שיתוף פעולה של חוקרי מגילות מדבר יהודה עם מדענים מתחום מדעי המחשב יוצא לדרך. המטרה היא ליצור סביבת מחקר דיגיטלית ודינמית ללימוד אחת התגליות החשובות של המאה ה־20.
הנושא מקודם במעבדת שימור המגילות של רשות העתיקות בירושלים, שבה מטפלים באלפי קטעי מגילות בני כ־2,000 שנה.
כ־70 שנה לאחר שהתגלו לראשונה, החידושים הטכנולוגיים התמידיים מאפשרים ניתוחים ותובנות חדשות על כתבי היד הקדומים האלה. הפרויקט החדש, שעלותו 1.6 מיליון יורו, ממומן על ידי קרן המחקר המשותפת לגרמניה וישראל (DIP), המנוהלת על ידי הקרן הלאומית למחקר בגרמניה (DFG).
באמצעות האוניברסיטאות של חיפה, תל אביב וגטינגן ובשיתוף רשות העתיקות, יפתח הפרויקט כלים שיאפשרו יצירה ופרסום של דור חדש, עשיר במידע ומתעדכן של מהדורות ביקורתיות למגילות מדבר יהודה.
"שיתוף פעולה מוצלח"
סביבת המחקר הדינמית ללימוד המגילות ממדבר יהודה תושג באמצעות קישור של מאגרי המידע והמחקר הגדולים בפרויקט: המילון ללשון המגילות, מייסודה של האקדמיה למדעים של גטינגן, והספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש לאון לוי של רשות העתיקות.
התוצרים העיקריים של הפרויקט יהיו סביבת עבודה וירטואלית שתאפשר לחוקרים עבודה משותפת ובאותו זמן בכל העולם, ובמה ליצירה ולפרסום משותף של מהדורות חדשות של מגילות מדבר יהודה. במהלך שנות ה־50 ובראשית שנות ה־60 של המאה ה־20 נמצאו אלפי קטעי מגילות, חלקם פיסות קטנטנות. מאז, עמלים חוקרים רבים על שיוך הקטעים שנמצאו זה לזה.
כעת, במסגרת הפרויקט, יפותחו כלים דיגיטליים מתקדמים להצעת צירופים חדשים. כלים אלה יסייעו לחוקרים לזהות חיבורים בין קטעים וכתבי יד שונים. נוסף על כך, בסביבת העבודה הווירטואלית יוצעו גם כלים לניתוח הכתב (פלאוגרפיה), וכן קישורים של טקסט וצילום שיאפשרו מעבר קל בין המאגרים.
הגולשים יוכלו לגשת לטקסט המקורי של המגילה, לתרגומים עדכניים, לתצלומים איכותיים, לערכים מילוניים ולטקסטים מקבילים. כל הפיתוחים יהיו זמינים באתר הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה על שם לאון לוי.
הגופים השותפים הם האקדמיה למדעים של גטינגן, המיוצגת על ידי פרופ' ריינהרד קראץ מהפקולטה לתיאולוגיה של אוניברסיטת גטינגן, ורשות העתיקות, המיוצגת על ידי פנינה שור, אוצרת ומנהלת מפעלי מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו