לונדון נהנתה אתמול מאושר של אירועי ספורט: חצי גמר גביע בין שתיים מהקבוצות הקטנות של הבירה הסתיים ב־0:1 לקריסטל פאלאס על ווטפורד, אבל שעות הבוקר הוקדשו למרתון עתיר סיפורים. בסופו אליהוד קיפצ'וגה הקנייתי הצדיק את מיקומו בראש דירוג המרתון העולמי, כשניצח בזמן של 2:03.05 שעות. רק שמונה שניות משיא העולם של דניס קימוטו מברלין, כשמסלול הבירה הבריטית עם הרוחות לאורך נהר התמזה והסיבובים הרבים נחשב איטי מזה של בירת גרמניה.
מי שהיה אלוף העולם ב־5,000 מ' כבר בגיל 18 קצר כמעט כל שיא אפשרי מלבד שיא העולם עצמו. הוא שיפר את שיא המסלול ב־1:22 דקות, ויחד עם סגנו, בן ארצו סטנלי ביווט (אלוף מרתון ניו יורק ב־2015), השתפר גם שיא העולם ב־30 ק"מ. אך מה שהעיד על איכות הריצה היא כנראה שקיפצ'וגה פתח ב־12 הק"מ האחרונים פער של 46 שניות מהמקום השני.
הרחק מאחריהם, ב־2:06.36 שעות, אולי אות חיים בקריירת המרתונים המקרטעת של קנניסה בקלה, אגדת המשחקים האולימפיים ואליפויות מירוצי השדה. מי שמרתון הבכורה שלו במעבר מהאיצטדיונים היה מהיר מזה של היילה גברסילאסי או פול טרגט, לא סיים עד אתמול על הפודיום במרתון בכיר.
גם מירוץ הנשים הציג דרמה גדולה. ג'מימה סמגונג, גם היא לא במפתיע מקניה, קטעה שורה של סגנויות שכללה את ניו יורק, בוסטון ושיקגו וזכתה סוף סוף במרתון בכיר עם 2:22.58 דקות. טיגיסט טופה מאתיופיה פיגרה בחמש שניות ופלורנס קיפלגט הקנייתית ב־41 שניות. כל זה לא נראה אפשרי במיוחד חמישה ק"מ לסיום, כשסמגונג התנגשה במרי קייטאני הקנייתית בנקודת המים ונחבלה בראשה.
זה היה עוד יום קציר לרצים הקנייתים, יממה אחרי שהנשיא אורו קנייתה אישר חוק מדינה מיוחד למלחמה בסמים. החוק אמור להסיר את קניה מרשימת המדינות הבעייתיות וקובע עונשי מאסר לרמאי סמים. עם זאת, לרשויות בקניה מעט מאוד שליטה על הרצים המתפרנסים במאות מירוצי כביש בעולם, וכשהתחרות על מקומות צפופה כל כך - המלחמה קשה עוד יותר.
לסטר טייגרס מול ראסינג פאריס. כאן החלום נגוז // צילום: GettyImages
העיר וההיסטוריה
אם המלכה אליזבת, ביום הולדתה ה־90, או אולי וויליאם שייקספיר, ביום הולדתו ה־400, היו צריכים המחשה לבריאות ולגיוון חיי הספורט בממלכתם, הם קיבלו אותה בלסטר. את העיר עזבו אתמול אלפים בנסיעה קצרה לנוטינגהאם, כדי לצפות במשחק קבוצתם לסטר טייגרס בחצי גמר גביע אירופה ברוגבי. חלום אליפות אירופה השלישית של לסטר נגוז אחרי 19:16 לראסינג פאריס, בהנהגת הניו זילנדי הדגול דן קרטר.
אבל עיני העולם נשואות לקינג פאוור סטדיום ולסיפור הבלתי אפשרי של לסטר סיטי, שמסתערת על אליפות הפרמייר ליג. המצב הפך לחוץ עוד יותר בדקות שלפני המשחק של לסטר מול סוונזי, כשארסנל סיימה ב־0:0 בסנדרלנד. המשמעות? שיפור גדול בסיכויי ליגת האלופות של מנצ'סטר יונייטד, שתארח במשחק הבא את לסטר.
עם ניצחון בחזקת הכרח, לסטר היתה תחת לחץ כבד בדקות הפתיחה, אבל שחקניו של המנג'ר קלאודיו ראניירי, שהצהיר לפני המשחק שזו הזדמנות של פעם בחיים לאליפות, נמצאים בריכוז עילאי ולכן יריבה עלובה כמו סוונזי תעניק מצבים אינספור, שהסתיימו ב־0:4 למארחים.
כיצד הביא רניירי את לסטר לרמות ריכוז שכאלו? מדוע שחקניו מאורגנים בהרבה? שימו לב לנתון הבא: רק 25 שינויים בהרכב מאז פתיחת העונה (שיא הפרמייר ליג הוא 80), ו־14 שחקנים בלבד פתחו יותר משלוש פעמים בהרכב הראשון. "היזהרי ברצלונה, אנחנו באים" (תרגום חופשי), שרו אוהדי לסטר, ואם משהו הזכיר במשחק את הענקית מקטאלוניה, זו הגנת סוונזי הקומית, שהיתה נואשת מול מתפרצות יריבתה.
