בקומה השלישית בבניין קשת תלויה, על רקע צהוב בולט, תמונת פרסומת של ערוץ 24. אלירז שדה, חנה לסלאו, מיכל אמדורסקי, אורנה דץ ושרון חזיז - חמישה טאלנטים מפרידים בתמונה בין ירון אילן למרגלית צנעני, וכולם מחייכים. ככה זה בתמונות האלה, אפילו שכל אחד מהאנשים צולם בנפרד. מאז, החיוכים כבר התחלפו בכעס ובאכזבה. מרגול הודתה השבוע בסחיטה באיומים של אמרגנה אסף אטדגי, ותינצל ממאסר. ירון אילן, שנחקר גם הוא בימים הראשונים של הפרשה ונאסר עליו להתייחס לפרטי החקירה, מתקשה לסלוח. "אני לא חושב עליה בכלל. נכון, הייתי חבר שלה, וכל מי שמכיר אותי יודע שכשאני חבר, אז אני חבר טוב. אני יכול להיות אוזן קשבת משש בבוקר עד ארבע בבוקר, כי אני צריך לישון שעתיים, ולפעמים כשהייתי חבר שילמתי על זה מחיר כבד. אבל מי שמאכזב אותי בצורה כזאת או אחרת מפסיד אותי ואת מה שאני יכול לתת". מה אתה חושב על עיסקת הטיעון- "אני לא חושב על זה. מבחינתי הפרשה הזאת נגמרה ביום שהמשטרה הודיעה באופן רשמי שאין לי קשר לזה". אתה חושב שהיא יצאה בזול- "אני לא חושב על זה, זה לא מעניין אותי ולא מעסיק אותי. אני מאחל לה חיים טובים ומאושרים". אתה מתחרט על הקשר שהיה ביניכם- "לא". אתה מרחם עליה- "כן". דיברת איתה מאז שהתפוצצה הפרשה- "לא מעניין אותי לדבר איתה, אני חושב שגם אסור לי מבחינה משפטית". אהבתי וכיבדתי אותה הם הכירו לפני יותר מ-14 שנה, כשאילן נבחר להגיש בערוץ הראשון את תוכנית האירוח "ריח מנטה". מרגול שמעה על השם הנבחר וכעסה. "היא התעצבנה שהשתמשנו בשם של שיר שלה בלי לבקש רשות", הוא נזכר. אבל מאז, היחסים ביניהם רק פרחו. הם שיתפו פעולה ברדיו ובטלוויזיה, יצאו לסיבוב הופעות משותף בארה"ב והתקרבו מאוד. "ראיתי בה סוג של אמא. היא מאוד הזכירה לי את אמא שלי, כי גם לה יש בן יחיד והיא אם חד-הורית, בדיוק כמו אמא שלי. מאוד אהבתי וכיבדתי אותה". לפני שלושה חודשים זומן אילן לחקירה במשטרה, בחשד שהיה שותף לסחטנות שהפעילה מרגול. השמועות כאילו נעצר פשטו עוד לפני החקירה, וכלי תקשורת רבים התקשרו לבקש התייחסות. בגלי צה"ל אפילו דיווחו שנעצר. "המשרד שלי נמצא קומה אחת מעל הרדיו, והתחלתי לקבל הרבה טלפונים על זה שאני לכאורה עצור - וכל זה כשאני בכלל בבניין של הרדיו. הדבר הראשון שעשיתי היה להגיע לגלי צה"ל ולבקש שיעלו אותי לשידור. זה היה בום על בום. דיווחו ברדיו, אף על פי שבכלל לא הייתי עצור ולא שום דבר". ב-23 באוגוסט הנבואה הגשימה את עצמה. "הייתי בדיוק בדרך לרדיו, ורגע לפני שיצאתי התקשר אלי מישהו מטעם המשטרה ושאל איפה אני נמצא, והם באו לקחת אותי. אני לא מאחל לאף אחד שבשעה רבע לתשע בבוקר הוא יהיה בדרך לחקירה במשטרה. זה היה רגע קשה מאוד בשבילי. ברגעים כאלה אתה רואה את עצמך בתוך סרט. אני רואה את האוטו נוסע ואני רואה את עצמי מבחוץ. זה היה רגע נמוך מאוד מבחינתי". לא עברה לך בראש המחשבה שאולי זאת ההזדמנות שלך להוציא את האמת- "מרוב חרושת השמועות וכל מה שמסביב, אז באיזשהו מקום אמרתי, 'יאללה, נגמור עם זה כבר'. הגעתי למשטרה ונחקרתי עד עשר וחצי בערב". איך עברה החקירה- "התנהגו אלי בכבוד, לרגע לא התייחסו אלי כאל פושע. כשאתה מגיע לסיטואציה כזאת אתה לא יודע איך יתייחסו אליך, אבל לא הרגשתי שמישהו בא לטפס עלי. באותו ערב שוחררתי הביתה, בניגוד למה שהרבה אנשים כתבו ואמרו". ב-15 בספטמבר הוציאה המשטרה הודעה כי תיק החקירה נגדו נגנז מהיעדר אשמה. "אין לי אשמה פלילית ואין לי שום קשר", אומר אילן. "מרגול היתה חברה שלי, וככזאת היתה מדברת איתי על כל דבר בעולם. ושם זה נגמר". ומה לגבי החשד שיש לך קשר לחזן- "אין לי שום קשר". מה עשית כשחזרת הביתה מהחקירה- "התכנסתי בעצמי. לא ידעתי מה אנשים חושבים או יודעים שקרה וזה העיק עלי. התכנסתי בתוך עצמי, ויום למחרת כבר הלכתי לשדר ברדיו. אני קורא למנגנון הזה 'איש הגשם': כמו שכל מה שעניין את איש הגשם זה המספרים, אותי מה שמעניין זה הרדיו. כשאני נכנס לאולפן אני גוזר על עצמי נתק מוחלט. במידה מסוימת זו היתה הנחמה שלי, כי גם בלילה כשניגנתי בהופעות - ואתה פוגש אנשים וכולם סקרנים לדעת מה קרה - הצלחתי להתנתק". ובכל זאת, הוא מתייחס לתקופה ההיא כאל הקשה בחייו. "היו לי ימים קשים והזויים. ימים כואבים. אם לא הייתי עובר דברים קשים בחיים, לא הייתי שורד את זה. היו תחושות שחוויתי, שאני אפילו לא רוצה לדבר עליהן כדי לא לחזור אליהן. לא נרדמתי בלילות. זה לא משהו שאתה מוכן אליו, אין לך שליטה על כל מה שקורה סביבך. אתה שחקן בסרט אימה, למרות שלא בחרת לשחק בו". הטראומה עוד מלווה אותך- "הרבה טראומה. אני יכול להגיד לך שהמנהל האישי שלי, גיא מזרחי, עזב את הבית שלו ובא לישון אצלי. זאת תחושה שאף פעם לא הרגשתי. אם יש כבד, אז זה הכבד". אבל ידעת שלא עשית שום דבר לא חוקי, אז למה פחדת כל כך- "פחדתי שבאיזשהו מקום דברים יתגלגלו למקום שאני לא מכיר. ברגע שאתה נחשף לסיפור כזה, גם אם אתה יודע מה חלקך, אז ברור שיש סימני שאלה ופחדים. כל הזמן הייתי פותח את האינטרנט כדי לראות מה כותבים, עד שהמנהל שלי לקח לי את האייפון ואת האייפד, כי הוא לא הסכים שאני אקרא". היו עוד חברים שעמדו לצידך- "ברור. היו אייל גולן והמנהל שלו, מוטי גמיש, המשפחה שלי, המנהל שלי, הרב רפאל מאמו, חברה שלי, ג'קי בן זקן, החברים ברדיו ירושלים, המנכ"ל, האנשים מקשת, מושיק עפיה ועוד. מצד שני, היו גם כאלה שאיכזבו אותי. גיליתי שיש אנשים שהם נמושות. יכול להיות שהם פחדו לדבר, להתקשר או לשאול, אבל גם אנשים שעשיתי בשבילם מהלכים משמעותיים מאוד בקריירה שלהם נעלמו פתאום. אין בי טינה כלפיהם והם לא ירגישו את זה בשידורים שלי, אבל הם פשוט נמושות". איך הילדים שלך הגיבו- "הם קטנים מדי, אבל הם הרגישו שאני רואה אותם פחות ושאני בלי מצב רוח. לא הלכתי איתם לפתיחת שנת הלימודים כדי שלא יהיו הורים חוכמולוגים שישאלו שאלות או יעירו הערות לא במקום. זה אחד הדברים שהכי כאבו לי". אתה יכול לומר שאתה מגנה כל התערבות של עולם תחתון במוסיקה ובטלוויזיה- "אני מגנה כל קשר לא חוקי בכל עולם שהוא. כל קשר מהסוג הזה פסול בעיניי. כולם אוהבים להשתמש במונח 'עולם תחתון', אבל אני יכול להגיד לך שב'עולם העליון' שלנו יש הרבה אנשים שהם 'עולם תחתון'". אילן נפגע מאוד מהסיקור התקשורתי של חקירתו. "היו באינטרנט 180 מאמרים נגדי, לעומת 15 שכתבו שאני זכאי ושאין לי קשר לפרשה. היום כל מי שיודע לכתוב טוקבק הוא כבר כתב או בלוגר. כשנחקרתי כולם יצאו עם כותרות ועשו לי עץ יוחסין ולמי אני קשור ולמי אני שייך, ולך תסביר שאין לך אחות. אתה במצב שאתה לא יכול להילחם בו. היתה כתבת בכירה שישבה לנתח את הקשר שלי עם מרגול, עם מיליון תיאוריות שלא היו ולא נבראו, ואני שואל את עצמי איזה סרט היא ראתה שאני לא ראיתי-" היו רגעים שחשבת "למה אני צריך את זה-" "כן, היה שלב שאמרתי לעצמי, 'לא בא לי רדיו, לא בא לי טלוויזיה, אני מעדיף להיות פועל זבל שמתעורר בחמש בבוקר ומתפרנס בכבוד'. מצד שני, זה לא הוגן לבוא ולהגיד שכשאני מקבל אהדה אז אני נשאר וכשיש משבר אני עוזב הכל והולך. לשמחתי, הצלחתי להתגבר ולהישאר". אצלי הקהל מחליט בשבועות הקרובים תעלה בערוץ המוסיקה התוכנית "אייל גולן קורא לך". העונה הראשונה, בעריכת אורי סלעי, הפכה לתוכנית הנצפית ביותר בהיסטוריה של הערוץ. גם בעונה השנייה, בדומה לקודמתה, ילווה אילן את גולן ויסייע לו בבחירת הזמרים והתגליות. הפעם יתמודדו בתוכנית גם גברים. "נראה לי שהולך להיות הרבה יותר מעניין. כולנו, מאייל דרך יוסי גיספן ועד עדי לאון, קיבלנו כל הזמן פניות למה אין גברים בתוכנית, כי כמו שזו מקפצה טובה לזמרות, זו יכולה להיות מקפצה אדירה לבנים". אחת הסיבות שעשו את "אייל גולן קורא לך" היא בגלל שחסרות זמרות בז'אנר הים-תיכוני. אבל זמרים לא חסרים. "נכון, אבל שים לב שבשנה האחרונה יש הרבה זמרות. יש עדן אמזלג ומורן מזור ושני יצהרי ואתי ביטון, וגם הזמרות הוותיקות שחזרו דרך 'לה לה לנד', כמו ג'ולייטה וזהבה בן. אני חושב שיש מקום לכולם, ואם נגלה פה עוד מישהו שעבר לנו מתחת לרדאר - עשינו את שלנו". אפרופו מורן מזור, ציפית שהיא תצליח יותר- "זה לא מדויק, כי אנשים חושבים שזמרת שיצאה מתוכנית ריאליטי הופכת בן לילה לכוכבת, וזאת טעות. היא קיבלה פוש רציני. אייל עובד איתה עם הצוות שלו, ומי שמייצג אותה זה המשרד של אייל, אבל חובת ההוכחה עליה. עד עכשיו יצאו לה שלושה סינגלים, וזה שהיא באה דרך התוכנית לא מקצר לה את הדרך. תיקח את כל משתתפי תוכניות הריאליטי - הם נעלמים אחרי שנה. היא רק התחילה, אני מאמין שבתוך שנתיים-שלוש היא תהיה זמרת גדולה". במבחן הלהיטים היא לא עמדה. "יכול להיות שלהיטים זה חלק מהסימון הזה, אבל אני מכיר לא מעט זמרים שבשיר הראשון או השלישי או החמישי לא הנפיקו להיטים, ואחר כך הצליחו בענק". כשמאחוריה עומד משרד הפקות גדול של אייל גולן אתה כן מצפה שלפחות יהיה לה להיט אחד. "השיר שלה 'נסיך שלי' הוא שיר שמשמיעים. הוא נכנס לפלייליסט בתחנות רדיו אף על פי שאולי הוא לא מגה להיט. עדיין מוקדם מדי לשפוט אותה. אני בטוח שעורכים ברדיו, שמקבלים את השיר שלה, מתייחסים אליו אחרת. אותי זה מרגש לקבל סינגל של מישהי שליוויתי מההתחלה". אז יש לך העדפות- "העדפות יש רק לאוזן של המאזינים שלי. מה שטוב אני משדר, מה שלא טוב אני לא משדר. מורן היא זמרת כמו כולם אבל עם נקודת פתיחה טובה יותר, ואני מאמין שהיא תהיה מובילה בז'אנר. אם היא תוציא שיר לא טוב לא תהיה לי בעיה להגיד לה את זה, וגם לאייל". מה אתה חושב על אייל- "אייל ואני זה לא חברות של יום וחצי. בימים הקשים שלי הוא לא חשב לרגע לוותר עלי. אם יש קטגוריות של חברים, אז אייל הוא חבר ומשפחה יחד. אנחנו עושים קריירה מקבילה. אני חושב שהייתי השדר הראשון ששידר אותו ברדיו, ואחר כך הייתי הראשון שאירח אותו בטלוויזיה. שנינו גרושים, ויש לנו עוד הרבה במשותף. חוץ מזה שרוב היופי נפל אצלי, והוא קיבל חלקים קטנים. טלוויזיונית אני חושב שהוא הפתיע, בעיקר את עצמו: חברים שלו מכירים אותו כאדם מצחיק, שנון וכריזמטי, אבל בטלוויזיה הוא הצליח להפתיע את כולם. הוא אחת ההברקות של השנים האחרונות". כשהחברות כל כך קרובה, יש סיכוי שאתה משמיע גם שירים פחות טובים שלו, למשל "ג'ונגל"- "'ג'ונגל' היתה יציאה טובה מאוד, כי זה היה שיר לא צפוי. לשמחתי הרבה, אייל מכתיב את הסגנון בתוך הז'אנר. כשהוא הוציא את 'למות מקנאה', שזה שיר רטרו מזרחי, כל הז'אנר הלך לשם, וכשהוא עשה את 'הוזה אותך מולי', כל הז'אנר הלך לשם. יש זמרים שאני לא צריך לשמוע בשביל לנגן אותם - ישי לוי, ליאור נרקיס, משה פרץ ודודו אהרון. רוב הזמן הם פוגעים. לא פגשתי יציאה של אייל שלא ממש אהבתי". צחקו עלי כששידרתי מזרחית פרשת מרגול אמנם הסתיימה, אבל ברבים מקננת התחושה שהיא לא האחרונה. מאז שהמוסיקה המסתלסלת הפכה חלק מרכזי במוסיקה הישראלית, התחילו הפרשות לצוף למעלה. אילן כבר ותיק בתחום, וכשדר פופולרי יש לו השפעה על השירים שאולי יהפכו ללהיטים ועל הזמרים, שאולי מישהו ישמע עליהם גם בלי "לה לה לנד". "כשהתחלתי לשדר מוסיקה מזרחית לפני 16 שנה חברים שלי אמרו לי: 'לאן אתה הולך? אתה נורמלי-' עכשיו אני גאה בדרך שעשיתי, אבל כשאני קורא כותרות כמו בחודשים האחרונים, אני מתגעגע קצת לתקופה שלפני 13 שנה, כשעשיתי את 'ריח מנטה' וזה היה מעין גטו מכובד. הז'אנר כיבד את עצמו, וגם הזמרים כיבדו את עצמם. התעשייה לא היתה מלאה ביצרים ובהתלהמות. אף אחד לא טען שאכלו לו, ושתו לו, ורינגטונים, ומי הרוויח, וכמה הרוויח. באיזשהו מקום, אחד הדברים שיותר פוגע במוסיקה הזאת זה ים של אגו, ים של כוח וים של כסף. זה מה שמנהל אותה. כסף תמיד היה בז'אנר הזה, אבל בניגוד לתקופת זוהר ארגוב, שאז התקשורת לא כל כך התעניינה בנו, עכשיו כולם מתעניינים וצריך לספק את הסחורה לשתי תוכניות בידור ולמיליון אתרים, וכל פיפס הופך לוואו. "לשמחתי הרבה, זה לא דבק בכולם. לא כולם עסוקים בזה מהבוקר עד הלילה". אתה חושב שחלק מהיריבות ומהתחרותיות הזאת גורמת לזמרים לעבוד באינטנסיביות מוגזמת- "חד-משמעית, כן. כשאנשים רצים להקליט ולצלם כל יום סינגל או קליפ, זה לא עושה להם שירות טוב, זה רק פוגע להם באיכות". בשנתיים האחרונות היו לפחות שלוש פרשות של חשדות לעבירות מס אצל זמרים ים-תיכוניים. למה זה קורה דווקא להם- "אני לא קונה את הכותרת הזאת של 'הממסד מחפש את הז'אנר'. הרבה יותר מעניין לכתוב על אייל, קובי ומשה כי מדובר בשלושה כוכבי ענק. הם נמצאים בבדיקה לגיטימית. גם אם אחד מהם הולך לבית קפה, זה גורר הד". וזה פוגע בז'אנר- "בשורה התחתונה, הכתמים הם רק בעיני התקשורת. את הקהל מעניין מה עושה לו טוב בלב ובאוזן. אתה חושב שבבוקר מעניין את הקהל אם 'הז'אנר מוכתם' או לא? אם שמתי סינגל של השמעת בכורה או לא? הקהל בא אחרי מה שטוב לו. אנחנו שוכחים שבהוליווד כל היום רק עוצרים ומשחררים אנשים". אני לא עסוק בגימיקים אילן, שמשדר כל יום ברדיו ירושלים, נחשב אחד משלושת שדרי הרדיו המובילים בתחומו, בצוותא עם דידי הררי ואליקו, שהם יריבים ידועים. לזכותו של אילן יש לומר ששמו לא נקשר ביותר מדי פרשות וסכסוכים. גם איתנו הוא משתדל להיות פוליטיקלי קורקט, אבל לכולם ברור בצד של מי הוא. "לא מעניין אותי מה עושים ברדיו לב המדינה", אומר אילן כשנשאל על הסכסוך בין אנשי לב המדינה בראשותו של אליקו, לבין חברו אייל גולן. לאחרונה החזירו בתחנה ארגז תקליטים לגולן, כעליית מדרגה בסכסוך בין הצדדים. "אני לא עסוק בסכסוכים או בגימיקים. אני עסוק בלשדר. אם מישהו חושב עלי דברים לא טובים זו זכותו, וגם אז אני אף פעם לא הייתי חושב להגיע לכיוון הזה. אם זה מה שמצאו לנכון לעשות ברדיו לב המדינה, אז אחלה. אני לשמחתי משדר היום ברדיו ירושלים, כי כמו שמציון תצא תורה, גם מוסיקה תצא מפה. אני לא מתעסק בגימיקים של אחרים". ובכל זאת, אני מניח ששמעת על הסכסוך המתוקשר. "אני מכיר את אייל גולן". וגם את אליקו. "שמעתי עליו". מה שמעת- "שיהיה לו בהצלחה, ברכה ודרך טובה, ושימשיך לעשות את הדברים שהוא טוב בהם. אני לא חושב שנכון לי להתעסק באיך ששדרנים אחרים משדרים". את דידי הררי הוא מעריץ. "דידי הוא מורי ורבי. יש מה לשמוע, יש מה ללמוד, יש דרך. הייתי מאזין לו עוד כשהייתי בקורס קצינים. אני גם חושב שיש שדרני רדיו שמאזינים לי ולומדים ממני, למשל, יוני דביר מרדיו קול הים האדום באילת. אני מסמן אותו ככוכב עולה בתחום". מה דעתך על גלגלצ- "לא מעניינים ולא משפיעים על אף אחד. בתור אחד שהיה קצין בצבא, ובתור אחד שלא התקבל לשרת שם, אני עד היום לא מצליח להבין איך זה שלחיילי צה"ל אסור לדבר ולהתעסק בפוליטיקה, וכל היום מברברים שם פוליטיקה. גלגלצ תמיד היתה ותמיד תהיה שיקוף של גוש דן, ולא יותר מזה. זו תחנה מואזנת, אבל בפריפריה היא פחות רלוונטית". בשנים האחרונות הם דווקא הרחיבו את הפלייליסט שלהם. "נכון, אבל גם דעכו, כי הם עדיין מנותקים מהעם. העם רוצה משהו אחר. המיינסטרים של היום זה לא מה שהיה אז. בשנות ה-60 הביטלס היו פופולריים, בשנות ה-70 צביקה פיק ובשנות ה-80 תיסלם. אז היום הכוכבים הכי גדולים הם ליאור נרקיס, אייל גולן, שרית חדד, דודו אהרון, נתן גושן, מירי מסיקה וקרן פלס. גלגלצ לא מכירים חלק גדול מהמיינסטרים הזה, וחבל. בחיים לא האמנתי שהמוסיקה הזאת תקבל כזאת תנופה בשנת 2011". הם יהיו כאן גם בעוד עשר שנים- "בעוד עשר שנים הסוגיה של מוסיקה מזרחית תהיה הרבה יותר קלה לעיכול. לילדים שלי הרבה יותר קל לנסוע איתי באוטו, לשמוע ברדיו את דודו אהרון, ולהגיד 'וואו, איזה כוכב'. הם גדלים לעולם אחר. בזמני, אם הייתי שומע קלטת של חיים משה, ידעתי שאני צריך להחביא אותה. הילדים שלי מקשיבים גם למשה פרץ וגם להראל סקעת". ברדיו לב המדינה ובגלגלצ סירבו להגיב לדברים. עדיין יש כאן גזענות לא כולם אוהבים את ההתפתחות של המוסיקה הים-תיכונית, עובדה שגרמה ללא מעט מוסיקאים מוערכים ואהובים לצאת נגד התופעה. חוה אלברשטיין דיברה על "השתלטות האמנים מהז'אנר הים-תיכוני על הרדיו", נורית גלרון הצטרפה למתקיפים, ואילו יהורם גאון טען שזו "מוסיקה שלא ברא השטן". "לאחרונה ראיתי ששחקנית אחת יצאה נגד אייל גולן ואני אפילו לא זוכר מי זאת היתה, מרוב שהיא לא מעניינת", אומר אילן ומכוון לדברים שאמרה השחקנית מירב גרובר ל"גלובס". "היא יצאה דווקא נגד אייל, שהופיע במחאה למרות שהוא מרוויח הרבה כסף, אבל נגד שלמה ארצי, ריטה או שלום חנוך, שהופיעו גם הם, לא היה לה מה להגיד. אני משוכנע שיש במדינה הזאת מעט מדי אפליה מתקנת, ובגלל זה דידי ואני ברדיו. מה לעשות שהדור הקודם לא היה פתוח ושנינו גדלנו על דברים אחרים? לשמחתי, היום יש הרבה יותר פתיחות". מה חשבת על הדברים של יהורם גאון- "כאב לי מאוד, בייחוד כי זה מישהו שאני גדלתי עליו. אני לא באתי וטיפסתי עליו. כאב לי שאני גדלתי בבית שהספרדיות שלו באה לידי ביטוי בלשמוע את יהורם גאון. מצד שני, אני אולי יכול להבין את מה שהוא רואה, כי הדור הזה לא שר את 'איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן' אלא את 'ערב טוב לך', וקשה לו לקבל את זה. מבחינתי הוא אושיה, צריך להקשיב לביקורת שלו". אני סוחב פצעים מהעבר לפני כחמש שנים נחשף אילן עם בעיית ההתמכרות שלו להימורים. רגע לפני שהוא שוקע, החליט אז לפנות לעזרה ונעזר בקבוצת תמיכה בתקווה להיגמל. "אני סוחב פצעים מהעבר", הוא אומר. "הפסקתי לפני ארבע שנים, ומאז אני לא מתקרב לזה. זה לא חסר לי ולא מעניין אותי". היה לך קשה להיגמל- "באיזשהו מקום החלפתי התמכרות של הימורים בהתמכרות לעבודה. ברוך השם, קיבלתי שיעור מאלף על מה מותר ומה אסור בחיים. עשיתי גמילה עם קבוצת תמיכה, ואני גאה בזה שידעתי לצאת מזה בזמן, כי הייתי קרוב להתרסקות. באותה תקופה עזבתי את ערוץ 1 ולא ידעתי מה הכיוון שלי. עשיתי טיול למקום שהוא לא מוכר לי, וחזרתי. היה לי קשה להיות בתוך ההימורים, זה לא העולם שלי וזה לא מתאים לי. יש הרגע שאתה מקבל את הסטירה, אתה מבין שזה משהו גדול ממך שאתה לא יכול לטפל בו לבד, הולך לטיפול וחוזר כמו חדש. ההבדל ביני לבין אנשים אחרים הוא שאני העזתי להגיד מהן החולשות שלי, ורוב האנשים לא עושים את זה. בעיניי הם אנשים כנועים וחלשים. כשאתה חי עם שדים בארון אתה תמיד מפחד שמישהו יבוא ויוציא את זה. כשאתה מוציא אותם החוצה בעצמך, זה הרבה יותר קל".
