחה שחלה.

"אנחנו משתמשים בקולונוסקופיה לא רק לגילוי סרטן, אלא גם לבירור בעיות ודלקות במערכת העיכול", אומר ד"ר אייל גל, מומחה לגסטרואנטרולוגיה ומנהל השירות למחלות מעי דק במרכז הרפואי רבין. "בדרך כלל מפנים לביצוע קולונוסקופיה כשיש תלונות על אנמיה, דימום במערכת העיכול, כאבי בטן לא מוסברים, שינויים בהרגלי היציאות וירידה במשקל. אם עושים את הבדיקה בזמן ומסירים את הפוליפים, יכולים למנוע התפתחות של סרטן בעשרות אחוזים".

יש גם חסרונות

במסגרת הקולונוסקופיה, שמתבצעת תחת טשטוש, מחדירים למעי דרך פי הטבעת צינור גמיש שבקצהו מצלמה. אם מתגלים פוליפים אפשר לכרות אותם במהלך הבדיקה, לקחת דגימות או לעצור דימום - דבר בלתי אפשרי בבדיקה הווירטואלית. אנשים נרתעים מהבדיקה הרגילה בשל ההכנה הלא נעימה, שכוללת דיאטה מיוחדת וחומרים משלשלים. למרבה הצער, אותה הכנה בדיוק נדרשת גם בבדיקה הווירטואלית.

הסיכון העיקרי בבדיקת קולונוסקופיה הוא נקב במעיים - סיבוך מסכן חיים שמתרחש באחד מכל 2,000-1,500 מקרים. גם לטשטוש יש סיכונים, ובהם ירידה בלחץ הדם ובדופק עד כדי הפסקת נשימה. "מקרה מוות הוא נדיר מאוד בבדיקה", אומר ד"ר גל, שמזכיר שבמדינות אחרות משמשת הקולונוסקופיה בדיקת סקר לכל האוכלוסייה.

אך בישראל, בגלל הסיכון שבבדיקה, נמנע משרד הבריאות במשך שנים מלהמליץ עליה כבדיקה הבלעדית לכולם לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, וממליץ במקביל גם על בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה. ויכוח בנושא ניטש בין רופאי בריאות הציבור למומחים בגסטרואנטרולוגיה.

למי כדאי לעשות את הבדיקה הווירטואלית?

"66 אחוזים מהנבדקים בקולונוסקופיה וירטואלית יצליחו 'לעבור' את הבדיקה. בערך ל־30 אחוזים מוצאים פוליפ והם יצטרכו לעשות גם קולונוסקופיה".

החיסרון שבקולונוסקופיה הווירטואלית הוא הקרינה שאליה נחשף הנבדק. בשל פעולת ניפוח המעיים, גם בבדיקה הזו יש סיכון קטן של התנקבות המעי בשיעור של 1 ל־10,000. כמו כן, הבדיקה עלולה "לפספס" פוליפים קטנים מאוד או כאלה שצמודים לדופן. והמחיר? קולונוסקופיה וירטואלית עולה כ־1,900 ש', אך ניתנת לרוב במסגרת סל התרופות בהשתתפות עצמית של 200 ש'.

"יש יתרון מסוים לבדיקה הווירטואלית. בעזרתה אפשר לגלות ממצאים מחוץ למעי, למשל בכבד או בכיס המרה. מצד שני, לעיתים אלו ממצאים שמכניסים אנשים למתח מיותר או לבירורים מיותרים", מבהיר ד"ר גל, "הייתי ממליץ על הבדיקה הווירטואלית לחולים שיש להם בעיות לבצע קולונוסקופיה. למשל, חולים עם מחלות לב או מחלות נשימה שעלולות להקשות על הרדמה, או לחולים שלוקחים מדללי דם ואסור להם להפסיק לקחת אותם כפי שנדרש לפני קולונוסקופיה, או לחולים שצריכים לעשות בדיקות לגילוי מוקדם וחוששים מכל מיני סיבות. אני כרופא ממליץ על קולונוסקופיה כבדיקה הטובה ביותר, ואם מגלים משהו אפשר מייד לקחת דגימה או להוריד פוליפ ולטפל במקום. אבל למי שמתעקש על הבדיקה הווירטואלית אני יכול לומר שזה יותר טוב מלא לעשות כלום".

עומס רב במספר הפניות

מלבד שתי בדיקות וירטואליות אלה, לדברי ד"ר אילן שלף, מנהל מכון הדימות בסורוקה, "אפשר לעשות צנתור וירטואלי לכל איבר בגוף. אנחנו מדברים על הדגמה של כלי הדם בצורה לא פולשנית על ידי הזרקת חומר ניגוד. בעבר, הדרך היחידה להדגים את כלי הדם באיברים אלו היתה רק על ידי צנתור, והיום אפשר לעשות זאת בצורה וירטואלית. כשטופלו אצלנו חיילים שנפצעו במבצע צוק איתן עם פגיעות קשות ברגליים, הם נכנסו קודם כל לסי.טי, ואז המנתח או האורתופד ידעו טוב יותר מה הם הולכים לעשות, אם כלי הדם תקין או לא ואם יש צורך בכירורגיית כלי דם. הבדיקה עצמה אורכת שניות. לא נעשה זאת בפצוע ללא לחץ דם, אבל כאשר יש מרווח זמן, ולו המינימלי ביותר, זוהי בדיקה נחוצה וחשובה". ובהתאם לפופולריות של הבדיקות הווירטואליות, כיום מתמודדים הרדיולוגים עם עלייה עצומה במספר הפניות, לצד מחסור בכוח אדם לביצוע הבדיקות ולפענוחן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו