קתלין, כפי שיתברר מתוך הנובלה הנושאת את שמה, היא נערה מצודדת. יפה ונבונה. חיננית ומלאת חיים. אך קתלין, בראש ובראשונה היא פנטזיה, יצירת כפיו של טקסט. דמות הצומחת מתוך מכתב, שנשכח במקרה בחנות ספרים. את אותו מכתב מוצא קנת פורבס, סטודנט צעיר מאוקספורד, והופך אותו לבסיס לסיפור בדיוני בהמשכים, שבו נוטלים חלק חבריו לחבורת "העקרבים".
הפרטים מעטים הם, אך מהם הולך ונבנה עולם ומלואו. במרכזו ניצבים ג'ו, שאליו מוען מכתבה של קתלין, סטודנט מאוקספורד אשר במשך הזמן הופך למושא קנאתם היוקדת של העקרבים; צ'רלי, שבעטיו נאלצת קתלין לקטוע את הכתיבה וכלפיו מפתחים החברים עוינות וזלזול; האב, שעליו נודע רק כי הוא סובל מכאבי גב, וכך הלאה. אך עם הזמן מופיעות הדמויות לנגד עיניהם של החברים בחיות כזו שאין הם יכולים לעצור בעצמם ומחליטים לחצות את הקווים בין הטקסט לעולם המציאות, לנסוע לוולברהמפטון, עיר מגוריה של קתלין, ולהתחרות זה בזה על ליבה; בתוך גבולות הטעם הטוב והג'נטלמניות האוקספורדית, כל האמצעים כשרים.
כריכת הספר (תשע נשמות)
כריסטופר מורלי, מחבר "קתלין", כבר שבה את לב הקוראים הישראלים עם "פרנסוס על גלגלים" (הוצאת זיקית, אף הוא בתרגומו המצוין של יהונתן דיין), שהיה לרב־מכר בולט, ומאותן סיבות: הסיפורים שטווה מורלי הם אוניברסליים ועוסקים בהומור ובכנות בחולשות ובמעלות האנושיות, ועם זאת נטועים היטב בזמן ובמקום שבהם הם מתרחשים.
כפי ש"פרנסוס" ספוג כולו בהווי העיירה הכל־אמריקנית של תחילת המאה הקודמת, על הניואנסים המאפיינים אותו, כך "קתלין" היה שונה בתכלית לולא התרחש באנגליה, על הווי החיים הסטודנטיאליים באוניברסיטאות ותיקות ויוקרתיות כאוקספורד; על המנהגים הקטנים ביותר, כגון נוהגן של סוכנות הבית לנוח מעט לפני שעת התה, נוהג שהופך אותן חשופות ביתר פגיעות לפיתוייהם של הרוכלים; אפילו מורכבותו של מתכון אנגלי למהדרין כגון ביצים ממולאות משחק תפקיד משמעותי ומעניק מצביונו לעלילה.
סיבה נוספת היא נטייתו של מורלי להתמקד בנקודות המפגש שבין הספרות, הדמיון והמציאות. ב"קתלין" יוצאת החבורה למסע, והפעם אחרי גיבורה ספרותית. ומי מאוהבי הספר לא מצא את עצמו כרוך לחלוטין אחר דמות ספרותית שהפכה לחלק בלתי נפרד מעולמו ומחלומותיו? נקודת המפגש שבין ספרות ובדיון היא כה פרטית וסינגולרית, ויכולתו של מורלי להפוך אותה לסיפור אוניברסלי בכתיבה קלילה ומלאת הומור אינה מובנת מאליה.
ועוד על הכתיבה: יש בכתיבה של מורלי חדווה כמוסה. קיראו את העמודים הראשונים, למשל: כל משפט נושא בחובו הנאה קטנה, פרטית, גם אם מדובר בטוסט אנשובי קר או בנקישה על דלת עץ, ובמיוחד כשמדובר בקריאה. כך גם הקריאה ב"קתלין", כל רגע הוא הנאה קטנה משל עצמה.
קתלין / כריסטופר מורלי; מאנגלית: יהונתן דיין; תשע נשמות, 114 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו