בשנים האחרונות הפכה הלשכה המשפטית של הכנסת לאימפריה. מגוף מצומצם עם עשרה עובדים בעלי השכלה משפטית עד שנת 2000, היא הפכה לגוף מנופח המחזיק לא פחות מ-50 עובדים (מתוכם 34 משפטנים, 11 מתמחים וחמישה עובדי מנהלה) ותקציב ענק של 14 מיליון שקלים לשנה.
במהלך תחקיר על תפקודה של הלשכה המשפטית התברר כי מספר העובדים עלה ב-2002 מעשרה ל-18, וכי ב-2005 הצטרפו לצוות תשעה נוספים - 27 עובדים בסך הכל. כשנבחרה עו"ד נורית אלשטיין ב-2006 לתפקיד היועצת המשפטית לכנסת, קצב הגידול נעשה מהיר עוד יותר. ב-2007 הגיע מספר העובדים ל-38, ובסוף 2009 הוא עמד על 47. מאז נכנס לתפקידו היועץ המשפטי הנוכחי, עו"ד אייל ינון, באפריל האחרון, גדל מספר העובדים ל-50.
עובד בכיר בכנסת מספר כי כאשר נבחרה אלשטיין לתפקידה "היא רצתה להפוך את הלשכה המשפטית לממלכה. היא הפעילה לחצים על יו"ר הכנסת דאז דליה איציק, שהיתה ידידה שלה, ועל המנכ"ל אבי בלשניקוב, והם נענו כמעט לכל דרישותיה". בלשניקוב דוחה טענה זו, ומציין כי סירב להיענות לדרישתה של אלשטיין להאריך את החוזים של ארבעה משפטנים, וכי דרש לצמצם לשמונה את מספר המתמחים.
עובד ותיק בכנסת מספר שבמהלך כל השנים היה לכל אחת מהוועדות הסטטוטוריות יועץ משפטי אחד. "כל יועץ עבד בשתי ועדות במקביל מהבוקר עד הלילה. בכל הלשכה המשפטית היו רק מתמחה אחד ושתי מזכירות. כך התנהלה הלשכה בתקופה שבה שימש צבי ענבר ז"ל יועץ משפטי עד שנת 2000".
כיום עובדים בוועדות העוסקות בחקיקה (ועדות חוקה, כלכלה, כספים, פנים ועבודה ורווחה), לצד היועץ המשפטי הקבוע, עוד שניים-שלושה משפטנים ומתמחה. לעומת זאת, בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת החינוך יש רק שני משפטנים. הכנסת גם גייסה משפטן מיוחד שייצג אותה בעתירות המוגשות נגדה לבג"ץ, וזאת על אף שמספר העתירות אינו רב.
לעומת זאת, ישנן ועדות שאין להן כלל יועץ משפטי קבוע אלא "יועץ נודד", שמטפל בכמה ועדות במקביל, וזאת בנימוק שאותן ועדות כמעט אינן עוסקות בחקיקה (הכוונה לוועדות העלייה והקליטה, מדע וטכנולוגיה, עובדים זרים, מעמד האישה וזכויות הילד).
מדיניות זו מקוממת את ראשי אותן ועדות, שאף יצאו למאבק נגדה. יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ מאיר שטרית (קדימה), התרעם במכתב ששיגר ליו"ר הכנסת על כך שלוועדה שלו אין יועצת משפטית קבועה. "היועצת המשפטית של ועדת המדע משמשת יועצת משפטית של עוד ארבע ועדות נוספות... היועצת הנוכחית אינה מסוגלת להיות בוועדה בזמן הדיון בשל מחויבות שלה לוועדות אחרות", אומר שטרית ל"ישראל היום". "מה עושים 50 משפטנים בכנסת? בשעה שיש 15 ועדות, מדוע אי אפשר להציב אחד בכל ועדה-"
עשרות חוקים מחכים
גם יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ ציפי חוטובלי (ליכוד), טוענת כי דרשה מהיועץ המשפטי לכנסת להעמיד לרשות הוועדה שלה יועמ"ש קבוע. "בדיונים רבים שאנחנו מקיימים היועץ המשפטי אינו נוכח משום שהוא אחראי גם על ועדות נוספות. לא ייתכן שוועדת החוקה תהיה סתומה בעשרות חוקים, לרבות כאלה שקשורים לפעילות שלנו, בה בשעה שראוי שהם יידונו בוועדה למעמד האישה".
על אף המספר הרב של משפטנים המועסקים בכנסת, לא היסס היועץ המשפטי, באישור הנהלת הכנסת, לשכור את שירותיהם של עורכי דין חיצוניים ולשלם להם שכר נאה מקופת הכנסת. כשאחת המשפטניות (שמה שמור במערכת) הגישה תביעה משפטית נגד הכנסת בטענה שנגרם לה עוול, לא הטילו על אחד המשפטנים בלשכה את הטיפול בתביעה, אלא שכרו את שירותיו של עו"ד חיצוני המתמחה בדיני עבודה כדי שייצגה בביה"ד לעבודה. עבור הטיפול בתיק זה, שהסתיים לפני כמה שבועות בפשרה, שילמה הכנסת 136 אלף שקלים. עו"ד ינון אומר בתגובה: "נזקקנו ליועץ משפטי חיצוני כי מדובר בעובדת הלשכה המשפטית, לכן איש מאנשי הלשכה לא יכול היה להתייצב מולה ופרקליטות המחוז לא יכלה לייצג את הכנסת כי התביעה הוגשה גם נגד הפרקליטות".
במקרה אחר נשכרו שירותיו של משפטן חיצוני שמילא בעבר תפקיד בכיר במשרד המשפטים כדי לייצג את הכנסת בדיוני ועדה משותפת של הכנסת העוסקת ברפורמה בחוק התכנון והבנייה. מדוע נזקקת הכנסת לשירותיו של יועץ חיצוני ומשלמת לו כ-50 אלף שקלים (עבור 150 שעות עבודה) בה בשעה שיש לה כל כך הרבה משפטנים? מדוע בעבר לא גויסו משפטנים חיצוניים כאשר חוקקו חוקים חשובים ומורכבים, והסתדרו עם צוות המשפטנים הקיים? תגובתו של עו"ד ינון: "מדובר בפרויקט חקיקה מורכב ביותר מבחינת היקפו ותוכנו".
בתקופת כהונתם של היועצים המשפטיים הקודמים, הם לא הסתפקו רק בניהול הלשכה, אלא במקביל גם שימשו יועצים משפטיים של כמה ועדות. כך למשל, צבי ענבר ז"ל היה יועץ משפטי של ועדות החוץ והביטחון, הכנסת והאתיקה. גם מחליפתו, אנה שניידר, היתה יועצת משפטית של ועדת הכספים והאתיקה. כיום משמש עו"ד ינון יועץ משפטי של ועדת האתיקה בלבד, למרות שמינה לעצמו שני עוזרים. מדוע? התשובה של עו"ד ינון: "בשל העומס איני יכול למלא עוד תפקידים".
בתגובה לביקורת על הגידול הרב במספר העובדים אומר היועמ"ש לכנסת כי "לפני עשור החליטו קברניטי הכנסת לשנות מן היסוד את התפיסה של היות הכנסת סמוכה על שולחן הממשלה בכל העניינים המשפטיים, וביססו תפיסה של ייעוץ משפטי עצמאי ומקצועי לכנסת, המסוגל להוות משקל מקצועי משמעותי מול משפטני הממשלה על מנת לסייע לוועדות ולח"כים בעבודת החקיקה, וכן בבקרה ובפיקוח על הממשלה. במקביל לשינוי תפיסתי עמוק זה, הטיפול במינהל הכנסת התפתח בחמש השנים האחרונות, דבר המצריך מעורבות גבוהה בהיקף הולך וגדל של נושאים ופרויקטים בתחום המינהל. שינוי תפיסתי זה לא היה אפשרי ללא הגדלה משמעותית של כוח האדם המקצועי בלשכה המשפטית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו