ליגת העל תיפתח אמנם בעוד יותר מחודשיים, אבל הרבה לפני שריקת הפתיחה התופעה המעניינת ביותר הקיץ היא שמזמן לא ישבו כל כך הרבה מאמנים בכירים על הספסל. כלומר מחוץ לספסל. פיני גרשון, על שלושת גביעי אירופה שלו; גיא גודס, מאמן יורוליג בעברו הקרוב; דני פרנקו, אלוף ישראל לפני שתי עונות; שרון דרוקר, בעל רזומה של גביע יול"ב; צביקה שרף עתיר הניסיון, מולי קצורין ועוד.
שלושה מהלכים טרפו את הקלפים בליגה: ההחלטה של הפועל ירושלים למנות מאמן זר, ההחלטה של מכבי אשדוד להמר על מאיר טפירו מייד אחרי הפרישה ממשחק, וההחלטה של הפועל ת"א להמשיך עם שרון אברהמי. לג'וב הזה רבים לטשו עיניים. יש כמובן עוד סיבות: סכומי הכסף שמוצעים למאמנים אינם מספקים את הבכירים וראשי הקבוצות מעדיפים מאמנים שישדרו איתם על אותו גל. "תמיד היו מאמנים בכירים בחוץ", אומר גיא גודס, "זה סוג של משחק כיסאות: יש מעט משרות והרבה מאמנים, וברגע שקבוצה לוקחת מאמן זר זה טורף הרבה מהקלפים". דרוקר מוסיף: "אלה חוקי הכדורסל. נכנסים מאמנים חדשים לשוק, ההיצע גובר ונפלטים מאמנים טובים החוצה".
נתון נוסף שמוסיף למצוקת המאמנים הוא העובדה שמלבד ננו גינזבורג ודיוויד בלאט אין לישראל מאמנים באירופה. בעבר היה לכדורסל המקומי נציגות מכובדת ביבשת וזכורים במיוחד קצורין ואריק שיבק, שעשו קריירה ארוכה מעבר לים. היום כבר אין את המפלט הזה. קחו למשל את קיץ 2006: גרשון יצא לאמן את אולימפיאקוס ולקח עימו את אלעד חסין כעוזרו; שרון דרוקר אימן את אוראל גרייט; מולי קצורין בצ'כיה; ובלאט בבנטון טרוויזו.
גרשון וגודס. שניהם מחוסרי עבודה נכון לעכשיו // צילום: דני מרון
"השוק באירופה קשה", אומר גודס, "זה לא מה שהיה בעבר, שהיו לנו ארבעה-חמישה מאמנים ישראלים בחו"ל. בליגה הספרדית כמעט לא לוקחים זרים, בטורקיה לא ייקחו מאמן ישראלי, אם זה לא דיוויד בלאט, בצרפת יש תנאי כניסה קשים למאמנים זרים ובגרמניה הרבה קבוצות סגורות לטווח ארוך עם מאמנים. מעבר לכך ההיבט הביטחוני משחק היום תפקיד באירופה. מפחדים לקחת מאמנים ישראלים".
על פי גינזבורג יש עוד סיבות: "באירופה יש הרבה יותר מאמנים מקבוצות וגם שם לא מעט פעמים מעדיפים מאמנים זולים והרבה פעמים זה לא קשור לתוצאות או לרזומה. דבר שני: הסוכנים החזקים באירופה הם סרבים, רוסים ואיטלקים והם עוזרים למאמנים מהמדינות שלהם. גם לחוסר ההצלחה של הקבוצות הישראליות באירופה ולמיעוט ההשתתפות של קבוצות ישראליות במפעלים האירופיים יש השפעה שלילית".
ולמרות זאת, גודס עדיין מאמין: "באופן אישי אני צריך רק שדלת אחת תיפתח ואחר כך כבר אסתדר. אני לא מיואש, אלה חייו של מאמן. צריך לחכות להזדמנויות. רזומה יש לי, כדורסל לא שכחתי, כך שאני לא בלחץ".
העיקר שהבוס יהיה מרוצה
תופעת העדפת המאמנים הפחות מנוסים, שיעשו כדברי היו"רים או הבעלים, איננה חדשה. "אתה רואה בליגה שמעדיפים לקחת מאמנים שהבוסים קובעים להם את הסגל, מנחיתים להם דברים ואותם מאמנים מתנהגים כאסירי תודה בכל העונה", אומר מאמן שלא יתחיל את העונה הקרובה על הקווים, "ככה לבוס יש שליטה מלאה גם אם הוא בכלל ביציע".
אחת האופציות של המאמנים היא לרדת לליגה השנייה לקבוצה בכירה, לעלות איתה לליגה הראשונה וכך לחזור למעגל המאמנים ולעיתים גם לצמרת. שיבק עשה זאת עם מכבי רעננה בזמנו לפני 20 שנה. ארז אדלשטיין חזר למעגל האימון בקיץ 2011 עם הפועל ת"א בליגה השנייה. אבל גם בליגה הלאומית האפשרויות מצומצמות וגם בצמרת על כל משרה פנויה היו לא מעט קופצים. רועי חגאי הועדף בנס ציונה מאחר שעלה ליגה עם עירוני נהריה, יניב בורגר עשה את הדרך מעמדת עוזר המאמן באשדוד להפועל ב"ש. אולי הרחבת הליגה הבכירה ל־14 קבוצות, חוק שאותו מנסים לקדם באיגוד, יגרום באופן חלקי לפתרון הבעיה.
כל זה טוב ויפה כמובן עד תחילת העונה. כשהיא תתחיל זו כבר תהיה הבעיה של המאמנים שעובדים בשטח. כמות ואיכות המאמנים "שיישבו להם על העורף" תגרום להרבה אי־שקט בגיזרה. צפו העונה הרבה למושג "מתנדנדים". בגלל מי שיושב בחוץ החבל למאמנים שעובדים יהיה העונה הרבה יותר קצר. "תמיד החיים של מאמן הם חיים קשים", מסכם דרוקר, "כל קבוצה שבונה את עצמה בקיץ חושבת שהיא קבוצה של פיינל פור, אבל רק ארבע קבוצות יכולות להיות שם, ואז יש תמיד רק אשם אחד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
