אחרי שפיזז על הסט של "שובר שורות" בראש מגולח ובתחתוני סבא, בריאן קרנסטון הוא האחרון שיקטר על השעות הרבות שבילה בחדר האיפור כדי להיכנס לנעליו של הנשיא האמריקני ה־36, לינדון ג'ונסון.
"אמנם לשנינו יש עיני עגל ושפתיים צרות, ממש חלומו של כל גבר", הוא מסנן מבעד לחיוך האירוני המפורסם, "אבל לפני כל יום צילום ביליתי שעתיים ורבע בחדר האיפור. בין היתר הדביקו לי תוספות מלאכותיות שהאריכו את אוזניי - וגם הגביהו את נעליי, כי ג'ונסון התנשא לגובה של 1.92 מטרים".
התפקיד של קרנסטון בסרט החדש "לאורך כל הדרך" הוא 180 מעלות מהתפקיד שהקפיץ אותו לתודעה הציבורית, זה של ברון הסמים וולטר ווייט. הסרט (שישודר אצלנו ב־yes3 ביום שלישי ב־22:00, בצמוד לשידור בארה"ב) סוקר את 12 החודשים הראשונים של תקופת נשיאותו של ג'ונסון - החל ברצח הנשיא קנדי בנובמבר 1963 וכלה בניצחונו המוחץ בבחירות ב־1964. הוא מתמקד בחקיקת חוק זכויות האזרח ב־1964, ששם קץ באופן רשמי לכמעט 100 שנים של אפליה נגד שחורים בארה"ב.
לפני הסרט שיחק קרנסטון בהצגה באותו שם, שעלתה בתיאטרון ניל סיימון בברודוויי וזיכתה אותו בפרס טוני על תפקידו. סטיבן שפילברג, שראה את ההצגה, החליט לעבד את המחזה לסרט באמצעות חברת ההפקות שלו "אמבלין אנטרטיינמנט" - בתנאי שקרנסטון יגלם את ג'ונסון גם מול המצלמות.
עוד מככבים בסרט בראדלי וויטפורד ("הבית הלבן") בתפקיד סגן הנשיא של ג'ונסון, יוברט האמפרי; מליסה ליאו (זוכת האוסקר על תפקידה בדרמת האיגרוף "פייטר") בתור הגברת הראשונה ליידי בירד ג'ונסון; ואנתוני מאקי (הפלקון מסידרת "הנוקמים") בתור ד"ר מרטין לותר קינג.
הסרט נמכר ל־HBO, והוא ישודר בטלוויזיה האמריקנית בשבוע הבא, חודש לפני שחברי האקדמיה לטלוויזיה בוחרים את המועמדים לאמי. בתעשייה בטוחים שקרנסטון יקצור על התפקיד את האמי השביעי שלו.
• • •
זזו לא הפעם הראשונה שבה אני מראיין את קרנסטון, וכשהוא רואה אותי, הוא לוחץ את ידי בחום. אבל אם בתקופת "שובר שורות" נהג להתלוצץ בכל הזדמנות, הרי עכשיו - כיאה לנשיא - הוא ממלכתי מתמיד.
"ללינדון ג'ונסון יש תכונות שייקספיריות", אומר קרנסטון. "הוא לוחם דגול, שהגיע לאן שהגיע בזכות עצמו, ומצד שני נאבק בחוסר הביטחון הגדול שלו. הוא יודע לספר את הסיפור כפי שהוא רוצה שיסופר, מנהיג אנשים, ועדיין שברירי כמו כל הדמויות האדירות מהמחזות של שייקספיר.
"בסופו של דבר, קנדי היה בוגר אוניברסיטת הרווארד היוקרתית, בעוד ג'ונסון למד בקולג' קטן למורים בטקסס, והיו לו רגשי נחיתות גדולים מול משפחת קנדי. הוא הרגיש מולם כמו נער כפר שצואת פרות על נעליו. הוא היה בטוח שתמיד צוחקים עליו מאחורי גבו.
"אחרי הקולג' הוא היה מרושש והתחיל ללמד ילדי מהגרים עניים. אז החלה לנבוט בו ההשקפה שהם מופלים לרעה על ידי לבנים. מבחינתו הם היו תלמידים נהדרים, שהולכים לסבול כל חייהם בגלל ההפרדה הגזעית, והוא רצה להנהיג שינוי מוושינגטון.
"הוא השתמש בתדמית שלו כנער פשוט מדרום ארה"ב כדי להראות שהוא נגיש לכולם ולא נמצא מעל אף אחד. הוא גם זכור כטיפוס רוטן ובלתי מתנצל, שאפילו נהג לשבת בשירותים בדלת פתוחה בזמן שהוא מנהל שיחות עם יועציו, ולעיתים קיים את השיחות כשהוא עם רעייתו בחדר השינה שלו".
מצאת מן המשותף בינך ובינו?
"אני יכול להתחבר להשקפה שלו ולדרייב העצום שלו לחולל שינוי. לו אני הייתי נשיא, הייתי פועל רבות בנושא שינויי האקלים, כדי להבטיח שאנחנו לא עומדים לחסל את עצמנו. מי שלא מבין את זה הוא שוטה, כי 96 אחוזים מהמדענים קובעים שזו בעיה.
"כשחקן הייתי אומר שגם אני אדם שלוקח על עצמו סיכונים. באופן מולד אני תמיד רוצה שייתנו לי את ההזדמנות לעשות, להוכיח את עצמי ולתת את המירב".
איך התכוננת כדי לשחק את הדמות?
"עמדו לרשותי ארכיון גדול, ביוגרפיות שנכתבו עליו, ואפילו אנשים שהכירו אותו. באוסטין, טקסס, שוכנת הספרייה הלאומית על שמו, וקיבלתי אישור להיות שם לבדי לטובת התחקיר. אין לשחקן מקור טוב מזה. למשל, בפינה מרוחקת, באחד המסדרונות של הספרייה, תלוי מכתב שג'קי קנדי כתבה לו ארבעה ימים לאחר הרצח.
"במכתב היא מודה לו על המכתבים שכתב לשני ילדיה, שבהם שיבח את אביהם וסיפר כמה אהב והעריץ אותו. היא מציינת שהילדים קטנים מכדי להוקיר זאת כעת, אבל בעתיד תהיה למכתבים הללו חשיבות אדירה עבורם. זה מאוד נגע לליבי.
"אתה מבין? ג'ונסון נכנס לתפקיד המלחיץ ביותר בעולם, כשעל ראשו המטלה הכבדה מכל, שמצריכה תשומת לב מוחלטת - ובכל זאת הוא מוצא זמן לשבת ולכתוב לשני ילדים קטנים. זה מלמד אותך על האופי של האיש. הוא גילה חמלה כלפי הילדים בעת הנוראית הזאת בחייהם, ופינה זמן כדי לדבר לליבם".
מה ההבדלים במעבר מהדמות בהצגה לדמות בסרט?
"בברודוויי התאפרתי בעצמי, התזתי קצת ספריי אפור בשיערי והצמדתי פרותזות קטנות, שיאריכו את האוזניים. זה היה תהליך שהרגיש מאוד זֶן מדי ערב, נהניתי לעטות אותו על עצמי, כשבחדר ההלבשה תלויות תמונות שלו.
"מול המצלמות, כשיש הרבה קלוז־אפים, ידענו שהדמיון חייב להיות הרבה יותר מובהק והלכנו עם האיפור עד הסוף. העבודה על הדמיון הפיזי היא החובה המינימלית שלנו לדמויות ההיסטוריות, וזה בהחלט מעניק לצופים תחושת אמינות. למעשה, גם בין הסצנות לא יצאתי מהדמות. דיברתי באותן אינטונציות, שוחחתי עם בראדלי וויטפורד כאילו הוא באמת סגן הנשיא האמפרי, וסיפרתי בדיחות שהוא בוודאי היה מספר. זה עזר לי להבין יותר את הדמות".
רגע החתימה על חוק זכויות האזרח, ביולי 1964, נחשב לצעד חסר תקדים עבור הקהילה השחורה בארה"ב, אבל גם הוא לא יישב את המחלוקות החברתיות ואת המתיחות הבין־גזעית, שמתקיימות עד היום. "כשצילמנו את סצנת החתימה על החוק, בראדלי זרק בדיחה: 'הנה, ג'ונסון חותם, והגזענות נעלמה לתמיד'", משחזר קרנסטון.
"בורות, קנאה, כעס ואפילו שנאה עצמית עדיין קיימים בחברה האמריקנית, ואני לא חושב שאי פעם נראה את זה נעלם לחלוטין. אמריקה היא מקום אגרסיבי, ובהרבה מקרים אנחנו גורמים לעצמנו נזק בגלל האגרסיביות הזאת. אני זוכר שבילדותי, אמי תמיד הזכירה לי לא לשתות מברזיות שהוגדרו לשחורים בלבד. זה היה לפני חמישים שנה בלבד. היום הדברים נראים אחרת, כך שבכל זאת יש שינוי לטובה".
בסרט "לאורך כל הדרך". על אוזניו הודבקו תוספות מלאכותיות כדי להשיג את הלוק הג'ונסוני
הוא נולד במארס 1956 בלוס אנג'לס. אמו פגי היתה קריינית תסכיתי רדיו, ואביו ג'ו ניסה את מזלו במשחק, ללא הצלחה יתרה. זו גם הסיבה שהוריו לא עודדו אותו לפנות לתחום הבידור ויעצו לו, כמו לאחיו הבכור ולאחותו הצעירה, לחפש אפיקי פרנסה יציבים יותר.
קרנסטון הצעיר החל לימודי קרימינולוגיה ומדיניות משטרתית בקולג' מקומי, אבל לא עמד בפני חיידק הבמה. הוא נהג להופיע בהפקות תיאטרון קטנות, ושם גם הכיר עוזרת הפקה בשם מיקי מידלטון ונישא לה. הם התגרשו כעבור ארבע שנים.
בשנות השמונים הוא החל להופיע באופרות סבון יומיות והתארח בסדרות דוגמת "רצח במשיכת קולמוס", "משמר המפרץ" ו"בלוז לכחולי המדים". לצורך השלמת הכנסה נהג להשיא זוגות תמורת שכר של 150 דולר לחתונה. כשהתארח בסידרה "זאב מעופף" הכיר את השחקנית רובין דירדן, והם התחתנו ב־1989. ארבע שנים מאוחר יותר נולדה בתם טיילור.
בשנות התשעים הופיע קרנסטון בסרט "להציל את טוראי ריאן", אבל התפקיד שייזכר לו יותר הוא זה של רופא השיניים טים וואטלי ב"סיינפלד", שאותו גילם בחמישה פרקים. "הגעתי לסט כדי לעשות אודישן לתפקיד שתוכנן לפרק אחד בלבד", סיפר בעבר, "ואני זוכר שג'רי צחק כשראה את האודישן שלי. אם הצחקת את ג'רי, אז פחות או יותר קיבלת את הג'וב.
"במהלך העבודה, בכל פעם שעצרנו את הצילומים זה היה כי ג'רי לא היה יכול להפסיק לצחוק. אפשר לראות אותו עד היום בשידורים החוזרים מנסה להתאפק כשחיוך גדול על שפתיו. זו היתה סידרה כיפית וחוויה ענקית, כמו מחנה אימונים. למדתי שם הרבה מכולם".
בשנת 2000 הוא הצטרף לסידרה הקומית "מלקולם באמצע" בתפקיד אב המשפחה, שיחק בה במשך שש עונות והיה מועמד שלוש פעמים לאמי לשחקן המשנה הטוב ביותר. שם גם החל לביים, בכמה מפרקי הסידרה. מאז ביים גם פרקים של "המשרד" ו"משפחה מודרנית", והודיע שיביים בעתיד גם פרק של "סמוך על סול", הספין אוף של "שובר שורות".
במקביל, המשיך להופיע בקולנוע. הוא שיחק בסרטים כגון "מיס סנשיין הקטנה", "דרייב" ו"ארגו" של בן אפלק. אבל התפקיד שהפך אותו לכוכב, ושלנצח יהיה מזוהה עם שמו, הוא זה של ברון הסמים וולטר ווייט ב"שובר שורות".
הסידרה, שעלתה ב־2008, היתה לאחת מסדרות הטלוויזיה המצליחות והמוערכות בכל הזמנים. קרנסטון, שהיה בן 51 כשהחל לשחק בה, זכה בארבעה פרסי אמי ובשני פרסי גלובוס הזהב, והוסיף לחשבון הבנק שלו 30 מיליון דולר.
"אני עדיין בהלם מהזכיות, כי גדלתי בבית מהמעמד הבינוני־נמוך, ולא היתה לי כלל תחושה שמגיע לי משהו", אמר בעבר ל"הוליווד ריפורטר". "מעולם לא העליתי על דעתי שאזכה במשהו. העובדה שאני מתפרנס ממשחק, מנסיעות רבות ומפגישות עם אנשים יצירתיים היא ברכה, אני מעריך את זה כל פעם מחדש.
"ההצלחה שלי הביאה איתה הרבה הצעות עבודה שאני אסיר תודה עליהן, אבל אני לא מסתחרר מהתהילה", הוא אומר לי. "לקבל מועמדויות לפרסים זה דבר נפלא, אבל זה לא המניע שלי. אני לא בעסק הזה בשביל פרסים ולא בשביל כסף.
"אני בחור מהצווארון הכחול. הוריי גדלו בזמן השפל הכלכלי הגדול של ארה"ב בשנות השלושים, ולעבוד קשה זה משהו שהושרש בי. אני שמח על ההזדמנויות שנקרות בדרכי, ואני דבק בעבודות שאני לוקח על עצמי. מה שמניע אותי זה לספר את הסיפור בצורה הטובה ביותר".
איך אתה בוחר אילו תפקידים לקחת?
"יש לי שיטה מאוד מוגדרת. כשאני מקבל תסריט, אני קודם בוחן את הסיפור הכולל, אחר כך את התסריט, כדי להבין אם הוא כתוב כמו שצריך, ואז את הדמות שמציעים לי לגלם, וכמה היא נכונה עבורי".
התפקידים נשארים איתך אחרי שאתה כבר לא מגלם את הדמות?
"אני עושה הפרדה. בעונות המתקדמות של 'שובר שורות' נהגתי להשתטות על הסט ועשיתי קצת מתיחות לצוות, כדי להקליל את הסיטואציה הטעונה שבה וולטר היה מצוי. בטח שלא רציתי לקחת אותו איתי הביתה. יש לי שריר שמסמן לי מתי עלי להישאר בדמות ומתי עלי להרפות ולחזור להיות בריאן.
"בסופו של יום, אתה תמיד שוטף מעליך כל זכר של הדמות ושב לחיק המשפחה, כדי להישאר אובייקטיבי ונקי לקראת התפקיד הבא. בשנים האחרונות יוצא לי יותר ויותר להיתקל בחבר'ה צעירים שמנסים להתבסס בתעשיית הבידור ומבקשים ממני טיפים או רוצים לדעת מה הסוד שלי. הסוד הוא שבכל עבודה צריך לעבוד קשה. אין קיצורי דרך".
קרנסטון כיכב לאחרונה בסרט האסונות המפלצתי "גודזילה", דיבב את אביו של דוב הפנדה בסרט האנימציה "קונג פו פנדה 3", ומשתתף בארבעה סרטים נוספים שאמורים לצאת עד סוף 2016. בתחילת השנה היה מועמד לאוסקר על תפקידו בסרט "טרמבו", שבו גילם את התסריטאי דלטון טרמבו, שהוקע מהוליווד בסוף שנות הארבעים בשל נטייתו לקומוניזם. את האוסקר הוא הפסיד בסוף ללאונרדו דיקפריו.
בשנה שעברה העלתה ספקית התוכן האינטרנטית אמזון פיילוט לסידרה "Sneaky Pete", שקרנסטון יצר במקור עבור רשת CBS, ומככבים בה ג'ובאני ריביסי ("אבודים בטוקיו") ומרגו מרטינדייל ("האמריקנים"). הסידרה מגוללת את קורותיו של עבריין (ריביסי), המשתחרר מהכלא ומאמץ זהות של חברו לתא. קרנסטון מפציע בתפקיד קטן. לאחר הצלחת הפיילוט הודיעה אמזון כי הסידרה המלאה תעלה במהלך 2016.
בשבוע שעבר גם הוכרז כי הוא יככב בסידרה חדשה, המבוססת על כתביו של סופר המדע הבדיוני הנחשב פיליפ ק' דיק, בפרויקט שיוביל התסריטאי והמפיק רונלד מור, שאחראי לסדרות "בטלסטאר גלקטיקה" ו"זרה". הסידרה מיועדת לערוץ 4 הבריטי ותופץ ברחבי העולם על ידי אולפני סוני.
• • •
בחודשים האחרונים התלווה קרנסטון לסנאטורית הילארי קלינטון בקמפיין שלה למועמדות המפלגה הדמוקרטית בבחירות הקרובות. הפעם היחידה בראיון שבה הוא מרשה לעצמו להתלוצץ היא כשאנחנו מדברים על הקבלות פוליטיות מעידן לינדון ג'ונסון למירוץ הנוכחי.
"אם ג'ונסון היה צופה בנאומים של דונלד טראמפ, הוא היה תופס את ראשו בהלם מוחלט. כשג'ונסון נאם, הוא היה מאוד שקול ודיבר בצורה מדודה ואיטית, כדי לא לטעות חלילה. והנה יש לנו עכשיו מנחה שעשועון ריאליטי, שמנהיג את אחת משתי המפלגות הגדולות בארה"ב. אלמלא היו על הפרק נושאים הרי גורל, היינו כולנו צוחקים.
"אני מאמין שאנשים חכמים בעלי היגיון בריא הם אלו שינצחו, בסופו של דבר, ושטראמפ מהר מאוד יישאר מאחור כזיכרון נשכח. בישראל בטח מסתכלים עלינו וחושבים שהאמריקנים השתגעו לחלוטין סביב קדחת טראמפ. האמת היא שזה נכון. אבל גם אנחנו משוכנעים שהשתגענו כאומה.
"הנוכחות של טראמפ טובה כי היא מעניקה לנו סטירה מצלצלת, היא מזכירה לנו שהמפלגות הגדולות צריכות להיות קשובות לעם. אבל אני מסרב להאמין שהוא אכן ינצח. אני אדם אופטימי, אני לא רוצה שום קשר לערכים שטראמפ מייצג. הוא אדם גס עם ראש חלול, שמעל הכל צועד בנרקיסיסטיות לא נורמלית, על זה אין מי שיחלוק. גם תומכיו יודעים כמה הוא מאוהב בעצמו, אין הזדמנות שבה הוא לא מפאר את עצמו, מכתיר את עצמו אדיר, עשיר מכולם ומבין הכי טוב.
"מחמת הספק אני מאמין שהוא אוהב את המדינה, אבל הגישה שלו אינה מקובלת עלי בשום אופן. בתור שחקן אתה רואה שהוא שחקן בעצמו. הוא יודע שהוא פונה לקהל השמרני ביותר של המפלגה הרפובליקנית ומתאים את עצמו רטורית, מכריז על הרעיונות הכי שמרניים שאפשר לחשוב".
החיבה שהוא רוחש לאובאמה היא סוד ידוע בהוליווד, ולאחרונה הם אף נפגשו, לפני ארוחת הערב השנתית של תא כתבי הבית הלבן. "אחרי שצילמתי את הסרט על ג'ונסון הוזמנתי לפגוש את הנשיא בחדר הסגלגל", הוא מספר לי. "המקום נראה לי מוכר מאוד. כבר בצילומים הרגיש לי נוח לשבת בכיסא הנשיא. אפילו שהנשיא אובאמה הוא מעריץ נלהב של 'שובר שורות', אין ספק שאני הייתי על תקן המעריץ כשעמדתי לידו. לא היה ספק מי האדם היותר פופולרי בחדר".
dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו