"הכדור פגע בלב הזהב של אלון"

כדי להכיר מעט את סיפור חייו של אלון בקל, שנרצח בפיגוע כשהוא רק בן 26, אפשר ללכת בעקבות תחנות חייו השגרתיות: המסלול של צעירים רבים שגדלו בפריפריה, שירתו ביחידה קרבית, למדו באקדמיה ועברו לת"א. אבל אביו של אלון, דוד, מדגיש כי זו תהיה החמצה. כדי להכיר את אלון באמת, הוא אומר, כל מה שצריך הוא לצאת למסע אל ליבו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"כל אחד אומר 'הילד שלי', אבל אלון היה משהו אחר", אמר דוד בבית החולים איכילוב, זמן קצר לאחר שנודע לו על מותו של בנו. לדבריו, "היתה סיבה שיצאתי אל הכתבים מייד אחר כך. רציתי שכולם יידעו מי הוא אלון. לספר שהיתה לו נתינה לכולם. כשהוא היה איתי בבית הכנסת, היה קונה תפילות אבל לא בשביל עצמו. בשביל האח והאחות שלו. היה לו לב זהב, והכדור פגע בלב הזהב שלו". 

האב דוד. "אלון היה עולם ומלואו בשבילנו"  //  צילום: גדעון מרקוביץ'

על רגעי האימה שבהם נודע לו על מות בנו, סיפר דוד כי "בני הגדול, אבי, עבר ביום שישי לתל אביב ובדיוק עזרנו לו לעבור. חברתו של אלון התקשרה להגיד שהיה פיגוע בפאב של אלון". 

בשלב הזה האח, אבי, רץ לפאב וראה את המראה הקשה: אלון שכב על הרצפה. 

דוד מספר כי לאחר מכן "רצתי לבית החולים וחיכיתי לאמבולנס. כשראיתי שמביאים את הבן שלי על האלונקה מייד איבדתי את ההכרה. הרגשתי בלב שהוא מת. אחרי שטיפלו בי ונתנו לי תרופות, גם מסרו לי את הבשורה".

"תמיד עם חיוך"

בקל גדל בכרמיאל, עבר להתגורר לפני שלושה חודשים בתל אביב והיה מנהל משמרת בפאב הסימטא, שבו מצא את מותו. בזמנו הפנוי הוא התנדב בארגון לתת, המסייע למעוטי יכולת, והיה אוהד מושבע של קבוצת הפועל ירושלים בכדורסל. ירדן גולדפינגר, שהתנדבה עימו בעמותה, סיפרה כי "הוא היה בחור עם לב גדול ומדהים והוא אהב לתת, לעזור ולסייע לכל מי שרק היה זקוק. תמיד הוא היה מגיע לפעילות ההתנדבותית שלנו עם חיוך גדול על הפנים והמון רצון ומוטיבציה". 

אלון שירת בסיירת גולני, סיים לאחרונה לימודי משפטים ומינהל עסקים, והיה אמור להתחיל התמחות במשרדו של עו"ד דב וייסגלס. 

אלון, שיובא למנוחות היום בשעה 15:00 בבית העלמין בכרמיאל, הותיר אחריו הורים, דוד וניצה, אח בכור אבי, ואחות צעירה בר לבב, שהשתחררה מצה"ל לפני שבוע. 

במקור התגוררה המשפחה בירושלים ובעקבות עבודתו של האב דוד בחברה ביטחונית באזור משגב שבגליל הם עברו לכרמיאל, שם אלון נולד, גדל והתחנך. 

אתמול שבו ההורים ובני המשפחה מתל אביב לביתם בכרמיאל, ושם החלו בהכנות להלוויה ובקבלת פני המנחמים הרבים שהגיעו לבית המשפחה האבלה. "אלון היה ילד מיוחד, הוא היה עולם ומלואו בשבילנו. בכל מקום שאליו הוא הגיע הוא נתן את האור והיה גורם לכולם לצחוק סביבו", סיפר האב דוד בכאב. 

דוד סיפר כי רק ביום חמישי שלח לו אלון הודעות בווטסאפ, ושיתף אותו כיצד הוא חוגג את ליל השנה החדשה. "טוב לי, כיף לי, אני אוהב לחיות", רשם.

הפוסט המרגש 

עוד על אופיו של אלון ועל נתינתו למען החברה והמדינה אפשר ללמוד מפוסט שהעלה לפני כמה חודשים ביום הזיכרון לחללי צה"ל: "...יש לנו ארץ אחת. לטוב ולרע", כתב אלון, "ארץ שמלאה בכל המינים הסוגים הדתות והגזעים... ארץ שבה יש מי שעוזר לחלש... ארץ בה יש מי שעושים ימים ולילות למען שלכולנו יהיה יותר טוב לחיות בה... עבור כל הגיבורים הללו נתייצב בכל קריאה למילואים גם כשזה לא בא הכי טוב, כדי שנהיה מוכנים ומאומנים".  

"בחור שאהב לעזור". בקל מתנדב בעמותת "לתת"  //  צילום: ארגון לתת

ראש עיריית כרמיאל, עדי אלדר, ביקר אתמול בבית המשפחה ואמר כי "כרמיאל המומה ובוכה על רציחתו של אלון בקל. כל תושבי העיר יחד מחבקים את המשפחה". 

•   •   •

"שימי הבטיח שיבוא ביום שישי לבקר; הוא לא יבוא"

אמו של שמעון רוימי (30) מתקשה לעכל את האסון • "איבדתי את היקר לי מכל, זה פשוט בלתי נתפס" • הלווייתו תתקיים היום ב־15:00 באופקים

שמעון רוימי. האם הרגיעה את בעל הפאב: "אין לך מה לבקש סליחה"

"איבדתי את היקר לי מכל, זה יום עצוב לנו מאוד", כך אמרה אתמול בדמעות איריס רוימי, אמו של שמעון (שימי), שנרצח בפיגוע בפאב "הסימטא" בתל אביב, "אני לא מצליחה לעכל את האסון הזה, הוא פשוט בלתי נתפס". הלווייתו של שמעון (30) תיערך היום בשעה 15:00 בבית העלמין באופקים.

איריס סיפרה כי אתמול נפגשה המשפחה עם בעל הפאב, שביקש את סליחתם על מותו של שימי. "אמרתי לו שאין לו על מה לבקש סליחה. הוא לא אשם במה שקרה. האמת, לתחושתי, כולנו אשמים, רק בגלל שאנחנו יהודים". 

האם סיפרה כי דיברה עם בנה ביום חמישי. "הוא אמר לי שהוא מתגעגע, והבטיח שאולי ביום שישי הוא יגיע הביתה לביקור. תראו מה קרה, ובגלל זה הוא לא בא". 

איריס התייחסה גם למשפחתו של המחבל שרצח את בנה, ואמרה בכעס כי "כל אמא שהוציאה מבטנה מחבל כזה, סופה שצריך להרוס את ביתה. המחבל הזה צריך לקבל עונש של שן תחת שן ועין תחת עין. ושאבא שלו לא ינקה את מצפונו בכך שהסגיר את בנו". האם הוסיפה עוד כי היא מצטערת על כך שהמחבל לא נוטרל עוד כשהיה בזירת הפיגוע.

"נער חמודות"

אבל כבד נפל בשכונת מגוריו של שימי, ולמרות הקור העז רבים מחבריו ומשכניו הצטופפו אתמול ליד ביתו כשפניהם מביעות אבל ותדהמה. "אני מכירה אותו הרבה שנים", סיפרה עדנה פחימה, המתגוררת בשכונה. "הוא היה נער חמודות, ונשאר כזה כל השנים האלה שאני מכירה אותו, רק מילים טובות יש לי לומר עליו. חבל, חבל שככה סיים את חייו", אמרה בבכי. 

רוזי הרשקו, חברת המשפחה, כתבה מילות תנחומים בעמוד הפייסבוק של האם: "שבת קשה, שבת שלא מובנת. בורא עולם, אתה קוטף את הטובים. דייי... כמה אפשר? העיניים שורפות. הלב כבר לא יכול להכיל את גודל הכאב הזה. בורא עולם, שלח בבקשה נחת להורים ולאחים. קשה להבין איך ימשיכו את החיים ואיך חייהם ייראו בלי האהוב עליהם".

שמעון רוימי היה השלישי מבין ארבעה אחים, שני בנים ושתי בנות. הוא עבד בחברת הוט במשך ארבע שנים, ובתפקידו האחרון שימש אחראי משמרת במוקד של החברה בבאר שבע. ראש עיריית אופקים, איציק דנינו, אמר כי "משפחת אופקים כולה דואבת ואבלה על האובדן הגדול".

גדי גולן, כתבנו בדרוםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו