בשורה ל־700 אלף מקבלי שכר המינימום בישראל: רה"מ בנימין נתניהו, המשמש גם שר הכלכלה והתעשייה, חתם אתמול על העלאת שכר המינימום ל־4,825 שקלים בחודש כבר בתחילת חודש יולי הקרוב, עלייה של 175 שקלים.
"מדובר בצעד חברתי ראשון במעלה. זהו מהלך מתבקש, צודק וחשוב אשר יחזק ולו במעט את מאות אלפי העובדים בישראל ששכרם נקבע לפי שכר המינימום", אמר נתניהו.
המהלך מגיע כחלק מהחלטת ממשלה שהושגה, והפעם מדובר ב"פעימה השנייה" מתוך ארבע פעימות מתוכננות. הפעימה הבאה מתוכננת בתחילת 2017, והיא תעלה את שכר המינימום ל־5,000 שקלים. בחורף האחרון אישרה הממשלה את הפעימה הרביעית, זו שתיכנס בדצמבר 2017 ובה יועלה שכר המינימום בעוד 300 שקלים ויעמוד על 5,300 שקלים לחודש.
המאבק על העלאת שכר המינימום היה סבוך, משום שהוא נערך בתקופת מערכת הבחירות הקודמת. ההסתדרות החלה במאבק וסיכמה עם התאחדות התעשיינים על ההעלאה. רה"מ נעזר בחוות דעת של היועמ"ש דאז וינשטיין, שפסק שאפשר להעביר בחקיקה את ההעלאה, במספר פעימות. ואז לראשונה, בשל הנסיבות של מערכת הבחירות, נוצר מצב שבאופן היסטורי עברה העלאת שכר המינימום במשק בצורה מחייבת של חקיקה ראשית בכנסת, וזאת בניגוד למה שהיה נהוג בעבר באמצעות צו הרחבה של שר הכלכלה.
שכר המינימום עמד על 4,100 שקלים עד סוף חודש ספטמבר 2012, אז עלה ל־4,300 שקלים לחודש. הפעימה הבאה שהעלתה אותו ל־4,650 שקלים לחודש היתה רק בתחילת חודש אפריל 2015.
למרות חששם של כלכלנים כי העלאת שכר המינימום תעלה את שיעור האבטלה במשק, העדויות, לפחות לנוכח הפעימות האחרונות שהעלו אותו בארץ, מלמדות באופן מפתיע על מגמה הפוכה. גם אם ברור שמדובר בתקופה קצרה, הרי בארבע השנים האחרונות ירד שיעור האבטלה במשק מרמה של כ־7% במאי 2012 לרמה של 4.9% כיום (נתוני אפריל 2016). גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה, גם אם באופן מתון יותר, מרמה של 63.1% מהרבעון הראשון של 2012 ל־64.2% בסוף הרבעון הראשון השנה. במגמה ארוכת טווח הוא נמצא ברמות שקרובות לשיא ב־20 השנים האחרונות - ברבעון השלישי של 1995 הוא עמד על 59.6%.