1 הפעם היה גבול לכל תעלול. במשחק שהיה נראה כמו העתק/הדבק למשחקים הקודמים באולם הדרייב אין בין הפועל ת"א להפועל ירושלים, הפועל ת"א אמנם שוב קרסה בסיום, אבל הצליחה לנצח 85:87 והשוותה את סידרת רבע הגמר הנהדרת הזו ל־1:1. אחרי אירועי משחק מספר 1, לא היה אפשר למצוא כיסא ריק אחד בדרייב אין. האוהדים האדומים מת"א באו בידיעה שזה עלול להיות המשחק הביתי האחרון שלהם העונה, והתייצבו כמו בצו 8.
כפי שזה נראה בהתחלה לפחות, גם השחקנים קיבלו את הצו - התלהבות, הגנה והוצאה לפועל יעילה הכריחו את מאמן ירושלים דני פרנקו לקחת פסק זמן מהיר כשקבוצתו בפיגור 12:4. אם במשחק הקודם נייט רובינסון להט, הפעם הגיע תורו של חברו למכללת וושינגטון, טרה סימונס, שהשתולל עם 14 נק' ברבע הראשון, בדרך ל־20:23 למארחים בסוף הרבע, אחרי שהאלופה הצליחה לחזור לעניינים ולעצור את הסחף.
גם ברבע השני הקצב היה תל־אביבי. הפועל ירושלים התקשתה מאוד ליצור שטף התקפי, וכמעט כל זריקה היתה קשה עד בלתי אפשרית וכמעט כל נתיב מסירה נחסם על ידי גופייה לבנה. מנגד, הפועל ת"א שרפה את הרשתות מחוץ לקשת בכיכובו של ג'ף אלן. הרוחות התלהטו כאשר השופטים שרקו עבירה בלתי ספורטיבית לאיליי הולמן, וכפכף נזרק לעברו של השופט ספי שמש מכיוון היציע הירושלמי. השלישייה בשחור כנראה לא הפנימה את לקחי המשחק הראשון ולא הצליחה להשתלט על ההתמודדות, שרקה על כל מגע, על כל חיכוך והתעלמה מאירועים משמעותיים - לשני הצדדים. חברים, אולי תיתנו לשחק כדורסל?
בינתיים על הפרקט, השחקנים של שרון אברהמי ברחו ל־18 הפרש, עמוק בתוך הרבע השני, אבל דונטה סמית' (12 נק' ברבע השני) השתלט על העניינים ועזר לקבוצתו למזער נזקים במחצית - 56:43 למארחים.
2 תחילת המחצית השנייה לא בישרה טובות למאמן הפועל ת"א שרון אברהמי: רובינסון ואלן ספגו עבירות רביעיות, והאחרון ביצע שתי עבירות בפחות מדקה של חוסר אחריות משוועת. בהמשך נרשמה עבירת איפון של אי.ג'יי רולנד על רובינסון. פלייאוף, כבר אמרנו?
השמיכה של הפועל ת"א התקצרה, אבל ירושלים לא הצליחה לתרגם את זה לריצה שתמחק את הפער, וזה הרבה בגלל יכולת רעה של יותם הלפרין וליאור אליהו (רק שש נקודות ביחד בשלושה רבעים), שלא הצליחו להיכנס למשחק. מהצד השני, דניאל איידן היה נהדר וחיפה לחלוטין על רוברט רות'בארט, שמיעט לשחק וגם כשעלה על הפרקט היה לא טוב. גם תמיר בלאט הוכיח שהוא שווה כל דקה על המגרש. הסטטוס קוו היה טוב למארחים, שהובילו 70:58 בתום הרבע השלישי.
אצל ירושלים סמית' היה היחיד שהופיע למשחק, ועם זה לא מנצחים בדרייב אין, בטח שלא בפלייאוף. התל־אביבים ברחו שוב ל־18 הפרש מייד בתחילת הרבע האחרון, בראשותו של רביב לימונד, והיה נדמה שמזה האלופה לא מסוגלת לחזור.
3 רגע, אמרנו נדמה? בפלאשבק למשחקים הקודמים בדרייב אין, הפועל ת"א שוב השתנקה, ירושלים טסה ל־0:14 ושוב קיבלנו מותחן אדום בסיום, עם יתרון ארבע לת"א ו־2:10 על השעון. חדירה של בר טימור קבעה 85:83 למארחים עם 18.7 שניות על השעון, ואיך השחקנים של אברהמי חזרו מפסק הזמן? נאור בקושי הצליח להוציא את הכדור, ובשנייה האחרונה מסר לרובינסון בעבירת חצי ונתן את הכדור במתנה לירושלים.
סמית' קלע שתי קליעות עונשין והישווה את המשחק, ואז לימונד, איש המשחק, לקח את הכדור מחוף לחוף עד הטבעת וקבע 87:85 עם 2.1 שניות לסוף. פרנקו לקח פסק זמן, רולנד בקושי הצליח להוציא את השלשה שלא פגעה בכלום, וירושלים פיספסה הזדמנות לשבור את שיא הניצחונות ברציפות (14). אם למישהו היה ספק, ככה נראה פלייאוף - ככה נראית סידרת פלייאוף.
