דבר ראשון ולפני הכל: נכון שיש בעיה של זיהום אוויר חריג באזור מטרופולין חיפה - החל מרכס הכרמל, עבור במפרץ, בקריות וביישובי עמק זבולון במזרח ועד למפרץ נעמן הסמוך לעכו. מלבד בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים, המרחב כולו עתיר באזורי תעשייה, רובם עוד מתקופת המנדט הבריטי, שטיפח את נמל חיפה ואת אזור המפרץ כאחד מצירי התעשייה והמסחר העיקריים של רשויות הוד מלכותה במזרח התיכון.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
צריך לעשות כל מה שדרוש כדי לאפשר לתושבי האזור לנשום אוויר נקי יותר. לא יזיק שהתקשורת תעסוק גם בסוגיית זיהום האוויר בישראל בכלל, ולא רק במטרופולין חיפה; לא בטוח שהאוויר במרכז תל אביב - עם העשן הנפלט מהאוטובוסים, מכלי הרכב הפרטיים, מהמשאיות ומהקטנועים - נקי יותר.
הוריי, שיזכו לחיים ארוכים, נולדו בחיפה ומתגוררים בקריית חיים (אחת השכונות שסומנו כנמצאות במוקד זיהום אוויר חריג); אני ואשתי נולדנו וגדלנו בשכונה, וכיום אנחנו מתגוררים עם שני ילדינו בקיבוץ בעמק זבולון, שנמצא אף הוא - על פי הפרסום - באזור ה"נגוע" בזיהום אוויר. וכולנו, תודה לאל, בריאים.
אולם לנוכח הכותרות הדרמטיות בימים האחרונים, מאז פורסמו בערוץ 2 הנתונים (החלקיים מאוד, יש להדגיש), נראה כאילו העניין כולו יצא מפרופורציה. מי שמתעסק יותר בנתונים המדאיגים שעלו לכאורה מהפרסומים הם כלי התקשורת, ולא התושבים באזור מטרופולין חיפה. אילו המצב היה הפוך, אלפים היו יוצאים להפגין ולמחות - אבל אפילו כמה מאות לא עשו זאת. איך באזור שבו חיים יותר ממיליון איש לא נשמעת מחאה ציבורית לנוכח הפרסומים? כנראה כי הציבור במטרופולין חיפה לא באמת קונה את מה שמנסים לפמפם לו בימים האחרונים.
את המפעלים הגורמים לזיהום האוויר אי אפשר לסגור ולהעביר מכאן; צריך להבין שאותם מפעלים מפרנסים יותר מרבע מיליון משפחות באופן ישיר ועקיף באזור. אבל אפשר וצריך לפקח באופן מחמיר על פעילות המפעלים לצמצום פליטת החומרים המזהמים. באמצעות שילוב ידיים של משרדי הממשלה הרלוונטיים, עיריית חיפה, הרשויות המקומיות באזור, המפעלים וארגוני הסביבה, אפשר להפחית באופן משמעותי את זיהום האוויר. מלחמות והטחת האשמות הדדיות לא יסייעו.