עמוס ברנס, שהורשע בשנת 1976 ברצח החיילת רחל הלר ולאחר מאבק ממושך אף זוכה בפרשה מצמררת זו, נפטר אתמול בבוקר בגיל 68 בביה"ח בנהריה, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן שממנה סבל. ברנס הותיר אחריו שני אחים ואחות, וכן בן ובת, אדיר וטוהר. הלווייתו תתקיים ביום שני בבית העלמין בעיר מגוריו עכו. ברנס היה מעורב בפרשה שהסעירה את המדינה שנים רבות. בשנת 1976 הוא הורשע, כאמור, ברציחתה של החיילת רחל הלר ז"ל ונידון למאסר עולם. לאורך כל הדרך טען לחפותו ולאחר שמונה שנים וחצי שבהן ישב מאחורי סורג ובריח הוא זכה לחנינה ושוחרר ממאסרו, לאחר שהתקבלו טענותיו כי הודאתו ברצח נגבתה ממנו באמצעים פסולים. ברנס לא הסתפק בשחרורו ובעובדה שביהמ"ש העליון ביטל את הרשעתו ברצח, והוסיף להיאבק על שמו. בתוך כך דרש משפט חוזר שבו קיווה לזיכוי מלא. בדצמבר 2002 נקבע בביהמ"ש המחוזי בנצרת כי ברנס למעשה זכאי (ראו מאמר מוסגר). בתחילת אוגוסט אשתקד נפסק בביהמ"ש המחוזי בת"א כי ישולמו לו יותר מחמישה מיליון שקלים עבור שמונה שנים וחצי שאותן ריצה על לא עוול בכפו. זמן קצר לאחר שנודע לברנס על תשלום כספי הפיצויים שנפסקו לטובתו, הוא אמר ל"ישראל היום": "הכסף לא ישיב לי את השנים שנגזלו ממני ואת החירות שנלקחה ממני בגין מעשים שבהם הורשעתי על לא עוול בכפי. אני לא מחייך בעקבות פסק הדין. השנים הכי יפות בחיי הלכו, המשפחה שלי התפרקה ולא נותר לי דבר. שום פיצוי כספי לא יכפר על כך. הפירות שנקטפו בעקבות פסק הדין אמנם מתוקים, אולם הדרך היתה מרה וקשה". האח מוטי ברנס, וילדיו של עמוס ברנס, שהיו לצד מיטתו בביה"ח ברגעיו האחרונים, אמרו לאחר מותו: "עמוס נפטר כמו צדיק ביום שבת. הוא נאבק כל חייו ונגאל מייסוריו. ב-35 השנים האחרונות הוא ניצח בכל מאבק, אבל הפיצוי על הסבל היה זעום ביותר". המאבק על החפות זוכה ללא שמיעת ראיות עמוס ברנס, שהלך אתמול לעולמו, נאבק מרבית חייו על חפותו בפרשת רצח החיילת רחל הלר וזכה בסופו של דבר בזיכוי "אילם". שלושת שופטי ביהמ"ש המחוזי בנצרת - יהודה אברמוביץ', חיים גלפז וניסים ממן - כתבו בהכרעת הדין הסופית בעניינו של ברנס, שניתנה ב-11 בדצמבר 2002: "הוחלט אפוא, ברוב דעות, לזכות את הנאשם עמוס ברנס. הזיכוי נקבע ללא שמיעת הראיות לגופו של עניין, ולכן הזיכוי הוא 'אילם' במובן זה שאין באפשרותנו לקבוע אם הנאשם עשה את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום או אם לא". נשיא ביהמ"ש אברמוביץ' הוסיף: "בכל מקרה, אין לראות זיכוי בשלב זה כזיכוי במלוא מובן המילה, אלא כזיכוי שניתן ללא שמיעת ראיות...". הפרקליטות טענה בדיון כי החליטה שלא להגיש כתב אישום מתוקן נגד ברנס, כדרישת השופטת דורנר בביהמ"ש העליון: "אין כיום כל עניין לציבור המצדיק ניהול משפט חוזר, לאחר יותר מ-25 שנים מסיומו של ההליך המקורי. בנסיבות אלה, אין כל צורך לנהל הליך לגופו של עניין, בהתחשב במשאבים הרבים, זמן וכוח אדם שיצריך ניהול משפט חוזר". דני ברנר
* * *