למעלה מאלף שירים של מתי כספי וקרוב לעשרים שנה של “מיומנה” נדרשו כדי ששני הענקים הללו יחברו יחד לאחד המופעים היותר מהנים שעלו כאן על הבמה, במחזמר “מלבי”.
רק כדי לא להיכנס לשדה המוקשים של דירוג, נגיד שכספי הוא בין חמשת המלחינים המוכשרים והמגוונים ביותר שידע הזמר העברי בארץ. דרוש, לפיכך, לא רק אומץ, אלא גם דמיון מפותח, יצירתיות ויכולות אומנותיות יוצאות דופן, על מנת להעז ולקחת את שיריו של כספי, לעבד אותם בצורה כל כך כישרונית ולהפוך אותם למחזמר מבית היוצר של “מיומנה”. את זה בדיוק עשו בועז ברמן, ממייסדי מיומנה וג’רלדין ברמן שאחראית לקונספט, כשהעמידו - או יותר נכון ניערו, הרעידו והרקידו - על הבמה את המחזמר “מלבי”, על פי שיריו של כספי.
כבר מתחילת דרכה סימנה “מיומנה” את עצמה כפורצת גבולות, כשהיא מאמצת את הגישה של “כל תזוזה שווה ביט וכל תנועה מייצרת צליל”, ואצל “מיומנה” הצלילים מופקים מכל מה שאפשר להקיש עליו, לקשקש בו, לדפוק עליו, לנער אותו ומה לא. זה הסמל המסחרי שלה מיומה הראשון.
“מלבי” הוא השילוב המדוייק של כל מה שמיומנה יודעת לעשות, עם כל מה שמתי כספי יכול להציע ומי שאוהב את השניים יתענג על מחזמר שהוא חיבור הרמוני של קומדיה, ריקוד, שירה ומוזיקה. מדובר בגרסת שנות האלפיים של “סיפור הפרברים”, עם נגיעות של “רומיאו ויוליה”, מוגשת בנוסח היפואי ומספרת את סיפורם של שתי משפחות - חכים ומטלון – המנהלות זו מול זו דוכנים למכירת מלבי. היריבות המרה בין שתי המשפחות, שאיש אינו יודע מתי החלה, היא שמניעה את המחזמר, שבמרכזו שתי דמויות המתאהבות זו בזו - אור טרגן למשפחת מטלון ורותי אהרוני למשפחת חכים.
טרגן הוא מנצח העונה העשירית של “כוכב נולד”, והוא מקבל כאן הזדמנות יוצאת דופן להפגין לא רק את הכישורים שהביאו לזכייתו הטלוויזיונית, אלא גם יכולות ריקוד ונגינה. הביצוע שלו לשיר “לא טוב היות האדם לבדו” היה - אם להשתמש בשפה שאור מכיר – ברמה של גמר.
אחד השיאים של המחזמר הוא דואט מרגש שמבצעים טרגן ואהרוני, המשלב את שני השירים “הנה פתחתי חלון” ו”איך זה שכוכב אחד מעז”, כשהם שרים אותו ליד חלון המהדהד את המרפסת של “רומיאו ויוליה”. קלאסיקה מודרנית. אהרוני, שמתפקדת כ”אילמת” בחלק מהערב, משלימה את הווקאליות של טרגן ביכולות ריקוד מהפנטות. כשהיא גם משחררת את הגרון לשירה, ברור מדוע לוהקה לאחד התפקידים הראשיים.
“יש משהו במיומנה שסיקרן אותי”, אומר טרגן, “בהתחלה לא ידעתי למה אני נכנס. כולנו ידענו שזה מחזמר אבל חשבתי שאני בא לשיר. תוך כדי עבודה התברר שכולם פה עושים הכל ולמדתי פה כל כך הרבה דברים. זו החוויה שרציתי לדרך שאני עובר. השילוב של כל אלה זה הדבר הכי כייפי שיש על במה”. על הדואט עם אהרוני הוא אומר: “מתי כספי עקב מקרוב אחרי כל מה שעשינו. אחרי שבנינו את הדואט הזה הוא בא לשמוע וזה היה רגע מלחיץ. השמענו לו את מה שעשינו ואמרנו ‘או שהוא יגיד אוי ואבוי מה עשיתם לשירים שלי, או שהוא יעוף על זה’. והוא אהב את זה”.
דמות נוספת שמובילה את המחזמר הוא זמר הרחוב המגשר בין שתי המשפחות המסוכסכות, רוני פרוינד, בתפקיד קברטי קלאסי, אותו הוא מבצע בכישרון רב ותוך כדי נגינה, שירה וצעדי סטפס קלילים. תענוג.
עוד על הבמה השחקנים והרקדנים טליה ביק, תום שטדלר, איתמר דרי, טל לוי, הגר אנוש, דניאל אזולאי, אורי אלקיים ונופר כתב. כולם שותפים גם לעיבודים ולכוריאוגרפיה, ובהתאם לגישה המאפיינת את “מיומנה” מקבל כל אחד מהם את הספורט שלו, בו הוא מפגין את יכולותיו.
פרק הסיום, שנפתח בעיבוד מחשמל של “לקחת את ידי בידך” הקלאסי, מוציא מחברי הלהקה את כל מה שהפך את “מיומנה” לאהובת הקהל, בארץ ובעולם, ושולח את הקהל הביתה בצעדי ריקוד ועם טעם של עוד.
את האווירה המיוחדת של הערב משלים דוכן ה”מלביה” עם מלבי אותנטי שהוקם בפואייה של בית “מיומנה” ביפו, ומכניס את האורחים לאווירת המחזמר עם מבחר טעמי ילדות של המעדן המזרח תיכוני, כולל הבוטנים הטחונים, חופן הקוקוס ומי הוורדים הנוסטלגיים. מעדן.
