חסיד, על סטיב ג'ובס שמעת?

הכריכה של "לנצח כל רגע מחדש" מאת יחיאל הררי רומזת שמדובר בספר עיון רציני, מבטיחה לקרב את הקורא אל ספר התניא, לגלות מהו סודו ולבאר כיצד הפך לספר יסוד בארון הספרים היהודי. עד כאן, רשימת מטלות ראויה. ספר התניא, שנכתב על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי והודפס לראשונה ב־1796, הפך לאבן הפינה של חסידות חב"ד שרבי שניאור זלמן היה ראשון אדמו"ריה. אף מעבר לכך, התניא, שידוע גם בשמו השני "ספר של בינונים" - נודע כאחד מספרי היסוד להבנת תנועת ההתעוררות היהודית החשובה ביותר בדורות האחרונים - תנועת החסידות.
כמו חיבורים אחרים מאותה התקופה, גם ספר התניא הוא לא בדיוק חומר קל לקריאה. על אף תוכנו, שבוודאי היה פורץ דרך בזמנו ומתייחס באופן ישיר לאדם ולנפש, נדרשים לו היום מתווכים שיפקיעו אותו מחיק חב"ד לרשות הרבים.
לכן יש לברך על כוונתו של הררי, שהניח בפנינו את הטפח החסר כדי לגשר בין תורתו של "בעל התניא" והקורא בן זמננו, שיכול למצוא בו חיבור פילוסופי בעל שיטה שמתייחסת במישרין אל היחיד על אתגרי הנפש שלו. אבל קריאה בספר מעלה תהייה אם הניסיון להנגיש טקסט קנוני לא אילץ את המחבר וההוצאה להתפשר על סגנון קריא ופופולרי מדי, ועל תוכן רזה עד לוקה בחסר.
הספר בנוי מ־12 פרקים, שרבים מהם מוקדשים לביאור הרקע ההיסטורי לתקופה שבה פעל בעל התניא: חילופי שלטון וטריטוריות במזרח אירופה ותמורות גיאו־היסטוריות והשפעתן על קהילות היהודים. חלקים אחרים מתמקדים באנקדוטות ביוגרפיות עסיסיות מעולמם של רבי שניאור וזלמן מלאדי ודמויות אחרות מהתקופה, כמו רבי נחמן מברסלב. הרקע הביוגרפי מוסיף נדבך חשוב וצבעוני - אבל דומה שהם תופסים יותר מדי נפח.
בין כל מראי המקום וסיפורי המעשיות הולך לפעמים לאיבוד ספר התניא עצמו, שלא מצוטט מספיק בנוסח המקורי. לצערו של הקורא, עקרונות התניא, תובנותיו וההיכרות הבלתי אמצעית שהקורא מצפה לה, נמסרים בתיווכה הישיר של הפרשנות הבהירה עד כדי הגזמה של הררי.
נוסף על כך, ואולי בהשפעת האווירה הלמדנית, שזורים בספר מהלכים שנדמים כמו הכלאה בין פלפול תלמודי לספרות אקדמית. מטרתם היא לחבב ולהקל את הבנתו של ספר התניא הסבוך, אך הדוגמאות גובלות בגיחוך: סטיב ג'ובס, מארק טוויין, סרטון יו־טיוב של כדורסלן העבר דורון שפר והשחקן שהתחרד גילי שושן - כל אלה מובאים בספר באותה מידה של חוסר מודעות עצמית כדי להסביר ולבאר נקודות פשוטות ביותר או מסובכות להפליא.
מזיגת התוכן התמוהה הזאת, אם כן, מעניקה ל"לנצח כל רגע מחדש" מימד קומי שבוודאי לא כיוון אליו מחברו, ומשאירה אותו בדרגת ספר קריא אך לא כזה שהופך לקריאת חובה. לא לכך צפה בעל התניא כשהעניק לו את השם "ספר של בינונים".

לנצח כל רגע מחדש / יחיאל הררי
ידיעות ספרים, 376 עמ'