צוללות הן מערכת נשק חיונית ובעלת חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל.
להפעלת צוללות חשיבות אסטרטגית, משום שחלק מהאיומים עלינו באים ממרחקים ובפרט ממדינת איום מרוחקת אחת, השוכנת לחוף ימים. רק לצוללת היכולת להגיע בבטחה ובחשאי לימים אלה ולשהות שם לצורכי איסוף מודיעיני ולתקיפה מבלי שתתגלה במשך תקופה לא קצרה.
כמה צוללות צריכה ישראל? לפחות שש. כי כמו שהבנו בהיותנו לוחמים בימים של פעם, ביחידה עתירת טכנולוגיה, "על שלושה דברים העולם עומד, אבל שניים תמיד בתיקון". על אחת כמה וכמה כשמדובר במערכת נשק מורכבת, הדורשת טיפולי אחזקה ותיקונים מקצועיים שאחריהם עליה לשוב אל מתחת למים ולא להישאר שם חס וחלילה לתמיד.
לישראל יש שש צוללות, ומספר זה מהווה מינימום הגיוני נדרש מטעמי יתירות, עוד לפני שמחשבים זמני הגעה ליעדים רחוקים, צורך בפעילות בכמה זירות ויעדים, סבבי אחזקה, טיפולים, תיקונים וסתם תקלות.
טוב לו היו לישראל יותר משש צוללות, ומספר זה נקבע בעיקר בגלל עלותן הגבוהה של הצוללות.
מדובר על רכישה של שלוש צוללות במקום השלוש הישנות מבין שש הצוללות שבשירות וגם, כאמור, במערכת נשק מתוחכמת ויקרה מאוד - כשני מיליארד שקלים לצוללת. הצוללות נרכשות ממספנת קיל הידועה באיכותה ותנאי התשלום של גרמניה הם מהטובים - מימון של שליש מסכום העיסקה על ידי התחייבות לקנות מהתעשייה הצבאית והאזרחית בסכום זה.
בצה"ל ובמשרד הביטחון היו תמיד ויכוחים באשר לפיתוח ולהצטיידות במערכות חדשניות ויקרות, בגלל עלותן הגבוהה והשאיפות להשקיע במערכות אחרות. כך היה לגבי מטוס הלביא שלבסוף קורקע, ספינות הטילים מדגם סער 5 וטנקי המרכבה סימן 4. פחות זכורים המאבקים של צה"ל נגד הכניסה לעידן הלוויינים והנשק המדויק וזכורים היטב ה"קרבות" על כיפת ברזל ומטוסי ה־F-35.
הצוללות החדשות יגיעו רק בעוד כעשור, אבל אם היתה ההחלטה לרכישתן מתעכבת היינו יכולים להחמיץ שעת מבחן עתידית. ובהחלטות אסטרטגיות כאלה אסור לקחת סיכונים בלתי מחושבים.
ישראל קיבלה ללא ספק החלטה אסטרטגית נכונה, בזמן הנכון ובהיקף הנכון!
הכותב הוא אלוף (מיל') ונשיא מועצת הביטחון לישראל• • •
"אין חשד לעבירות פליליות"
פרשת הצוללות נשארת במים הרדודים • בתום פגישה של היועמ"ש עם פרקליט המדינה וסגניו הוחלט להמשיך בבדיקה של ניגוד העניינים של עו"ד שמרון • נתניהו: "הצוללות מבטיחות את עצם קיומה של ישראל" • מפקד חיל הים לשעבר, עמי איילון: "גם בתקופת אולמרט ושרון קרה ששר הביטחון לא ידע על הצוללות"
אין פלילים, יש בדיקה - היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט כי אין חשד לעבירות פליליות בפרשת הצוללות. עם זאת, תימשך הבדיקה בנושא ניגוד העניינים.
ההחלטה התקבלה בתום פגישה שנערכה אמש בלשכתו בהשתתפות פרקליט המדינה, שי ניצן, וכמה משנים ליועץ. במשרד המשפטים הדגישו כי "החומר נבחן הן עובדתית והן משפטית, ורק לאחר בחינה זו תתקבל החלטה כיצד להידרש לדברים". עקב כך, אין מקום לערב את המשטרה בפרשה. על המשך הבדיקה להסדרי ניגודי העניינים עם עו"ד דוד שמרון, פרקליטו של רה"מ, אחראית המשנה ליועץ, עו"ד דינה זילבר. בהמשך השבוע יתקיים דיון נוסף כדי לבחון את ההתפתחויות בפרשה.

אח"י רהב בחיפה // צילום: אי.פי.אי
ראש הממשלה עצמו התייחס אתמול פעמיים לפרשה. בישיבת שרי הליכוד אמר נתניהו כי לא ידע דבר על מעורבות עו"ד דוד שמרון בעיסקת הצוללות. הוא הוסיף כי "היתה דחיפות לקדם את ההסכם העקרוני עם גרמניה, כדי לקדמו לפני הבחירות בגרמניה ובתקופתה של הקנצלרית אנגלה מרקל, שנחשבת לידידת ישראל". "כל הדיונים בנושא עיסקת הצוללות היו ממוסמכים ומתועדים", אמר נתניהו לשרי הליכוד.
מאוחר יותר, בפתח ישיבת הממשלה ומול המצלמות אמר נתניהו: "כראש ממשלת ישראל אני מקדיש את מיטב זמני להבטיח את ביטחון ישראל. העיקרון שמנחה אותי ברור: ישראל תוכל להגן על עצמה בכוחות עצמה מול כל אויב ובכל מרחב. ביטחון ישראל מחייב רכש צוללות וחידוש צי הצוללות. אלה מערכות נשק אסטרטגיות שמבטיחות את עתידה, ואני אומר לכם, מבטיחות את עצם קיומה של מדינת ישראל לעשרות השנים הבאות. חיזוק העוצמה הביטחונית של מדינת ישראל הוא השיקול היחיד שהינחה אותי ברכש הצוללות, זהו השיקול היחיד שמנחה אותי תמיד ואין בלתו".
אלקין: "עוד הכפשה"
השר זאב אלקין אמר אתמול מצידו: "השיח בנושא הצוללות, כולל הוויכוחים שהיו, היו מקצועיים גרידא. ההחלטה התקבלה משיקולים מקצועיים לחלוטין. כל דבר אחר הוא עורבא פרח. עורכי הדין מולכו ושמרון מקפידים על ניגוד העניינים. איתי שמרון אף פעם לא דיבר בנושא. כל ניסיון לחבר בין רכש הצוללות לשיקולים לא ענייניים הוא מגוחך והזוי. לי הדברים נראים ניסיון להכפיש את ראש הממשלה וברור כי לא ייצא מזה שום דבר".
אתמול קיבל נתניהו חיזוק ממפקד חיל הים לשעבר, אלוף (מיל') עמי איילון. "זה נראה לי על פניו קשקוש מוחלט", אמר איילון בשיחה עם מנדי ריזל ברדיו FM101.5, "נוח להרבה מאוד אנשים במערכת הפוליטית, ואולי גם בתקשורת, לערבב בין שתי הסוגיות (רכישת הצוללות ומעורבותו של עו"ד שמרון). מצב שבו שר הביטחון מתנגד או הוא אפילו לא מודע לפרטים מסוימים בתהליך, הוא מצב אולי לא בריא, אבל הוא מצב שקרה בעבר במדינת ישראל. הוא קרה גם אצל שרון, הוא קרה גם אצל אהוד אולמרט. צריך להבין, צוללות זה אחריותו של ראש ממשלה. במאה ה־21 הצוללות הן חשובות יותר מאוגדות טנקים ואולי אפילו מכמה טייסות מטוסים". איילון הוסיף: "לפחות משנות ה־80 צוללות נרכשו תמיד בהתנגדות מטה כללי ורמטכ"ל".

נתניהו // צילום: אמיל סלמן
מכל מקום, לאורך היום נמשכו הקריאות להעמיק בחקירת הפרשה. ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) פנה ליו"ר ועדת חוץ וביטחון אבי דיכטר וביקש ממנו לקיים דיון כדי לברר אם ראש הממשלה היה בניגוד עניינים בשל שמרון. עמיתתו לסיעה, ח"כ סתיו שפיר, שעומדת בראש ועדת השקיפות של הכנסת, פנתה במכתב דחוף לראש הממשלה, מנכ"ל משרדו גרונר וראש לשכתו הורביץ, בדרישה לחשוף את טופס ניגוד העניינים שעליו חתום ראש הממשלה.
קובלנה ללשכת עוה"ד
גם ח"כים אחרים במחנה הציוני ביקשו להעמיק את החקירה בנושא. ח"כ איציק שמולי פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה "לפתוח ללא שיהוי בחקירה פלילית בפרשת הצוללות". "אמון הציבור במערכת המשפט וגורמי אכיפת החוק בכלל ומוסד היועמ"ש בפרט לא יוכל לשאת שוב תחושה של משיכת רגליים והעלמת עין מפרשה כה חמורה שעננה כה קשה של שחיתות חוסה מעליה, ומוטב להורות מייד על חקירה שתרד לשורש האמת", כתב שמולי.
ואילו ח"כ מיקי רוזנטל הגיש קובלנה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ובה ציין: "כאשר עו"ד שמרון מייצג באופן קבוע את ראש הממשלה ומייצג גם את מספנת הצוללות הגרמנית, עולה חשד כבד שפעל בניגוד עניינים חמור. תקנות האתיקה של לשכת עורכי הדין אוסרות בפירוש ייצוג כפול מסוג זה".
בתוך כך, ח"כ שלי יחימוביץ' טענה ש"המועצה לביטחון לאומי חדלה מזמן מלמלא את תפקידה ויש לשקול את סגירתה", וכי "המל"ל הפכה לזרוע צייתנית ומביכה העוסקת ביחצ"נות לראש הממשלה ובכניעה לכל גחמותיו".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ אבי דיכטר הגיב לדברים. "המל"ל היא גוף מאוד רציני ונדרש בישראל", אמר, "ח"כ יחימוביץ' היא חברה פעילה בחו"ב ומבינה זאת. נדמה לי שהיא מנסה לפתור את הבעיה שנוצרה בכיוון הלא נכון. היא מנסה לפתור את הבעיה שלמל"ל אין ראש מל"ל. העובדה שאין בראש המל"ל דמות סמכותית, שיודעת להקרין מסמכותה גם לעבר ראש הממשלה והשרים וגם לעבר ראשי הגופים, מובילה את שלי למסקנה של 'בוא נסגור את זה'. אני אומר בוא נשאיר את זה ונתקן זאת בהצבת אדם ראוי בעל שיעור קומה".
באשר לצי הצוללות אמר: "לא מדובר בהגדלה אלא בהחלפה של שלוש צוללות. מדובר על תהליך סדור שהוצג על ידי כלל הגורמים".
יאיר אלטמן, שלמה צזנה, מתי טוכפלד וגדעון אלוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו