"האיום רק ילך ויגבר, העולם עדיין אינו מוכן"

לפני כשלושה שבועות נערך בישראל כנס בנושא אבטחת נמלי תעופה. הכנס נערך בחשאיות מסוימת והשתתפו בו הקודקודים רבים של אבטחת התעופה ברחבי העולם, מארה"ב ועד אפריקה הגיעו לכאן. ביום הראשון של הכנס עסקו בעיקר בתיאוריה ובהרצאות של גורמי ביטחון ישראליים בכירים ששטחו את פילוסופיית האבטחה הישראלית על נמלי תעופה. 

ביום השני כבר יצאו הנציגים הרבים אל השטח. הם ראו כמה תרחישים שכללו מכונית תופת, מחבלים מתאבדים, ירי וזריקת רימונים. בשלב הזה הם כבר החלו לנוע באי־נוחות. "בישראל אין הגבלה בכל הקשור לאבטחת נמלי תעופה. לא פיננסית, לא מבחינת תשתית ולא מבחינת כוח אדם. אנחנו עושים כל מה שצריך", הסבירו הישראלים. 

האירופאים עוד שאלו שאלות לגבי זכויות אזרח שנפגעות, לאפריקנים כל העסק היה נראה קיצוני למדי, והאמריקנים הקשיבו אבל שמרו כמובן את המחשבות שלהם לעצמם. "ספק אם משהו השתנה אצל מישהו מהנוכחים בכנס הזה, כי כל אחד בא עם מסורת האבטחה שלו ועם האופי של המדינה שלו", סיפר אחד הנוכחים בכנס.

 

"תתכוננו לבור בתקציב"

שנת 2016 תיזכר כשנה שבה חזר הטרור לנמלי התעופה. מה שהיה נפוץ למדי בשנות ה־70 של המאה הקודמת, חזר לקידמת הבמה בסדר העדיפויות של הדור החדש של הטרוריסטים. הקפיצה האדירה שעשתה האבטחה בנמלי התעופה ובמטוסים ב־40 השנים האחרונות סיימה ככל הנראה את תפקידה. עתה, לאחר שני פיגועי ענק קטלניים - בבריסל בחודש מרץ והשבוע באיסטנבול - נראה שהגיעה העת לחשיבה מחודשת. 

"צריך להבין שכל שינוי באבטחה בנמלי תעופה עולה הרבה מאוד כסף", אומר מומחה לאבטחת נמלי תעופה ל"ישראל השבוע", "אתה לא יכול להחליט לדוגמה שאתה מעלה את מספר המאבטחים בכמה עשרות ולצפות שלא ייגרם לך בור רציני בתקציב. אל תשכח שבסופו של דבר מה שמתרחש בנמלי תעופה זה קודם כל מסחר, לא מדובר במקום שהמרכז שלו הוא אבטחה. אם אתה תכביד את האבטחה ותקשה על הנוסעים ועל ההתנהלות בנמל, אז נמל התעופה לא יתפקד על כל החלקים שלו ורק האבטחה תעבוד".

כמה דקות לאחר שהחלו הדיווחים על הפיגוע בנמל התעופה "אטאטורק" מיהרו הפרשנים ברשתות הזרות לדבר על נתב"ג, ככזה שבו לא יוכלו להתרחש דברים כאלו. במקביל, מניית אל על עלתה גם השבוע ממש כפי שקרה לאחר הפיגוע בבריסל מוקדם יותר השנה, בזמן ששאר מניות חברות התעופה ירדו.  

אבל צריך לזכור שגם ישראל ידעה פיגוע בנמל התעופה שלה - לפני 44 שנה, עת המחבל קוזו אוקמוטו הוביל מחבלים נוספים שביצעו פיגוע רצחני שעלה בחייהם של 24 אזרחים באולם קבלת הפנים בנתב"ג. האירוע שינה את התפיסה המחשבתית לגבי אבטחה במטוסים ואבטחת נמלי תעופה בישראל. 

הכניסה לנתב"ג. "ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה פיגוע בנתב"ג" // צילום: משה שי

פיני שיף, מומחה אבטחה ישראלי, לשעבר מנהל אבטחה בנתב"ג וכיום יו"ר איגוד חברות האבטחה, ליווה את השינויים שעברו על אבטחת נמלי התעופה המקומיים והבינלאומיים בעשורים האחרונים:  "בראשית שנות ה־70 קראנו להם ארגוני חבלה, לא טרור, וכל השיח היה שונה. כשלמדנו להתמודד עימם, היתה תקופת הקפאה של כמה עשרות שנים. קשה לי לנתח את הסיבות למה. 

"פגיעה בנמל תעופה היא קודם כל פגיעה ביוקרה ובתיירות של המדינה", מסביר שיף, "לוקח זמן לשקם מוניטין של מדינה בעקבות פיגוע במקום כזה, וגם תנועת המטוסים נפגעת ולוקח הרבה זמן לחזור לשיגרה. מכל הסיבות שציינתי אני עדיין מתקשה להבין למה לא ראינו יותר פיגועים בנמלי תעופה בכל השנים שחלפו, אבל אני יודע למה אצלנו שינינו את כל תפיסת המחשבה. ההשקעות האדירות נובעות מהעובדה שאנחנו כמדינת ישראל לא נהיה מסוגלים לספוג פיגוע בנתב"ג, לא נהיה מסוגלים לחיות עם חטיפת מטוס ישראלי. 

"אירופה יכולה לספוג פיגועים, תראה את צרפת ומה שעבר עליה, ומבחינתה הכל בסדר. אנחנו פגיעים מדי, אנחנו לא מעצמה ומתוך התובנה הזו שאנחנו לא נוכל לספוג פיגוע בנתב"ג ולא נוכל לספוג חטיפת מטוס, אנחנו עושים כל מה שצריך". 

על הטורקים, אגב, לכולם יש רק מילים טובות לומר בכל נושא הטיפול בנמל התעופה מייד לאחר הפיגוע, הביצוע והחזרה המהירה לשיגרה. בכל הקשור למודיעין, הנושא מורכב הרבה יותר.

"חיילים אינם יכולים להגן על נמלי תעופה. אתה רואה באירופה וגם בנמלי תעופה בטורקיה חיילים, שריוניות. אצלנו לא תראה דבר כזה", מסביר שיף. "עם כל התדמית שיש לבידוק הישראלי, כשאתה מסתובב בנתב"ג אתה לא מרגיש שאתה מסתובב בטרמינל צבאי, נכון? אתה לא רואה כמו בעולם חיילים עם רובים שלופים. אנו הבנו מזמן שאתה צריך יוצאי צבא ולהכשיר אותם יחד עם שירות הביטחון הכללי להיות מקצוענים, שיעסקו באבטחת נמלי התעופה".

תומר אורבך, סמנכ"ל השיווק של חברת "דיפנסיב שילד", שמתמחה בין היתר גם בתחום הגנות על נמלי תעופה, מסביר: "נמלי תעופה הם הבטן הרכה של החברה המערבית. מספר הטיסות עולה לאורך השנים, וכיוצא אגף הביטחון בשירות הביטחון הכללי אני מכיר את הבעייתיות הזו מקרוב. 

"ההתמודדות כרגע בעולם היא לא מספיק טובה והאיום רק ילך ויגבר", מוסיף אורבך, "צריך להתחיל להכשיר אנשים להתמודד עם הבעיות החדשות, ומעל לכל הנושא הזה צריכה להיות טכנולוגיה שתומכת בזה. האירופאים ושאר מדינות העולם נעים בכיוון הזה, אבל הם צריכים למהר ולהקדים רפואה למכה הבאה".

ברשות שדות התעופה לא רצו לדבר השבוע. עופר לפלר הדובר דחה כל בקשה לראיונות: "בכל פעם שאני שומע או רואה כתבה על זה שבישראל זה לא יכול לקרות, השערות סומרות לי בידיים", הוא אומר, "מה אני צריך את ההתרברבות הזו? אתה יכול לכתוב שאני לא מאשר ראיונות מטעמי מנחוס ועין רעה. הרי ידוע שאין מאה אחוז בשום דבר בחיים". 

שיף מחזק את לפלר: "ברור שגם בנתב"ג אין מאה אחוז ואי אפשר להבטיח את הביטחון של כולם. אבל כשאתה מסתכל מה קורה בעולם, אתה מבין שהרע ביותר עוד לפנינו בכל הקשור לפיגועים בנמלי תעופה ברחבי העולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו