רגע לפני חג הפסח, בזמן שישראלים רבים רוכשים מתנות לחג, ובין השאר גם כלי אוכל חדשים, השמיד מכון התקנים הישראלי 4,200 כלים רעילים המיועדים לחג.
בכלים שהמכון פסל לשיווק נמצאו, בין השאר, גביעי יין, קערות פסח וצלחות.
משלוחי הכלים הגיעו לארץ בייבוא מסין, ובבדיקה שגרתית שעורך מכון התקנים עם כניסתם לארץ נמצאו פסולים בבדיקה של התאמה לתקן.
עיקר הפסילות נבעו מנדידה של תכולת עופרת לכלים בכמות של יותר מפי 30 מהמותר בתקן ובנדידה של תכולת קדמיום ברמה של יותר מפי חמישה מהמותר בתקן לכלי הגשה.
במכון התקנים מיהרו להרגיע את הציבור כי כלים אלה הושמדו ולא שווקו בארץ. עם זאת, הם ממליצים לציבור שקונה כלים דומים בחו"ל, מקבל במתנה, ובכלל, בכל מה שקשור לכלים העשויים מקרמיקה ומזכוכית - להעדיף כלים ללא דקורציה.
"עיטורים, מדבקות שמוטבעות על הכלים וצבע בדקורציה עשויים ממתכות כבדות", מסביר יניב שמאי, ראש ענף כימיה במכון התקנים, "כדי שיישארו על הכלי, הצבע מקובע בתנורים בטמפרטורות גבוהות". לדברי שמאי, לעיתים יש בעיות בתהליך קיבוע הצבע, למשל כאשר צבע לא מקובע נכון ואז הוא זולג ועובר למזון שמונח בצלחת או לגביע המשקה - ובסופו של דבר נכנס לגופנו.
"מדובר במתכות רעילות ומסוכנות מאוד ובדרגת סיכון גבוהה מבחינה בריאותית", מדגיש שמאי ומסביר כי "הגוף שלנו לא מסוגל לנדף אותן החוצה, ויש לזה השפעה מצטברת לאורך זמן". לדבריו, חשיפה מוגברת לחומרים דוגמת עופרת וקדמיום, שנחשבות למתכות כבדות, יכולה לגרום לבעיות התפתחותיות אצל ילדים, לבעיות פוריות, לאובדן זיכרון ולתחלואה שונה.
לדברי אלי שטיין, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי, בשנת 2015 פסל המכון כ־300 אלף כלים רעילים. "לאחרונה חלה עלייה בכמות הכלים הרעילים, הנובעת ככל הנראה מתהליך ייצור ברמה ירודה", הוא מסביר, "לכן אנחנו מוודאים שהכלים שפסלנו יושמדו או שהמשלוחים יוחזרו לשולח במלואם".
אז מה עושים? לדברי שמאי, "בכלים שבאים במגע עם מזון עדיף להשתמש בכלים ללא דקורציה, ללא הטבעות או עיטורים וקישוטים למיניהם, אלא בכלים לבנים או מזכוכית שקופה".