על רקע ריבוי הסיכונים במפרץ חיפה, התעוררה לפני כשבועיים תקווה שסוף סוף נמצא פתרון לאחת הסוגיות המהותיות - העברת מיכל האמוניה אל הנגב. אך ציפיות לחוד ומציאות לחוד: גם אם יוקם מיכל חדש בנגב, ייתכן שהוא יהיה נוסף על זה שבחיפה, ולא במקומו.
הקמת המפעל באזור דל אוכלוסין בדרום נועדה להביא לסגירתו של מיכל האמוניה במפרץ חיפה ולמנוע סיכון לאוכלוסייה במטרופולין חיפה במקרה של דליפה או במקרה של פגיעה במיכל שתביא לפריצת החומר ואשר עלולה, לפי ההערכות, להיות קטלנית ביותר.
לפני כשבועיים וחצי קיבלו המתמודדים במכרז להקמת המפעל לייצור אמוניה במישור רותם שבנגב את המסמכים המעודכנים של המכרז וההסכם עם המדינה, בעקבות סיכום בין שר האוצר משה כחלון לשר להגנת הסביבה לשעבר אבי גבאי. ההסכם מפרט את התנאים שיאפשרו קבלת הצעות להקמת המפעל. המציעים יתחרו על מענק הקמה מהמדינה בסכום של עד 240 מיליון שקלים.
אלא של"ישראל היום" נודע כי מתכתובת המדינה עם היזמים עולה כי המדינה אינה מתחייבת במכרז לסגור את המיכל בחיפה, ואינה מתחייבת לאסור את ייבוא האמוניה למיכל.
המשמעות קריטית: במצב זה המיכל המסוכן עלול להמשיך לעמוד בלב אוכלוסייה אזרחית, ונוסף על כך - אם יהיה ייבוא אמוניה בד בבד עם ייצור במפעל - לא ישתלם ליזמים להתאמץ ולהקים את המפעל, משום שהלקוח הגדול בישראל לא מתחייב לקנות מהם אמוניה וצפוי להמשיך לייבא למיכל הקיים, שמופעל על ידי חברת חיפה כימיקלים.
"המשרד מתנער מהבטחתו"
וזה לא הכל: מהתכתובת עולה כי המדינה אינה מוכנה להתחייב לתאריך ההודעה ליזמים בדבר הזכייה במכרז, דבר המגביר את החשש שלפיו ההליך עלול להיגרר תקופה ארוכה נוספת, ושוב לא יעמדו במועד המסתמן (2021).
עמותת צלול, המובילה את המאבק לסגירת המיכל, פנתה אתמול למנכ"ל המשרד ודרשה שיתחייב כי מרגע שיוקם המפעל בנגב ייסגר המיכל בחיפה. "כל המהלכים שעושה המשרד הם רק המשך גרירת הרגליים המאפיינת את טיפולה של הממשלה בנושא זה עד כה, והתנערות מההבטחה לסגור את המיכל בהקדם", אמרה מאיה יעקבס, מנכ"לית צלול. אחד היזמים הפוטנציאליים המרכזיים אמר ל"ישראל היום": "המכרז בנוי כרגע בצורה כזו שאני בספק רב אם מישהו שפוי יכול להגיש הצעה".
מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה, אמר: "מחדל פינוי מפעל האמוניה בחיפה הוא דוגמא נוספת להתנהלותה הכושלת של ממשלת ישראל בניהול משבר זיהום האויר והתחלואה שמשפיע על קרוב למיליון תושבי חיפה והקריות. תושבי חיפה והקריות הם בני ערובה של תעשיות מזהמות שמבקשות להתרחב ולהגדיל את כושר הייצור שלהם באזור הכי מזוהם בישראל עם שיעורי התחלואה הכי גבוהים בארץ".
גלבוע דורש מהמשרד להגנת הסביבה ומהשר כחלון הממונה על המשרד, להכריז לפי חוק אויר נקי על חיפה והקריות כאזור מוכה זיהום אויר כדי שהמדינה תוכל לגבש תכנית לאומית כוללת למפרץ חיפה שיכלול צמצום משמעותי של התעשייה הפטרוכימית במפרץ והגדלה של תעשיית הקלינטק וההיטק שגם יתנו מענה למקומות תעסוקה וגם יאפשרו לתושבי חיפה והקריות לממש את זכותם לנשום אויר.
כזכור, בשנת 2012 הכריזו בחגיגיות שרי הגנת הסביבה והכלכלה דאז, גלעד ארדן ושלום שמחון, על כוונתם לפנות את מיכל האמוניה מחיפה. בהתחלה ציינו כי המפעל יעמוד על תילו כבר בשנת 2015. תאריך זה נדחה כעבור זמן קצר, למועד המיוחל לשנת 2017. ההודעה מלפני שבועיים מתחברת להערכות שעל פיהן הפעלתו המלאה של מפעל האמוניה החדש תהיה בסביבות שנת 2021, וכעת מוטל ספק רב אם תאריך יעד זה אמנם יתממש, או שתחול דחייה מהותית נוספת בלוח הזמנים.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "נכון למועד זה פורסמו מסמכי המכרז המרכזיים, נשאלו שאלות הבהרה על ידי המציעים וועדת המכרזים פירסמה מענה לשאלות. ההסכם כולל התייחסות לסיכונים הקיימים בפרויקט, לרבות נושא סגירת המיכל בחיפה וייבוא האמוניה לארץ. נושאים אלו מטופלים באופן אשר אמור להביא לקבלת הצעות הולמות. במסמכי המכרז המעודכנים נקבע מועד הגשת ההצעות - לאחר קבלתן הן ייבדקו על ידי ועדת המכרזים בלוח הזמנים הקצר ביותר שיתאפשר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו