רה"מ ביקש להגיע לדיון בבג"ץ על מתווה הגז

הבוקר החל הדיון המרכזי בבג"ץ בנוגע לעתירות ארגוני השמאל וסיעות האופוזציה נגד מתווה הגז. הרכב של  חמישה שופטי בית המשפט העליון ידון בעתירות המשתרעות על פני מאות עמודים ושטוענות נגד המתווה. ההרכב של ביהמ"ש שידון בעתירה הוא השופטים רובינשטיין, ג'ובראן, חיות, פוגלמן וסולברג. 

במהלך הדיון ביקשו השופטים מנציגי המדינה להסכים לתת צו על תנאי כדי לדון במתווה ולהכריע בעניינו מהר יותר, והזהירו כי אם לא יסכימו, ייתכן כי הדבר יגרום לעיכוב של חודשים. המדינה הסכימה להצעה זו אך ביקשה זמן נוסף כדי להציג את טיעוניה ולאפשר לראש הממשלה לשר האנרגיה יובל שטייניץ להופיע בדיון. השופט אליקים רובינשטיין הציע שראש הממשלה יגיש תצהיר ויגיע בתחילת הדיון הבא. עוד ביקשו השופטים ביקשו כי יוצגו החומרים החסויים על מנת שיוכלו לבחון את הליך קבלת ההחלטות סביב המתווה.

בבית המשפט נוכחים גם השר שטייניץ, ח"כ שלי יחימוביץ', ח"כ איתן כבל ויו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון. 

בעקבות הודעת נתניהו לבג"ץ שהוא מבקש להופיע בפניו בדיון על מתוה הגז, אומר פרופ' אביעד הכהן דקאן המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט: "מעולם לא הופיע ראש הממשלה בעצמו בדיון בבג"ץ. למרות שמבחינה חוקית פורמאלית אין כל מניע שצד למשפט, שאינו עורך דין מייצג, ישתתף בדיון ואף ייחקר על תצהיר שנתן, בג"ץ מונע מזה עשרות שנים אפשרות זו, שעשויה להאריך את הדיון ולסרבל אותו. החריגים לעניין זה הם מעטים, לדוגמא במקרים שבהם בני משפחות שכולות ביקשו להביע עמדתם לעניין שחרור המחבלים שרצחו את בני משפחותיהם". 

"לפני כחצי יובל שנים הועלתה הצעה שראה"מ המנוח יצחק רבין יופיע בעצמו בבג"ץ על מנת להגן על מינויים של השר דרעי וסגן השר פנחסי שאותם ביקש לצרף לממשלתו, בניגוד לדעת היועמ"ש דאז, אך בסופו של יום הדבר לא נעשה", מוסיף פרופ' הכהן.

בפתח הדיון אמרו שופטי בג"ץ כי הסוגיות הגדולות שעל הפרק בעתירות קשורות בהפעלת סעיף 52 לפי חוק ההגבלים העסקיים, והתחייבות הממשלה למתן תקופת שקט רגולטורית של 10 עד 15 שנה לחברות האנרגיה. התחייבות שדרשו החברות על רקע התערבות היתר שהיתה להבנתן במשק הגז.

תהליך האישור הארוך והמקיף שנעשה כאן להסכם כלשהו מזה שנות דור, שכלל מו"מ על הסכם, שימוע ציבורי, שיפור התנאים, הוספת תוספות של השרים, אישור בממשלה ובכנסת, ואז שימוע בן חודש וחצי בועדת הכלכלה. 

ההערכות הן שבשל מורכבות הנושא השופטים יידרשו ליותר מדיון אחד בסוגיה. בזמן שהדיון מתנהל בתוך כתלי בית המפשט, מחוצה לו מפגינים פעילים כנגד יישום המתווה. 

העתירות יפגעו ביחסי החוץ

המדינה ביקשה מבג"ץ לדחות את העתירות שהוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון, מפלגות העבודה ומרצ, אדם טבע ודין והמרכז האקדמי למשפט ועסקים, והזהירה כי אם העתירות יתקבלו "תיגרם פגיעה משמעותית ליחסי החוץ של המדינה ולביטחונה, הכולל את ביטחונה האנרגטי". 

לדברי המדינה, "מתווה הגז שגיבשה הממשלה בתום עבודת מטה בין־משרדית מקצועית, בהובלת שר האנרגיה יובל שטייניץ ובהשתתפות בכירי המומחים של המדינה, הוא החלופה הריאלית הטובה ביותר שניתן היה להעמיד לטובת קידומו המהיר של משק הגז הטבעי בישראל".

ממטה מאבק הגז נמסר אתמול בתגובה כי "משאבי הטבע של ישראל שייכים לאזרחי ישראל. הפקעת הריבונות מממשלות ישראל העתידיות, כפי שנעשה במתווה המחייב כל ממשלה וכל כנסת בקיום המתווה, גם אם התנאים בעולם, ובהם למשל צניחת מחירי האנרגיה, ימשיכו להשתנות - היא אינה דמוקרטית".

המדינה מציינת כי כפי שהבהיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במכתבו אל יו"ר ועדת הכלכלה, "אין מדובר בהסדר אידיאלי. הוא מבוסס על הסכמה של בעלי החזקות ולכן לא ניתן היה להשיג את כל התנאים ששאפנו אליהם, אולם בעיתוי הנוכחי ועל בסיס הנתונים הקיימים, מדובר לדעתי במתווה הכרחי".

"הגברת התחרות"

עוד צוין בתגובת המדינה כי "השינוי המבני שמקדם מתווה הגז עתיד לאפשר תחרות בין מאגרי הגז המצויים במימיה הכלכליים של ישראל, לאפשר את כניסתם של שחקנים חדשים לשוק ולהקל על צרכני הגז הטבעי במשק המקומי. בין המדינה לעותרים אין מחלוקת באשר למטרה הסופית שאליה יש לחתור מבחינת האינטרס הציבורי, קרי: פיתוח משק הגז הטבעי בישראל, קידום התחרות בענף זה והקטנת הריכוזיות שבו, וכן מימוש מלוא היתרונות הגלומים במשאבי הטבע של המדינה עבור כלל אזרחי המדינה, וזאת בקשת רחבה של תחומים. המחלוקת נטושה - וזאת מהותן האמיתית של העתירות - אך ורק באשר לתזמון ולדרך שבה יש לפסוע על מנת להגשים את המטרה הסופית, שאינה שנויה במחלוקת".

בהכנת הידיעה השתתפו כתבי "ישראל היום" עדנה אדטו ודן לביא