כמה זמן נחוץ להמשך כהונתה של שרת החוץ השבדית מרגוט וולסטרום עד שתמיר את תביעתה לחקור הרג פלשתינים בלי משפט בישראל בדרישה לברר אם יהודים עושים שימוש בדם נוצרי לאפיית מצות? אם כבר אנטישמיות, כי אז בקלאסיקה שלה.
וולסטרום סבורה ככל הנראה כי ביטויים אנטישמיים חריפים יישאו חן בעיני המון מוסלמים שחדרו לארצה, ולא מן הנמנע כי מקימים גרעיני תמיכה בדאעש בריכוזיהם במאלמה ובערים אחרות. אך היא איחרה את הרכבת. גם מאמציה האחרונים של הממשלה להגביל את חוקי ההגירה לא יצלחו. ההסתננות הערבית הגיעה למימדי מגיפה.
סבורה כי ביטויים אנטישמיים יישאו חן בעיני המון מוסלמים שחדרו לארצה. וולסטרום
וולסטרום, כחלק מהממשלה השבדית, יודעת זאת. לכן אירע בדמוקרטיה הסקנדינבית הגדולה משהו שלא נודע בה בעבר: הממשלה העלימה מאזרחיה כי המסתננים המוסלמים היו מעורבים בתקיפות מיניות מבהילות. שבדיה זקוקה למין "שוברים שתיקה", שיספרו ליושבי שטוקהולם כי ממשלתם מסתירה מהם את התוצאות הרות האסון של מדיניות ההגירה הבלתי מרוסנת שלה.
אך וולסטרום אינה לבד בארצם של ראול ולנברג ואינגמר ברגמן. יש כנראה תמיכה בתוקפנותה האנטישמית הבוטה. אלמלא כן, היתה מודחת או מחליפה תפקיד. מפני שהאנטישמיות שוב מרימה ראש, והמסתננים המוסלמים הם רק זרועה הארוכה, והשפעתם הפוליטית אינה מוגבלת לשבדיה בלבד.
מי העלה על דעתו בחלום הבלהות שלו שראש הקהילה היהודית במרסיי צבי עמאר יקרא לחבריה להסיר את הכיפה מעל ראשם? האם להגברת ביטחונם יציע להם גם לענוד צלבים? או להתעטף בכאפייה? עד כי פרצה מחלוקת בקרב יהודי צרפת, אלה מורידים את הכיפה ואלה קוראים להצמידה לשיער ולהיאבק באנטישמיות המתחדשת.
זה אירע, בין השאר, מפני שיהודי אירופה עצמו עין והתכנסו בנוחות הבורגנית של חייהם וקיוו כי להט הרחוב הנשלט בידי המוסלמים לא יחדור לביתם, ולא היא. היה עליהם להפגין (רק כחוק) כוח מול כוח, הפגנה מול הפגנה, אלה מול אלה, ולא להסתגר ולהצטנע ולהיתפס בעיני האנטישמים כמוגי לב.
זו האמת לשעתה. ישנה גם האמת ההיסטורית. מדינת היהודים ממתינה להם בזרועות פתוחות (אם כי יש גילדות המכבידות על קליטת יהודי צרפת בארץ). ד"ר אברהם נגוסה הבטיח אתמול כי הוכנו חוקים ראויים לקליטת העולים מצרפת. אירופה נכשלה בהגנת יהודיה. זה עצוב. אך לא נורא. במזרח הים התיכון ממתינה להם ארץ קשה וקליטה כואבת, אך אוהבת.