"זה קורה לכולם", מתחילה מיני־סידרה תיעודית נורבגית בטון מפוכח. מוות, חתיכת נושא לטיפול טלוויזיוני. היוצרים הנורבגים החליטו לתקוף את המוות מחמש זוויות שונות - אף אחת מהן לא מספרת משהו חדש, בסוף מתים - והביאו סידרה בגוון מדעי קליל המספרת סיפור מוכר על בני אדם שנולדים, ואז מתים, ובדרך שואלים למה זה מוכרח להיות ככה.
חמשת פרקי הסידרה מציעים מבט פנורמי רחב על התופעה המכונה מוות. הנורבגים לא חסכו משאבים והשקיעו הרבה כסף ושעות טיסה כדי לבקר בכל לוקיישן אפשרי ולהוכיח שגם בו מתים. מבית הקברות פר לשז בפאריס, דרך מפעל הקפאת גופות בדטרויט ועד האי אוקינאווה שביפן - שם מתים בגיל מופלג, למקרה שתרצו לחגוג 100 בחברת יפנים תוססים - הסידרה עוקבת אחר הטקסים, האמונות והפולחנים המלווים את המוות, תוצאותיו והרווחים שאפשר לגרוף ממנו (אל תהיו תמימים. מוות זה אחלה עסק כלכלי). שורה בלתי נתפסת של מומחים מכל התחומים מנתחים את המוות וחושפים את ממצאיהם הבלתי מעודדים. בין שמדובר בביולוגים ובין שבאסטרופיזיקאים, אף אחד מהחוקרים לא נושא מסר מלא תקווה. במקרה הטוב, הם מציעים ליהנות מהזמן שיש על פני כדוה"א. במקרה הרע, הם מציעים להימנע מג'אנק פוד (די, נו, במעט שנים שיש לנו?)
"מוות" היא סידרה עשירה בוויזואליה, המורכבת מחיבור בין עיבודי מחשב, תמונות ארכיון וצילומי מעבדה. לצד ראיונות עם המומחים שולבו סצנות מבוימות, שנועדו להקל את כאב הצפייה. בסוף היא מזכירה לצופים את המשאלה הבלתי נמנעת, כפי שניסח אותה חנוך לוין: "אח, לו יכולתי לחיות רק את הפעמים הראשונות!"
Bff+
עושות בכאילו, yes VOD, חינם
תיכון אמריקני - יש, נשף - יש, בלונדינית - יש, מלכות נשף לסביות - וואט? הטוויסט של "עושות בכאילו" לסדרות נעורים הוא טעות נגררת של שתי הגיבורות, שמקורה ברצון למצוא חן בעיני תלמידי ביה"ס. "בבית הספר הזה צריך להתבלט כדי להתקבל, ואני כל כך רגילה", מסבירה קארמה לאיימי מדוע עליהן לגלם לסביות. המהלך עובד, והחברות הכי טובות הופכות לזוג הפופולרי בתיכון "הסטר" הממוקם באוסטין, טקסס. בניגוד למצופה, כאן מקבלים את כל החריגים, מאמצים את כל המשונים ומכבדים נערים ונערות טבעונים, אלרגניים וחד־מיניים. זוג הלסביות מטפס בן־לילה מתחתית הסולם החברתי לצמרת, וההזמנות למסיבות מתחילות לזרום. הקונפליקט של השתיים הולך ומחריף כשהזדמנויות רומנטיות וחברתיות חדשות עולות על הפרק, ובלי ספוילרים, ההזדמנויות מפתות.
"עושות בכאילו" עושה שימוש נהדר בתרבות הפופולרית. היא קופצת בין ראיין סיקרסט, ערפדים, וירוס הפפילומה ו"רקדניות קטנות" במהירות שבה בנות 14 מעלות תמונות באינסטוש. היא מזכירה את האגדה העומדת לקום לתחייה, "בנות גילמור", בזכות דיאלוגים שנונים ומהירים המבוססים על כתיבה מעולה ("את טינה פיי ואני איימי פולר, את ריהאנה ואני קייטי פרי, את לוסי ואני אתל"). "עושות בכאילו" היא התרופה ללב שבור. היא תזכיר לכן שלא משנה מי שבר את ליבכן ולא משנה בנות כמה אתן, חברה טובה יכולה לעזור לכל לב להתאחות. אזהרת צפייה: יש להצטייד במשאית גלידה.