יציאת אלבומה החדש של אדל הפיחה חיים מחודשים בתעשיית המוסיקה בעולם. רבים כבר הספידו את חנויות התקליטים והדיסקים, אך שיאי המכירות שהאלבום ממשיך לשבור בשבוע השני לצאתו מוכיחים כי השמועות על מותן של חנויות המוסיקה היו מוקדמות.
הרשתות הגדולות בישראל אמנם לא שרדו את המהפכה הדיגיטלית, אך חנויות מתמחות קטנות הצליחו למצוא את הדרך להמשיך לפעול. שתיים כאלו פועלות במרכז תל אביב, במרחק עשרות מטרים זו מזו. הראשונה, דיסק סנטר, פועלת בקניון דיזנגוף סנטר ונפתחה באוגוסט 1986. השנייה, האוזן השלישית, הוקמה בינואר 1987 ברחוב שינקין וב־1995 עברה לרחוב קינג ג'ורג'. שתיהן מחזיקות מעמד בשוק סוער ובעייתי, שתיהן חזו בהתרחבות שוק ההורדות והמעבר של תעשיית המוסיקה לפעילות ברשת, שתיהן החזיקו מעמד כשההורדות הדיגיטליות (הפיראטיות והחוקיות) נגסו במכירות של החנויות, שתיהן חזו בעלייתן ובנפילתן של רשתות גדולות דוגמת טאואר רקורדס וסופר זאוס, אך לכל אחת מהן אג'נדה ויתרון יחסי אחר שהיא מציעה ללקוחות שלה.
בן סולימני, הבעלים והמנהל של דיסק סנטר, הגיע מעולם העסקים, ואל תעשיית המוסיקה התגלגל כמעט בטעות: "עליתי מאיראן ב־86' וחיפשתי משהו לעשות. עבדתי בעסק המשפחתי באשקלון, שם העיר נסגרת בשש בערב. רציתי לעזוב למקום שיש בו חיים וחשבתי על תל אביב. פגשתי מישהו שהיה יועץ תאורה, וסיפרתי לו שאני רוצה לנסוע לתל אביב, אך אין לי רכב. הוא הציע לי טרמפ, ובדרך החלטנו שמגיעים לדיזנגוף סנטר, בוחרים מקום ופותחים בו חנות מוסיקה. ועשינו את זה". סולימני מספר שהמחשבה תמיד היתה על חנות עם היצע רחב של דיסקים חדשים.
יש גם אתר אינטרנט ומגזין תרבות. "דיסק סנטר" \ צילום: מאיה תל אביבי דר
לעומתו, אלי חיון ומיקי דותן, מנהלי האוזן השלישית, הגיעו לתחום אחרי היכרות עמוקה איתו, והחליטו להתמקד במוסיקה אלטרנטיבית ובמכירה של דיסקים ותקליטים מיד שנייה, בדומה לחנויות מעבר לים.
"אני לא חושב שיש עוד תחום שספג כל כך הרבה זעזועים", מודה אלי חיון, ומתכוון לתחרות הקטלנית של חנויות המוסיקה מול תעשיית ההורדות והענקים מחו"ל שנכנסו לשוק הישראלי. "תחום ההורדות היה נחלת המיינסטרים והקהל הרחב. הקהל הזה צורך מוסיקה ולא עניין אותו הפורמט, הוא רק רצה לשלם כמה שפחות. לעומת זאת, חנויות מתמחות שפונות לקהל מפולח של חובבי מוסיקה, הצליחו לשרוד. הרווח הוא לא עצום, אלא ברמה של בוטיק. אנחנו בחרנו לבזר את העיסוקים שלנו בתחומים אחרים כמו ספריית הווידאו, הפקות וערוץ VOD בהוט, וזה הספיק כדי לשמור על הגחלת עד יעבור זעם. זה לא היה קל, אבל מי שהצליח לשמור על שפיות, שרד".
גם בדיסק סנטר מצאו אפיקי הכנסה נוספים ושקדו על אתר אינטרנט שירכז מכירות והורדות דיגיטליות לצד מגזין תרבות וארכיון מוסיקה. סולימני וחיון מסכימים שלא מדובר בעסקים רווחיים או יציבים במיוחד, אבל לא מצליחים לדמיין חיים אחרים. "מה אני אעשה בגיל 51, אלך להיי־טק?" צוחק חיון, וסולימני מוסיף: "זה כמו אישה, לא מחליפים אותה".
חיון קורא לזה "שריטה", סולימני גאה למכור מוסיקה "במקום ללכת לפסיכולוג". מה שבטוח הוא ששניהם יישארו כאן כדי לנגן עד התו האחרון.