במשעול עקלקל

כתרים ומחמאות לרוב קשרה באחרונה אורנה בן דור לראשו של שוקי משעול, שהיה בעבר ראש יחידת מע"מ תל אביב 1 ו־2. היה זה בפרקי הפתיחה של הסידרה "דיני נפשות", ששודרה בערוץ 10 ובה משעול הוצג על ידי בן דור כ"איש ישר דרך חושף שחיתויות". כמו כן אמרה בן דור על משעול כי הוא "נרדף על ידי המערכת" וכי היה "שק חבטות של הפרקליטות".

הצופה שאינו מכיר את פסקי הדין בעניינו של משעול עלול לחשוב שכאילו "מנגנון חושך" רדף אחריו. ולא היא: שלוש ערכאות שיפוטיות - שלום, מחוזי והעליון - ציירו תמונה שונה לחלוטין. בסופו של יום הורשע משעול בשלושה אישומים בשלל עבירות: הפרת סודיות, מירמה והפרת אמונים, פגיעה בפרטיות על רקע מסירת מידע מתיקי עוסקים במע"מ וקבלת דבר במירמה.

הסאגה המשפטית השתרעה על פני שלוש ערכאות ונמשכה קרוב לעשר שנים. רק בחודש פברואר האחרון נדון משעול לחמישה חודשי מאסר בפועל. זאת לאחר שנקבע שהוא אינו מתאים לרצות את עונשו במסגרת עבודות שירות.

התמונה שנקבעה בכל הערכאות מטרידה, ומציירת דמות של עובד ציבור מושחת שמעידתו אינה חד־פעמית. באישום הראשון הורשע משעול בכך שמסר מידע מתיק עוסקים במע"מ לאדם ששמו גבי אפללו, שלא ייצג איש מן העוסקים מול רשויות מע"מ. באישום דומה נוסף הורשע כי מסר מידע לידידו עו"ד שמואל קליין בנוגע לעוסק מסוים, בעל נכס הנמצא סמוך לעיריית תל אביב. כאשר שאל משעול את קליין, "מה אתה רוצה לדעת?" השיב קליין, "שישמידו אותו. שיעשו לו ביקורת". בהמשך הוסיף קליין כי אותו בעל עסק "לא רוצה למכור לי את המבנה שלו" ו"שהוא קונה סחורה גנובה". כאשר שאל קליין את משעול "איך אני גורם שיעשו לו ביקורת?" הציע לו משעול לשלוח מכתב אנונימי. 

באישום שלישי הורשע משעול בכך שהשתמש בפוליסת ביטוח רכב כוזבת כדי לקבל במירמה דמי ביטוח (500 שקלים) מעבר לסכום ששילם בפועל (עניין שנידון בהרחבה בסדרה של בן דור).

כתב האישום נגד משעול נידון באולמה של שופטת בית משפט השלום בתל אביב דניאלה שירזלי. הראיות נגד משעול היו מוצקת ביותר: קלטות חזותיות (וידאו), קלטות שמע (אודיו) ותוצרי האזנות סתר. בהכרעת הדין קבעה השופטת כי ביחס למסירת מידע לאפללו, הדבר "מהווה פגיעה באמון הציבור בעובדי הציבור, פגיעה בטוהר המידות, והמסקנה היחידה היא שמשעול פעל משיקולים זרים. הוכחה מעבר לכל ספק הפגיעה בפרטיותם של ארבעה עוסקים".

ביחס לאישום בעניינו של עו"ד קליין, השופטת פסקה כי מעמדו הציבורי ותפקידו הרם מחריפים את עוצמת הפגיעה. לדעתה, התנהלותו של הנאשם מלמדת על סטייה חמורה מן השורה של עובד ציבור בכיר ביותר ברשות המסים ו"בכך, נעכרה דמותו ועטתה מעטה של שחיתות".

בגזר הדין הזכירה השופטת את בכירות מעמדו של משעול, את ריבוי המעשים האסורים ואת שיגרתם לאורך תקופה של חודשים אחדים, עד כי מדובר היה בשיטה. חומרת המעשים מתעצמת, כתבה, נוכח מה שנראה היה בקלטות הווידאו במפגשיו עם אפללו ובמפגשו עם עו"ד קליין. השופטת קבעה כי משעול "השתמש במאגרי הנתונים במהירות ובקלות בלתי נסבלת, ללא הרהור או היסוס. הנאשם מעל באמון הבלתי מוגבל שניתן לו על ידי המדינה כאשר מינתה אותו לתפקיד הבכיר". 

עם זאת, השופטת כתבה כי יש לגזור על משעול "עונש מתון" (כלשונה) וכי אין לכלוא אותו לתקופה ממושכת מאחורי סורג ובריח, זאת כאשר עו"ד קליין נשא בעונש משמעתי בלבד ונידון לשישה חודשי השעיה מלשכת עורכי הדין, ואפללו כלל לא הועמד לדין. יצוין כי כתב האישום נגד קליין הומר לבית הדין המשמעתי של הלשכה כאשר בראש פרקליטות מחוז תל אביב עמדה אז עו"ד רות דוד.

מכל מקום, ערעורו של משעול נדחה על ידי שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים: יורם נועם, כרמי מוסק ומשה בר־עם. תחנתו האחרונה של משעול היתה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון - וגם בקשה זו נדחתה. השופט אורי שהם קבע, בין השאר, כי "אין מתעורר חשש כי נגרם למשעול אי צדק או עיוות דין חמור". עוד קבע כי משעול "הפר את חובות האמון הבסיסיות של כל עובד ציבור באשר הוא, קל וחומר כאשר עסקינן בעובד ציבור בכיר".