“חייל, מה הדבר הראשון שעליך לעשות לפני שאתה מנקה את הנשק?”, שואל המפקד. והחייל עונה: “בודק את המספר שרשום עליו”, המפקד: “מה???”, והחייל עונה: “כדי לוודא שאני מנקה את הנשק שלי”.
ואני אשאל: מה הדבר הראשון שעליכם לעשות לפני שאתם מפרסמים את האפליקציה שהמצאתם? והתשובה: להגן עליה בזכויות יוצרים, כדי לוודא שהיא תישאר שלכם.
יש לך רעיון לאפליקציה שהוא בבת עינך, והנה מצאת אותו במקום אחר – מועתק ע”י אחרים באופן מחפיר. התחושה קשה. גם המשמעויות הכלכליות, במיוחד כשמדובר באפליקציה שבגינה הקמת סטארט אפ, גייסת משקיע או שותפים, ובה השקעת את מיטב זמנך ומשאביך, כמו גם פרסום ומה לא. לכן, כשמדובר באפליקציה, חובה לעשות מעשה מלכתחילה גדי לען ולהגן על זכויות היזם. ההגנות העיקריות לאפליקציה הן רישום זכויות יוצרים, ופטנט ובהמשך הדרך גם רישום סימן מסחרי על השם והלוגו שלה. אולם כל אפליקציה וערכת ההגנות המיוחדת עבורה. אולם – מה יעשה יזם כאשר יתברר לו שזכויות היוצרים או הפטנט שלו הופרו? ובכן, לתרחיש כזה יש להיערך מראש, רצוי בעזרת עו”ד, ובהתאמה לכל מקרה. הצעדים המומלצים כאן, בידי עו”ד יריב קדם, הם לידיעה בלבד.
– שלב ראשון: האם אכן הופרו זכויות היוצרים של הקניין הרוחני: התביעה ניצבת על על שלושה אדנים: טענות, סדרי דין וראיות. טענות וסדרי דין קבועים בחוק ובשלב הזה יבחן איזו זכות הופרה: פטנט או זכויות יוצרים, ומה בדיוק הופר. לצורך כך זקוקים ל”עילות”. החוק מפרט כמה וכמה עילות ותפקיד העו”ד הוא לאתר ולהוכיח אותן.
לעיתים האפליקציה העבריינית לא מעתיקה אחד-לאחד את זו שלכם, אך היא נראית דומה לה ולקוחות פוטנציאליים מתבלבלים ו”נוחתים” אצל המעתיק. עו”ד מנוסה יבדוק מיד שתי עילות: הראשונה, האם מדובר ביצירה נגזרת, שהינה עילה על פי חוק זכות היוצרים (Derivative Work), ולכן יש להוכיח הסתמכות מהותית של העבריין על האפליקציה שלכם, והשנייה האם מדובר ב”גניבת עין” (Passing Off), ואז יש להוכיח את המוניטין של האפליקציה שלכם ואת החשש להטעיית הלקוחות.
בחירת העילה היא חשובה. אם יתברר שהופרו זכויות היוצרים, יתכן שלמפר יהיה מוצא המכונה “שימוש הוגן” (Fair Use), שכן החוק מגדיר מתי שימוש ביצירה – גם ללא רשות – לא מוגדר הפרת זכויות יוצרים. למשל, אם נעשה בה שימוש לעבודה אקדמית, למטרות לימוד עצמי או למחקר, או במסגרת דיווח עיתונאי, סקירה, ביקורת, או לצרכי הוראה – כל אלה נחשבים שימוש הוגן. אם ההגנה תשתמש בהן, השופט הוא שיקבע אם אכן היתה הפרה. במקרה של “גניבת עין”, ההגנה של שימוש הוגן לא תתפוס.
– שלב שני: איסוף הראיות: זו החוליה החלשה במשפט ומטרתה להוכיח את העילות. שופט חייב להסתמך רק על ראיות ומחסור בראיות יוצר מצב בעייתי ביותר. לכן רצוי וכדאי שתעזרו לעו”ד שלכם לאסוף את הראיות כבר לפני התביעה. למשל, אם מישהו העתיק אפליקציה, העתיק מסכים ממנה או אפילו רק מסך אחד משמעותי, רצוי לבוא אל עורך הדין שלכם מצויידים בצילומי מסך. הוא יודה לכם…
אולם אם יש חשד לגניבה של רשימת לקוחות, של אפיון טכני, של מסמכים סודיים או כל סוד מסחרי אחר יתכן ולא תוכלו להשיג ראיות לבד ויהיה עליכם להפעיל חוקר פרטי. ככל שהראיה חשובה יותר, ההשקעה בהשגתה גבוהה יותר.
– שלב שלישי: שליחת מכתב התראה או צו מניעה: זה הצעד האקטיבי הראשון מול הצד השני. בית המשפט מייחס חשיבות גדולה לפניה אל מפר הזכויות, שאולי פעל בתום לב. במקרה כזה הוא יחדל מההפרה ושלבים רבים יחסכו. אלא שקורה וההפרה היא ברורה והנזק מתעצם מדי יום, כך שאין ברירה מלבד צו מניעה זמני לשימוש ביצירה המועתקת, עד לקבלת פס”ד.
– שלב רביעי: תביעה: יחד עם צו המניעה הזמני שנועד לעצור מיד את הפרת הזכויות, צריך לתבוע בבית משפט שהצו יהפוך לקבוע וכן את תשלום הנזקים. בחלק מהמקרים ניתן לדרוש פיצוי סטטוטורי- פיצוי על פי חוק, ללא הוכחת נזק. את הסכום יקבע השופט (בתחום של עד 100 אלף ש’).
אני ממליץ מאוד שלא לעבור את את כל ההליכים הללו בעצמכם. אם מתעורר החשד שהופרו הזכויות שלכם באפליקציה, חפשו עו”ד המתמחה בהגנה על אפליקציות וגשו להתייעצות. תקבלו מושג אם אכן מדובר בהפרה, מה כדאי לעשות ואיזה ראיות יש להתחיל ולאסוף, למקרה שאכן תהיה תביעה.
הכותב, עו”ד יריב קדם, הינו עורך דין טכנולוגיה אפליקציות וקניין רוחני, אפליקציות, בעל משרד עורכי דין לענייני טכנולוגיה, אפליקציות וקניין רוחני בתל אביב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
