ממטבח המסעדה - למזנון הח"כים

"כשאני מנהלת את ישיבות מליאת הכנסת, מתוקף תפקידי כסגנית היו"ר, ורואה באולם את ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת, לפעמים אני צובטת את רגלי ושואלת את עצמי 'האם זה ייתכן שאני, נורית מנצורה מירושלים, מנהלת את דיוני הכנסת?' אם כשהייתי ילדה היו אומרים לי שאטוס לטקס האזכרה הממלכתי לראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון, כשלצידי יושבים הנשיא ראובן ריבלין והנשיא התשיעי שמעון פרס, לא הייתי מאמינה", אומרת ח"כ נורית קורן (55) ועיניה בורקות.

קשה שלא להתפעל מהישגיה של קורן כשהיא מספרת את קורות חייה. היא נולדה במשפחה תימנית שומרת מצוות בשכונת סנהדריה בירושלים ב־1960. אביה עבד במפעל בלוקים, אבל היה גם נהג משאית ועבד ביקב ובשעות הערב, כדי לשפר את הכנסתו, היה גם נהג מונית. היא, בת יחידה במשפחה של ארבעה ילדים, למדה בבית הספר החרדי בית יעקב, ובהיותה בת 11 עקרה משפחתה לקריית ארבע. "היינו בין ראשוני המתיישבים ביישוב", היא נזכרת, "בבניין שלנו גרו משפחותיהם של הרב משה לוינגר ושל עו"ד אליקים העצני, ולמדתי עם ילדיהם בבית הספר".

בעת לימודיה בבית הספר התיכון בפנימיית גבעת וושינגטון, בהיותה בת 17 בלבד, היא נישאה לאלי, גם הוא ממוצא תימני, וכעבור זמן קצר לאחר מכן הרתה והפכה לאם (יש לה ארבעה ילדים וארבעה נכדים). בשל לידת בתה הבכורה נאלצה לקטוע את לימודיה והזוג הצעיר עבר להתגורר בדירה שכורה בהרצליה, עיר מגוריו של בעלה. "חיינו בצניעות, עבדתי כשמרטפית ולאחר מכן הלכתי לקורס הנהלת חשבונות. ב־1982, כשהייתי בת 22 בלבד והיו לי כבר שני ילדים, הציע בעלי שנפתח עסק עצמאי כדי שנוכל להגדיל את הכנסתנו. מכיוון שידעתי לבשל היטב אוכל תימני, פתחנו במרכז הרצליה מסעדה שבה הצענו ג'חנון ומלאווח ולאחר מכן גם הוספנו לתפריט מרק תימני, חומוס וסלט ירקות", נזכרת נורית בחיוך, "המסעדה נקראה 'מאכלי הבוסתן' והלקוחות שלנו קראו לי 'נורית מלאווח'. הסועדים הגיעו אלינו מאולפני הרצליה, וכן נערים ונערות מבתי הספר באזור".

3 תארים ב־10 שנים

הצלחת המסעדה שיפרה את מצבם הכלכלי, אך ב־1991 הם החליטו לסגור את העסק. בעלה המשיך בעבודתו כעובד מדינה ונורית ניהלה את חדר האוכל בכפר הנוער ע"ש דוד רזיאל.

באותה תקופה החלה בפעילות ציבורית במסגרת ועד ההורים בבית הספר של ילדיה, אך הציקה לה העובדה שבגיל 38 אין לה עדיין תעודת בגרות. נורית הבינה שלא תצליח להגיע לשום מקום ללא השלמת לימודיה. "נרשמתי לאוניברסיטה הפתוחה ללימודי תואר ראשון במדעי החברה והרוח. זו לא היתה משימה פשוטה ללמוד, כי היו לי כבר ארבעה ילדים, אבל בנחישות ובעקשנות השלמתי בתוך ארבע שנים את לימודיי וסיימתי אותם בהצטיינות. קבלת התואר הראשון עודדה אותי להמשיך ללמוד. אז נרשמתי לקריה האקדמית אונו ללימודי משפטים ואחרי שסיימתי את הלימודים עברתי גם את המבחנים של לשכת עורכי הדין והוסמכתי כעו"ד. בהמשך השלמתי תואר שני במשפט מסחרי באוניברסיטת בר־אילן, כך שבעשר שנים עשיתי שלושה תארים אקדמיים", היא מספרת בגאווה.

במקביל ללימודיה האקדמיים, החלה קורן גם בפעילות פוליטית במסגרת מפלגת הליכוד. "הבנתי שכדי לקדם נושאים שהם חשובים בעיניי, אני חייבת להיות מעורבת פוליטית. הייתי ממייסדות עמותת אחל"ה (איחוד חיים לתושבי השרון) ופעילה חברתית למען אוכלוסיות חלשות ואנשים עם מוגבלות", היא מספרת על תחילת דרכה בפוליטיקה.

בשנים 2012-2010 היתה קורן מנהלת לשכתו של השר גלעד ארדן במשרד לאיכות הסביבה ובבחירות לכנסת ה־18 וה־19 היא הציגה את מועמדותה במקום המיועד למועמדת חדשה בליכוד, אולם לא הצליחה לגייס מספיק קולות כדי להשתלב במקום ריאלי ברשימה. "בבחירות לכנסת ה־20 בעלי האיץ בי להתמודד שוב והפעם על המקום ה־28 ברשימת הליכוד, השמור לנציג מחוז מישור החוף. הוא היה זה שרשם את שמי בפריימריז וזכיתי במקום הראשון עם כ־2,000 קולות".

חולמת להיות שרת החינוך

כיום, נוסף על היותה חברת נשיאות הכנסת (בשל כהונתה כסגן יו"ר הכנסת) וחברה בוועדה לבחירת שופטים, היא גם חברה בחמש ועדות בכנסת (כספים, כלכלה, חוקה, חינוך, ועבודה ורווחה). קורן אומרת כי "היעד הכי חשוב בעיניי בכנסת הוא להבטיח שתהיה לנו חברה ערכית ושוויונית למען עתידנו ועתיד ילדינו".

כשהיא נשאלת לאילו תפקידים פוליטיים היא נושאת את עיניה, הח"כית הטרייה משיבה בחיוך כי "קודם כל אני רוצה להצטיין בתפקידי כח"כית. בשלב מאוחר יותר אשמח להיות שרה בממשלה, כשקרובים לליבי בעיקר משרדי איכות הסביבה, הרווחה והחינוך".

"המטרה שלי - מינוי שופט אתיופי ראשון"

ח"כ קורן: "כחברה רב־תרבותית, דרוש ייצוג לכל המגזרים בבתי המשפט"

עו"ד נורית קורן מספרת כי אחרי הבחירות האחרונות, לאחר שחולקו תפקידי השרים וראשי הוועדות בכנסת, היא נפגשה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וביקשה ממנו לתמוך בבחירתה כנציגת הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים. נתניהו הבטיח לסייע לה ובבחירות החשאיות שהיו בכנסת היא זכתה לתמיכה של 69 ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה (עימה מייצג את הכנסת בוועדה גם ח"כ רוברט אילטוב מישראל ביתנו).

קורן אומרת כי "רציתי מאוד להיות חברה בוועדה לבחירת שופטים, משום שזו ועדה חשובה מאוד שיש לי מה לתרום לה כעורכת דין. המשימה העיקרית שלי בוועדה היא להבטיח שיהיה בקרב השופטים ייצוג הולם לכל המגזרים, כי אנחנו חברה רב־תרבותית. כיום עדיין אין ייצוג לכל המגזרים. רק באחרונה אישרה הוועדה את מינויו של אהרן פרקש, שופט עם מוגבלות, לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים ועתה אני משקיעה מאמץ כדי שסוף סוף יהיה גם שופט אתיופי ראשון בבתי המשפט".

לדבריה, "נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, סיפרה לי שיש כבר מתמחה בלשכתה". 

קורן מבטיחה גם להפעיל את השפעתה למינוי שופטים חרדים, "כדי שגם לציבור החרדי יהיה ייצוג בכל הערכאות בבתי המשפט. זאת, כמובן, בתנאי שנמצא אדם מתאים לכך".