השמיים פתוחים, המטוסים מלאים

עם ישראל נוהר לחו"ל - והוא עושה את זה בגדול. 1.6 מיליון ישראלים צפויים לצאת את גבולות הארץ בקיץ הנוכחי, זאת לעומת כ־1.475 מיליון בקיץ אשתקד. נתונים אלה מצטרפים לנתוני הלמ"ס, ולפיהם בשנת 2015 נרשמו 5.9 מיליון יציאות לחו"ל, עלייה של 12 אחוזים לעומת 2014. רבע מהיציאות, 1.475 מיליון איש, נרשמו בחודשי הקיץ.

עלייה של 10 אחוזים במספר הטסים לחו"ל בקיץ לעומת אשתקד היא לא נתון של מה בכך. הסכם השמיים הפתוחים, שנחתם לפני כשלוש שנים עם מדינות אירופה, חרג כבר מזמן מהמסגרת הראשונית, והיום אנו רואים טיסות מוזלות לעשרות יעדים שלפני שנתיים כמעט שלא ידענו על קיומם. גם חברות תעופה שלא הכרנו מגיעות לכאן, והנתון המעודד ביותר הוא שטיסות לחו"ל הפכו למוצר צריכה בסיסי ונגיש כמעט לכל אחד, וחופשת סוף שבוע בחו"ל הפכה לנחלת הכלל. 

חברות התעופה הישראליות היו בפאניקה לפני שנחתם ההסכם, שפתח את שמי ישראל לתחרות בהיקף שלא היו מורגלות אליה. הן ביקשו, יותר נכון דרשו, תנאים שווים לתחרות וקיבלו סיוע מהמדינה בכל הקשור להוצאות הביטחון הייחודיות שעימן הן נאלצות להתמודד. בנוסף ביקשו החברות וקיבלו יישום הדרגתי של ההסכם, כדי שיוכלו להיערך לשינוי. למרות הנפת דגל יום הדין ואזהרה מפני התמוטטות החברות הישראליות, בפועל העוגה רק גדלה. גם הפרוסה שממנה נוגסות החברות הישראליות גדלה משמעותית, והיקף הפעילות שלהן בנתב"ג עלה מ־35.1 אחוזים בחודש מאי 2015 ל־37 אחוזים במאי 2016.

 

לא רק "צ'יקן אור ביף"

אבל התחרות עדיין אינה שוויונית. כך, למשל, חברות הישראליות לא טסות לטורקיה בגלל מגבלות ביטחון, ואילו הטורקים מפעילים 11 טיסות ביום לנתב"ג, כשרוב הישראלים מגיעים לנמל התעופה של איסטנבול כדי לתפוס טיסות המשך זולות לאירופה, למזרח הרחוק ולארה"ב. אלו אמנם תנאים לא הוגנים, אבל בביטחון אין פשרות. 

החברות הישראליות גם אינן יכולות להצטרף לבריתות של חברות תעופה ולמועדוני הנוסע המתמיד, בשל התנגדות החברות הערביות החברות בבריתות הללו, והן נותרו בבדידות מזהרת. 

לאן נוסעים פתאום כולם? // צילום: יוסי זליגר

אז התחרות התעצמה, אבל אל על למדה להתמודד עם חברות הלואו־קוסט באמצעות המותג המוזל שלה, UP, המפעיל טיסות לחמישה יעדים פופולריים. בחברה מקדמים גם תוכנית הצטיידות ומצעירים ומייעלים את צי המטוסים, כאשר תוכנית הרכש הגדולה בתולדות החברה תביא מטוסי "דרימליינר", הנוחים יותר לנוסעים וזולים יותר לתפעול, גם ליעדים במזרח הרחוק, שאליהם אין עדיין תחרות של טיסות ישירות מוזלות. בנוסף, אחרי שנים של הפסדים הצליחה אל על לרשום רווח, ולא רק בגלל מחירי הדלק היורדים. 

"רפורמת השמיים הפתוחים הובילה לשינוי מהותי בכל הקשור להרגלי הצריכה ורמת הציפיות של התייר הישראלי מצד אחד, ומחייבת שינוי דרמטי בתפיסת ההפעלה של חברות התעופה מצד שני", מסביר גיל סתיו, סמנכ"ל השיווק והמכירות של קבוצת ישראייר. לדבריו, "ישראייר הבינה שלקוח שיוצא לחופשה מחפש מוצר שלם שכולל לא רק את הטיסה, אלא יעד אטרקטיבי, מלון והעברות למלון. לכן בחרנו להתמקד ביצירת חבילות נופש וטיולים מאורגנים במחירים שפויים, מתוך הבנה שהלקוח הישראלי רגיש מאוד למחיר ויעדיף להזמין מוצר אטרקטיבי בעלות נמוכה יותר מאשר לבחור 'צ'יקן אור ביף'. ובאמת, רק לפני כחודש צירפנו מטוס חדש נוסף לצי המטוסים שלנו במטרה לעמוד בביקושים הגדלים לקיץ השנה". 

 

פתוחים לכל העולם

האיש שחתום על פתיחת השמיים לתחרות הוא שר התחבורה ישראל כץ, שלמרות ההתנגדויות והלובי החזק התעקש לחתום על ההסכם. "נאבקתי נגד כל העולם", הוא אומר, "כל חברות התעופה הישראליות הפעילו לובי, גייסו שרים ואפילו את ראש הממשלה. הן הביאו סקרים והוכחות נגד ההסכם, ואני הוצאתי אותו לפועל למרות שחברות התעופה וההסתדרות התנגדו. טענתי שהתחרות תיטיב עם אזרחי המדינה, תגדיל היצע היעדים ותוריד מחירים - והחברות הישראליות ימצאו את הדרכים להתייעל ולנצל את הצד הישראלי. הדפנו את הלחצים, ועשינו גם פעולה של מדיניות נכונה שהיא העלאת השתתפות המדינה בהוצאות הביטחון של החברות הישראליות. המו"מ הגיע לבשלות בשנת 2013, אבל זה היה לפני הבחירות וחתמנו רק בראשי תיבות. אחרי הבחירות אישרנו את ההסכם בממשלה החדשה". 

 

השר כץ. "בשמיים הפתוחים יש סיכון ויש סיכוי" // צילום: גדעון מרקוביץ'

כמה מדינות חתמו על ההסכם?

"חתמנו עם 27 מדינות באירופה, והתחרות יצאה לדרך. היום אנחנו באמצע התהליך המדורג לחשיפה גוברת שאורכו חמש שנים. עברנו את השלבים המרכזיים, ויש גידול מדהים במספר הישראלים הטסים לחו"ל, גידול במספר היעדים והוזלה משמעותית בטיסות. יש לנו הסכם דומה עם ארה"ב, שנכנס לתוקף כשהחזרנו את רמת הבטיחות בנתב"ג לקטגוריה 1. למעשה, השמיים הפתוחים הם עם כל העולם, כולל רוסיה. כולם מנצלים את ההסכם. זה גם כלי מצוין להבאת תיירים לישראל, אבל הוא לא ממומש כי אין תשתית תיירותית מספקת גם ברמות הגבוהות וגם בתיירות העממית. הלואו־קוסט מביא איתו תיירים מאופי מסוים, וחייבים לאפשר להם מקומות אירוח ובילוי בהתאם. ראש הממשלה ואני קידמנו את השמיים הפתוחים גם מנקודת מבט של קידום התיירות, ושר התיירות מביא עכשיו תוכניות למלונות עממיים. בנוסף, אני לא מאמין בסבסוד חברות התעופה, אלא בתחרות. היינאן איירליינס הסינית הגיעה ארצה בלי סבסוד. הם השתכנעו שזה כדאי". 

נתב"ג יכול לספק את הביקוש הגדל לטיסות?

"נתב"ג לא יישאר לבד הרבה זמן. נמל התעופה רמון בתמנע, על שם אילן ואסף רמון ז"ל, יתחיל לעבוד לפני פסח הבא, והוא לא נבנה מתקציב המדינה. מינהל מקרקעי ישראל ישלם לרשות שדות התעופה יותר מ־400 מיליון שקלים עבור שחרור הקרקעות שעליהן נמצא שדה התעופה של אילת, שהוא מיושן, לא בטיחותי, לא ביטחוני וגם חסר יכולת. התמורה הולכת לבניית הנמל בתמנע, ושאר התקציב מגיע מאגרות נחיתה בנתב"ג ומרווחי הרשות בדיוטי פרי, ולא מתקציב המדינה. נמשוך לתמנע חברות תעופה זרות באמצעות ביטול דמי הנחיתה בשנתיים הראשונות, רשות שדות התעופה משווקת את זה לחברות תעופה בעולם. מעבר לזה, המסלול שם הוארך ל־3.6 ק"מ, כך שהוא מתאים לכל סוגי המטוסים הגדולים. זאת בניגוד לעקבה, שם השדה קטן. אין לי בעיה שנמל רמון בתמנע ישרת גם את העיר עקבה, אנחנו מסבסדים את הטיסות לאילת בכך שאין אגרה. כמו כן, החלטנו בשיתוף משרד האוצר והמכס שגם ישראלים בטיסות פנים יוכלו לקנות בדיוטי פרי של נמל רמון, באותם תנאים כמו תיירים". 

נמל התעופה החדש בתמנע // צילום: יוסי זליגר

אבל תמנע רחוקה, והנמל אינו קרוב למרכז.

"תמנע הוא נמל חלופי, למקרה של מזג אוויר גרוע. נמל משלים אמיתי יהיה ברמת דוד, לאחר שמערכת הביטחון שללה לחלוטין את נבטים. רמת דוד נמצאת עד שעה נסיעה מנמל התעופה המרכזי ומרכבת העמק, שמתחילה לעבוד באוקטובר, יש תחנות משני הצדדים של רמת דוד ויהיו אליהן שאטלים מהשדה. אני עומד בראש צוות ההיגוי עם משרד הביטחון, ויש החלטת ממשלה לצמצם פעילות צבאית שם. אביגדור יצחקי, ראש המועצה לתכנון, מייצר הליך שיאיץ את קידום הפרויקט. כשהנמל ברמת דוד יהיה מוכן, יוכלו כמה מיליונים לטוס משם לאירופה. נמל התעופה גליל, כך הוא ייקרא, יוכל להתמקד בתיירות צליינית. גם בנתב"ג אנחנו מתכננים לנצל טוב יותר את הרכבת, ויהיה אפשר לשווק כרטיס טיסה בשילוב כרטיס לרכבת לירושלים ובתוך העיר גם ברכבת הקלה. תיירים ירצו כרטיס כזה, שיוכל לקחת אותם בעצם לכל מקום. בנוסף, אנחנו ממשיכים להרחיב את נתב"ג ובונים את הזרוע הרביעית. כל ההשקעות הן מתוך הכנסות הרשות, מניהול נכון של המערכת, שפעם היתה גירעונית". 

 

הגעתם ליעד

חברת התעופה איזי־ג'ט הפכה לשחקן דומיננטי בישראל. היא טסה מתל אביב ישירות לשמונה יעדים: לונדון, מנצ'סטר, באזל, ז'נבה, ברלין, מילאנו, פאריס ואמסטרדם. "הסכם שמיים פתוחים סייע בידנו להפוך לחברת התעופה עם קצב הגידול המהיר ביותר בישראל, ולשלישית בנפח הפעילות בנתב"ג", אומר המנהל המסחרי של איזי־ג'ט בישראל, ניל סלאבן. גם חברות אירופיות קטנות יותר נהנות מהפתיחות החדשה, ורק השנה הצטרפו עוד חמש מהן ל־100 שכבר פוקדות את נתב"ג. 

איזיג'ט. הפכה לשחקן דומיננטי בישראל // צילום: גטי אימג'ס

ניסים סגיס, הסמנכ"ל המסחרי של טל תעופה, הנציגה הרשמית של אייר אירופה הספרדית בישראל, אומר כי רואים עלייה דרמטית של נוסעים ישראלים למדריד. "מאז פתיחת השמיים וכניסת אייר אירופה, שטסה ליעדים בדרום ובמרכז אמריקה, טסו ב־2015 יותר מ־60 אלף ישראלים למדינות בדרום אמריקה ובמרכזה, עלייה של 16 אחוזים מהשנה הקודמת. המחירים ליעדים אלו היו גבוהים מאוד, והיום הם נגישים. קח לדוגמה את ברזיל, מחיר כרטיס טיסה לשם עלה לפני השמיים הפתוחים כ־1,600 דולר, והיום אפשר לרכוש אותו ב־900 דולר בלבד, כולל כל השירותים של חברה סדירה".

בשורה התחתונה, השמיים הפתוחים טובים לכולם. לדברי מנהלת השיווק של חברת אשת טורס, גלית זכאי, המדיניות הובילה לגידול משמעותי בתנועת חברות תעופה זרות המגיעות לארץ ומייצרות תחרות. "כעת כבר אפשר לומר כי הסכם השמיים הפתוחים הביא עימו בשורה אמיתית לתייר ולצרכן הישראלי", היא מסבירה, "ההשפעות אמנם לא נראו מייד בשטח, ולכן מרבית התיירים הישראלים היו סקפטיים לגבי ההצלחה, אך אם בוחנים את שלוש השנים האחרונות, אפשר לומר כי ההשפעה המרכזית של ההסכם היא כניסה של שחקניות נוספות לזירת הטיסות הנכנסות והיוצאות מישראל למדינות האיחוד האירופי, מה שהוביל להגברת התחרות ולהוזלה משמעותית של כ־20 אחוזים בטיסות ובנופשונים באירופה". 

לדבריה, "ברבעון הראשון של 2015 נרשמה עלייה של 17 אחוזים בביקושים לטיסות לאירופה, לעומת התקופה המקבילה ב־2014. המרוויח העיקרי הוא התייר הישראלי, שאוהב לטייל בעולם. ראשית, ההסכם הוביל לחניכת יעדים חדשים באירופה כגון מלטה, ולנסיה, סיציליה, פירנצה ופיזה, שאליהם יש לראשונה טיסות ישירות. שנית, ההסכם הוזיל יעדים רחוקים דוגמת איים אקזוטיים, שחבילות הנופש אליהם הוזלו בטווח של 30-40 אחוזים".

 

הביטחון אינו מכשול

ובחזרה לשר כץ, שמתייחס גם למצב הביטחוני המורכב של שדות התעופה בישראל וחברות התעופה המקומיות. "בשמיים הפתוחים יש סיכון ויש סיכוי", הוא מסביר, "המצב היה חמור, אבל עכשיו הוא הרבה יותר טוב. 

"הגידול בפעילות החברות הישראליות מחייב אותנו לשלם יותר עבור יותר אבטחה, ובאוצר לא שמחים להגדיל את ההקצבה, אבל התחייבתי ולכן אתעקש על כך שנעמוד בהתחייבות. גם השדרוג בנתב"ג חשוב, אם לא היינו משדרגים את נתב"ג לא היה מאיפה להמריא והיו עושים הקצבה בטיסות. היו לנו שלוש שנים קשות שבהן שידרגנו את התשתיות בנתב"ג, שהיו מימי הבריטים". 

לדבריו, "עמדנו בלחצי הרשויות המקומיות, שהשדרוג עלה להן ברעשים, והקמנו מגדל פיקוח חדש וסימולטור חדש. השדה היום הוא לא רק הביטחוני ביותר בעולם, אלא גם מאוד בטיחותי 

ואפקטיבי. טרמינל 1 הושמש לטיסות לואו־קוסט באגרה נמוכה, ואיפשרנו לאל על וליתר החברות הישראליות להטיס ממנו במתכונת לואו־קוסט, מה שמפחית להן את העלויות. ההישג הוא בעיקר בעובדה שהחברות הישראליות הצטרפו לתחרות הלואו־קוסט".

מתי המדינה תראה החזר על ההשקעות?

"התיירות היא מנוע צמיחה חשוב. צריך לבנות תשתית תיירותית בתוכנית רב־שנתית, ולא להסתכל רק על הטווח הקצר. חשוב לנתח איך מביאים תיירים ומה הפוטנציאל הגלום בזה. זה לא רק בתי מלון, אלא כל מה שקשור לפיתוח תשתיות, כבישים ורכבות. חייבת להיבנות כאן תשתית תיירותית. באילת צריך שיהיה איפה ללון ומה לעשות בעיר ובסביבותיה. יש תיירות טיולים, ויש תיירות פנים מלונאית. היום הנושא מטופל ברמה העירונית, אבל הוא צריך להיות ברמה הלאומית. אגב, זה המצב גם בטבריה, שם יש הזנחה גדולה. יש אתגר גדול בתיירות, אין סיבה שלא יהיו כאן 10 מיליון תיירים בשנה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו