מחקר פורץ דרך באוניברסיטת תל אביב מצביע על רמת אוריינות גבוהה בסוף ימי ממלכת יהודה. באמצעות אלגוריתם שפיתחו, בדקו החוקרים 16 כתובות מאתר תל ערד, וגילו כי הן נכתבו לפחות ידי שש ידיים שונות.
"תוצאות המחקר מלמדות כי במצודה נידחת בבקעת באר שבע היתה הכתיבה נפוצה", מסביר פרופ' ישראל פינקלשטיין, "ואילו מתוכן המכתבים אנו למדים שהאוריינות חלחלה אל רבדים נמוכים במנהל הצבאי של הממלכה".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
השאלות שעמדו לפני החוקרים היו איזה חלק מהאוכלוסייה ידעו קרוא וכתוב בימי ממלכת יהודה, ומה השלכות הדבר על מועד חיבורם של טקסטים מקראיים כמו ספרי דברים, שופטים ומלכים? החוקרים השתמשו בכלים אלגוריתמיים חדשניים, על מנת לבדוק את רמת האוריינות בסוף ימי ממלכת יהודה.
הכתובות שנבדקו. "במצודה נידחת בבקעת באר שבע היתה הכתיבה נפוצה"
את המחקר הבין-תחומי המיוחד ערכו הדוקטורנטים שירה פייגנבאום-גולובין, אריה שאוס וברק סובר, תחת הנחייתם של פרופ' אלי טורקל ופרופ' דוד לוין מהחוג למתמטיקה שימושית, תוך שיתוף פעולה עם פרופ' נדב נאמן מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ופרופ' בנימין זאס מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום. בראש קבוצת המחקר עמדו פרופ' אלי פיסצקי מבית הספר לפיזיקה ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום.
המחקר פורץ הדרך יתפרסם במהלך השבוע הקרוב בכתב העת היוקרתי PNAS) Proceedings of the National Academy of Science)
