ארבעה שוטרים ממשטרת באר שבע, שהואשמו בהתעללות בעצור ושפיכת מים על גופו במהלך חקירה זוכו מכל ההאשמות נגדם. שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יואל עדן, שזיכה את הארבעה הדגיש כי לא מדובר בזיכוי מחמת הספק, אלא כי לדעתו, "סביר שההתרחשות המיוחסת בכתב האישום לא אירעה כלל".
השופט קבע כי המתלונן בדה את התלונה מלבו, וכי לאחר בחינת חומרי החקירה והעדויות, לא ניתן להאמין לתלונה שהגיש, יותר משלוש שנים לאחר שהאירוע קרה, כביכול. הוא קבע עוד כי עדות המתלונן מלאה בסתירות, ואין ראיות או עדויות שיחזקו את עדותו.
השופט גם מתח ביקורת על ניהול חקירת מח"ש ועל ראש צוות החקירה. "היחידה החוקרת, מח"ש, הוצבה למשמר על המשטרה", קבע השופט, "ומהראיות עולה כי יש צורך למשמר גם על מי שעומד על המשמר". הוא מתח ביקורת על הסכם עד מדינה שנערך עם שוטר, שסיפק עדויות, אך שום ראיה מפלילה. על עדותו של ראש צוות החקירה קבע כי הייתה לא מהימנה.
המתלונן הפריע לשופט
בעת הקראת גזר הדין קרא המתלונן אל השופט והאשים אותו בקבלת שוחד. "כמה כסף קיבלת? מושחת!" קרא המתלונן, "מההתחלה היית נגדנו". בשל קריאות המתלונן הפסיק השופט את הקראת הכרעת הדין, קרא למאבטחים ועזב את האולם. הוא המשיך לאחר מכן את הקראת ההכרעה.
כתב האישום ייחס לשניים מהנאשמים עבירות של התעללות בחסר ישע, חבלה בכוונה מחמירה ולחץ של עובד ציבור. נגד שני הנאשמים האחרים יוחסו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות והפרת אמונים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מח"ש ביקשה מבית המשפט לדחות את הקראת הכרעת הדין בטענה כי יש צורך לחקור עדים חדשים, אך בית המשפט דחה את הבקשה לבקשת הצדדים.
כפרו באישומים ובטענות
לפני כחמש שנים שירתו הנאשמים במשטרה בתפקידי מודיעין ובילוש. על פי כתב האישום, מרגע שהמתלונן נעצר בחשד לביצוע עבירות של החזקת רכוש החשוד כגנוב, הוא הוכנס לחדר ובלי כל סיבה הנאשמים הטיחו אותו בקיר וכמה מהם החלו להכותו באגרופים ולבעוט בו בכל חלקי גופו וגרמו לו לחבלה בעינו.
לדבריו, בהמשך הוא הועבר לחזקתם של שוטרים אחרים שלטענתו גם הם היכו אותו ושפכו עליו מים רותחים. הוא נלקח לטיפול בבית החולים, ועל פי כתב האישום, איש מהנאשמים לא דיווח על אשר אירע, ולא מילא דו"ח פעולה על האירוע כמתחייב.השוטרים כפרו באישומים נגדם ובטענות שהעלה נגדם המתלונן.
מח"ש מסרה בתגובה כי בכוונתה לשקול לערער על הזיכוי. "בעקבות התפתחויות מהימים האחרונים, שכללו פעולות חקירה וגביית עדויות משמעותיות הנוגעות לליבת המחלוקת, עדויות שיש בהן כדי להשפיע על הכרעת הדין, סברה מח"ש כי ראוי שבית המשפט ייחשף לראיות אלה בטרם יכריע את הדין. בית המשפט לא מצא מקום לאפשר מיצוי בירור הדברים והחליט לזכות את הנאשמים ואף שפט לחומרה את היחידה החוקרת, כל זאת כשהוא מחליט להימנע מלאפשר לעצמו להיחשף לחומר ראיות הכולל עדויות ישירות על האירוע ובלא לאפשר מיצוי מלא של בירור האמת. בנסיבות אלה, אין מנוס מלשקול הגשת ערעור על מנת להבטיח שלא נפלה שגגה בפסק הדין, שתוצאתה עלולה להיות אי בירור האמת והסקת מסקנות נמהרות לגבי המתלונן, העדים והחוקרים בטרם עת".