שריד בביתו // צילום: זיו קורן
חבר הכנסת והשר לשעבר יוסי שריד עבר אמש (שישי) אירוע לבבי בביתו שברמת אביב. צוותי מד"א שהוזעקו למקום, ביצעו בו פעולות החייאה ונאלצו לקבוע את מותו.
ממד"א נמסר כי בשעה 20:24 אתמול, הוזנקה ניידת טיפול נמרץ של מד"א לביתו של יוסי שריד לאחר שאיבד את הכרתו. חובשים ופאראמדיקים של מד"א ביצעו במקום פעולות החייאה במשך יותר משעה, אך אלה לא הועילו והם נאלצו לקבוע את מותו. הלווייתו תערך מחר ב-15:00 בקיבוץ גבעת השלושה.
שריד נולד ב-23 באוקטובר 1940. הוא כיהן חבר כנסת ב-9 כנסות מטעם מפלגת העבודה, רצ ומרצ, ושר בשלוש ממשלות, בין השאר שימש כשר החינוך וכראש האופוזיציה. במסגרת פעילותו הפוליטית עסק רבות בנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני ובמאבק נגד כפייה דתית והיה ממנהיגיו של מחנה השמאל בישראל.
בנוסף היה ידוע שריד כעיתונאי, פובליציסט, סופר ומשורר.
בתחילת שנות ה-60 עבד שריד ככתב ב"דבר" וכקריין בקול ישראל. בשנת 1961 הוציא את ספר הביכורים שלו "פגישה במקום אחר: שירים", בהוצאת מחברות לספרות. שריד בעל תואר שני במדע המדינה ובסוציולוגיה מבית הספר החדש (ניו סקול) למחקר חברתי שבארצות הברית.
באוגוסט 2004 עבר ניתוח להסרת גידול שפיר מראשו, שהסתיים בהחלמה מהירה ובחזרה לתפקוד מלא. את החודש שלאחר הניתוח הקדיש לכתיבת ספר אוטוביוגרפי חושפני, "זה הניתוח שלי". בראיון לרדיו גלי צה"ל משנת 2013 חושף שריד אירוע שעבר עליו המוגדר כמוות קליני.
שריד שימש חבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ברציפות מהכנסת התשיעית ועד הכנסת ה-16 (למעט הכנסת ה-15, שבה שימש כמשקיף בוועדה). במסגרת זו, היה בדרך כלל חבר בתת-הוועדה לענייני השירותים החשאיים, ונחשב לשותף סוד לראשי השירותים.
בשנים 1977–1984, כאשר המערך ובתוכו מפ"ם ומפלגת העבודה היו באופוזיציה לממשלות הליכוד של מנחם בגין ושל יצחק שמיר, היה שריד בין הבולטים שבדוברי המפלגה, והוביל קו שמאלי שדגל במשא ומתן לפשרה טריטוריאלית וקרא להקמת מדינה פלשתינית.
בבחירות לכנסת ה-15 זכתה מרצ ב-10 מנדטים, ובמסגרת ההסכם הקואליציוני מונה שריד לשר החינוך בממשלת ברק. בזמן כהונתו כשר החינוך החליט על הקמת ועדת וינוגרד לבחינת שכר הלימודים בהשכלה הגבוהה. הוועדה לבסוף קבעה כי יש להפחית את שכר הלימוד ב-50%. במרץ 2000 הודיע שריד במסיבת עיתונאים על כוונת משרדו להכניס שני שירים של מחמוד דרויש לתוכנית הלימודים בספרות עברית במסגרת בחירת המורה. הדבר עורר סערה וחברי הכנסת מהימין מחו על הכללת שירים של לאומן פלשתיני בתוכנית החינוך היהודית, וזאת אף על פי שהשירים שנבחרו לא היו בעלי אופי לאומני ולא עסקו כלל בנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני. הם הגישו הצעת אי אמון, וזו נדחתה.
לאחר קבלת תוצאות מדגם הבחירות בבחירות 2003, בהן איבדה מרצ 40% מגודלה וירדה ל-6 מנדטים, התפטר שריד מתפקידו כיו"ר המפלגה אך נשאר כחבר הכנסת. את האשמה העיקרית למפלת השמאל בבחירות תלה יוסי שריד ביאסר ערפאת, שהתנהגותו גרמה לישראלים לאובדן האמונה בסיכוי לשלום. בבחירות לכנסת ה-17 הוצב במקום ה-119 הסמלי ברשימת מרצ לכנסת. בשנת 2004 זכה באות אביר לאיכות השלטון, מטעם התנועה לאיכות השלטון, בקטגוריית הרשות המחוקקת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו