המופע של אלן

בשנה וחצי האחרונות אלן פייג' מסתובבת עם טונה אחת פחות על הכתפיים. מאז היציאה הפומבית המפורסמת שלה מהארון, בפברואר 2014, השחקנית קטנת הקומה נוגעת בשמיים. כבר לא מתאהבת בבנות זוג רק במחשכים. לא חוששת להתלבש אחרת מ"כמו שאישה צריכה". לא דופקת חשבון לחשוכים שרוצים לראות אותה כלואה ברהיטים מיושנים. אלן פייג' החדשה מסתובבת עם חיוך משוחרר על הפנים, שמחה בלב וגאווה לגמרי לא מוסתרת.

מי שהיתה מועמדת לאוסקר בגיל 21 על הופעתה בסרט "ג'ונו" לפני שבע שנים, ומוכרת גם בזכות סידרת סרטי "אקס מן", בחרה באירוע התרמה לבני נוער בקהילה הלהט"בית בארה"ב כדי להסיר מעליה, סוף סוף, את הסוד המעיק מכולם.

"אני כאן לתמוך בארגון שאת פעילותו אני מעריצה", אמרה אז בהתרגשות, "והתחושה מוזרה, כי אני שחקנית שבמובן מסוים מייצגת תעשייה שכופה סטנדרטים הרסניים על כולנו. סטנדרטים של יופי, חיים טובים והצלחה, שלצערי השפיעו גם עלי. ניסיתי להילחם בזה בכל כוחי, אבל זה קשה.

"אני כאן היום כי אני לסבית. ואולי גם אני יכולה להשפיע, להקל ולתת תקווה לאחרים. נמאס לי להסתתר. נמאס לי לשקר. במשך שנים סבלתי, כי פחדתי להיות מחוץ לארון. רוחי נשברה, בריאותי התערערה, ומערכות היחסים שלי נפגעו. היום אני עומדת כאן איתכם, מעברו השני של הכאב הזה. כן, אני צעירה, אבל למדתי שאהבה היא המתנה הכי גדולה שאפשר לתת ולקבל".

הנאום הרהוט של פייג', שזכה לאינספור שיתופים ולמאות אלפי צפיות ביוטיוב, זיכה אותה מייד בחיבוק הוליוודי, כולל מצד האלן המפורסמת האחרת, שסללה את הדרך כשיצאה בעצמה מהארון בשנות התשעים. "אני מאוד גאה בך ומאושרת בשבילך, אני יודעת כמה זה מפחיד", אמרה אלן דג'נרס לפייג' כשאירחה אותה בתוכניתה. "הנאום שלך היה מדהים ומבריק".

"לפני הנאום הייתי הכי מבועתת אי פעם", סיפרה פייג'. "פחדתי לקבל התקף חרדה על הבמה, אבל כבר הייתי מוכנה לעשות את הצעד הזה. ידעתי שאצא משם מאושרת יותר, אבל לא שיערתי עד כמה. זה היה ממש מהפך שעברתי בן לילה.

"רק אחרי החשיפה הבנתי כמה בושה נשאתי איתי, וכמה הייתי מרוחקת משאר הקהילה. זה נהדר לדבר היום על אקסית, או על מה אני לובשת, כשאנשים יודעים. זה נהדר גם ליצור קשרים עם אנשים בעולם, שחולקים את סיפורם ומבקשים עצה. זה רגע יפהפה שאני זוכה לחוות".

•   •   •

לא במקרה, פייג' מביאה את האג'נדה החדשה גם לעבודה. בסרט החדש בכיכובה, "לאהוב אותה", היא וג'וליאן מור מגלמות זוג לסביות מניו ג'רזי, סטייסי אנדרה ולורל הסטר, שעלו לכותרות בארה"ב לפני עשור. הסטר היתה קצינת משטרה, וכאשר חלתה בסרטן ריאות תבעה שאם תלך לעולמה, הקיצבה שמגיעה לה אחרי 23 שנות שירות תשולם לבת זוגה. המאבק המשפטי המתוקשר שלהן הונצח בסרט התיעודי "Freeheld", שהוקרן בפסטיבל סאנדנס ב־2007 וזכה כעבור שנה באוסקר לסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר.    

"לאהוב אותה" מגולל את סיפור אהבתן של הסטר (מור), שהסתירה את נטייתה המינית, ואנדרה (פייג'), מכונאית רכב הצעירה ממנה ב־19 שנים. בסרט משתתפים גם מייקל שאנון ("אימפריית הפשע"), ג'וש צ'ארלס ("האישה הטובה") וסטיב קארל ("המשרד"), בתפקיד עורך הדין היהודי חובש הכיפה סטיבן גולדשטיין, שייצג את הסטר ולימים הקים עמותה לשוויון לבני זוג מאותו מין במדינת ניו ג'רזי.  

הסרט הוקרן בבכורה בספטמבר בפסטיבל הסרטים בטורונטו וזכה לביקורות מעורבות, אם כי כל המבקרים חלקו שבחים למשחקן של מור ופייג', לרבות הזווית האישית שהביאה פייג' לתפקיד. פייג', שנמנית גם עם מפיקי הסרט, ניצלה את ההזדמנות להופעה ראשונה על השטיח האדום לצד בת זוגה, סמנתה תומאס, אמנית וציירת בת 35.

עניין מיוחד עוררו סצנות המיטה האינטימיות בין פייג' למור, הנחשבת לאחת השחקניות הסקסיות והחזקות בהוליווד. הביקורות הזכירו אותן בנשימה אחת עם הסצנות ההומוסקסואליות של טום הנקס ואנטוניו בנדרס ב"פילדלפיה" ועם אלו של הית' לדג'ר וג'ייק ג'ילנהול ב"הר ברוקבק".

"סצנות המיטה, והקלילות היחסית שבה צילמנו אותן - כולן בזכות ג'וליאן", אומרת פייג'. "ג'וליאן היא מהטובות ביותר במקצוע, והרזומה הקולנועי שלה מדבר בזכות עצמו. היא לא חוששת להעז ולהסתכן פעם אחר פעם בהופעות שופעות הניואנסים שלה. מאוד שמחתי שהיא נעתרה לבקשתנו לשחק בסרט, וההערכה שלי גברה כשהכרנו לעומק בצילומים, כי היא אדם נהדר ונעים.

"יש סצנות שכשצפיתי בהן נדהמתי מהיכולת שלה לקרב את הצופה למה שקורה עם הדמות שלה. גם האינטימיות בסרט היא תוצאה של הרכות והעדינות שהיא הביאה לסט. הקשר בינינו היה טבעי, והקרדיט כולו שלה".

"הסרט הגיע בתקופה שכבר לא הרגשתי רע כמו שחשתי כלסבית מוסתרת", אומרת פייג'. "שחקנית בארון לא היתה יכולה לגלם את הדמות הזאת, או להיות בכלל מעורבת בעשיית סרט כזה. זו היתה צביעות בולטת מדי.

"כלסבית, אני מאמינה שהעלילה מתכתבת עם הרבה נושאים שדורשים דיון מעמיק בחברה ובתרבות, כמו השוויון שאליו אנחנו מייחלים - מול האפליה שגורמת סבל. הייתי רצה לצפות בסרט גם אם לא הייתי משתתפת בו".

הרגשת שאת חייבת לעצמך סרט כזה אחרי היציאה מהארון?

"למען האמת, הסיפור הזה הגיע אלי לפני שבע שנים, כשהמפיקים שלחו לי עותק של הסרט התיעודי 'Freeheld', כי הם חשבו כבר אז שאני מתאימה לתפקיד הראשי. צפיתי בסרט ההוא והתרגשתי עד דמעות. 

"כשחקן, אתה גאה לקחת חלק בהצגה של סיפור כה יפהפה על המסך, למרות שיברון הלב שיש בו. לורל וסטייסי הן דמויות אמיצות ואמיתיות, שצמחו מתוך עידן של ייאוש ועצב. הן מצאו את עצמן פעילות למען שוויון זכויות, ומה שהן עשו היה יוצא מגדר הרגיל.

בסרט "לאהוב אותה". "אין דבר מייסר יותר מאשר להיות מאוהב באדם ומוגבל ביכולת להפגין את האהבה הזאת" // צילום: אי.פי 

"כששמעתי את הסיפור שלהן, או כשנתקלתי ברדיפת ההומוסקסואלים ברוסיה, למשל, אמרתי לעצמי, 'אלן, פשוט תגידי כבר שאת לסבית!'. ביעבעה בי מחויבות מוסרית להאיר את הסוגיה, ולו במעט.

"אני חושבת שיש לסרט תפקיד סמלי במאבק נגד אלה שמטילים ספק בכשרות האהבה שלך ומפקפקים בך כאדם. אלה שבעיניהם אתה פחוּת. אני מאמינה שהצופים יבינו מהסרט מה אנחנו מפסידים כחברה בגלל אי השוויון. אני רק מקווה שאיזה נער בן 14 שמרגיש בודד בביתו ובסביבת הלימודים שלו ייקח משהו אישי מהסרט הזה".

מתי את עצמך הרגשת "שונה"?

"הייתי נערה בעיירה קטנה בקנדה, שבה לא הורגשה נוכחות של הקהילה, ובטח שלא היה דיון סביב הנושא. יום אחד צפיתי במקרה ב'יחידה במינה' (סרט קומי־סאטירי מ־1999, על תלמידת תיכון שנשלחת על ידי משפחתה ל"טיפול המרה" במחנה סגור, כדי "להירפא" מנטיותיה החד־מיניות; ד"כ).

"אני זוכרת שהתלמידה בסרט מתנשקת בהתחלה עם החבר שלה, וכל החברות אומרות לה עד כמה היא בת מזל. היא עונה להן שאין לה מושג על מה הן מדברות, ושהיא לא מבינה ממה אנשים כל כך מתלהבים.

"ככה הרגשתי בעצמי. לא הבנתי מה ההתלהבות לנשק בנים. למה משוררים לא מפסיקים להלל את הבולשיט הזה. החליא אותי לחשוב שמתמקדים רק בפן הזה של גיל ההתבגרות. לא הבנתי מה הדבר הלא ברור שאני אמורה לכאורה להרגיש. זאת לא הייתי אני".

בדיעבד, את מרגישה שהיית צריכה לצאת מהארון עוד קודם?

"כן, אני מצטערת שלא עשיתי את זה קודם. נדרשתי כנראה לעבור מסע פנימי. עברתי כבר מסע משמעותי אחד בחיי, מאנונימיות לפרסום, בתחילת שנות העשרים לחיי, ובאותה תקופה הייתי במערכת יחסים עם אישה שהייתי מאוהבת בה".

באותה מידה, היציאה מהארון היתה יכולה גם לפגוע בקריירה שלך. 

"אם מישהו היה בא אלי יום לפני היציאה מהארון ואומר לי, 'תשמעי, הצעד הזה יחסל לך את הקריירה ולעולם לא תופיעי עוד בסרטים' - הייתי מאוד מתבאסת, כי אני אוהבת לשחק, וזה חלק אדיר מחיי. אבל לרגע לא הייתי חוזרת בי מהיציאה הזאת.

"אין דבר מייסר יותר מאשר להיות מאוהב באדם ומוגבל ביכולת להפגין את האהבה הזאת. אתה מחליט לעצמך שאסור לכם להסתובב ביחד ברחוב או להיראות במקומות סמוכים, כדי שלא יתעורר חשד. זאת דרך מאוד רעילה לחיות את החיים, והרעל הזה רק מתמלא כמו דלי, עד שהוא עולה על גדותיו ונשפך. אני שמחה להגיד שאני כבר בלי הרעל הזה בחיי".

•   •   •

הסרט החדש של פייג' יוצא כמה חודשים אחרי הפסיקה ההיסטורית של בית המשפט העליון בארה"ב, שהכיר בנישואים חד־מיניים. "זו פסיקה היסטורית פנטסטית", היא אומרת, "אבל כמו כל שינוי פורץ דרך, היא מלווה ברתיעה ובתגובות נגד חריפות.

"פגשתי מבוגרים, שעבורם להיות גיי זאת ממש סכנה יומיומית. הפחד הזה להתחיל בבר עם גבר שעלול להיות שוטר שיעצור אותם, יכה אותם וישליך אותם לכלא. יש מקרים שעלולים להיגמר גם ברצח.

"המבוגרים האלה רואים שהדברים מתחילים להשתנות, וקשה להם לקלוט. העובדה שיש שיח רציני בקרב בני הדור שלי על נישואים חד־מיניים היא מדהימה". 

עם בת הזוג סמנתה תומאס. אמנית וציירת // צילום: GettyImages

אלן פילפוטס־פייג' נולדה בפברואר 1987 בעיר הליפקס שבמזרח קנדה. הוריה, מורָה ומעצב גרפי, התגרשו בילדותה. בגיל 10 לוהקה לסרט טלוויזיה קנדי בשם "Pit Pony", שעובד בהמשך לסידרה מצליחה, על משפחה של כורי פחם בתחילת המאה שעברה, ובגיל 16 כבר כיכבה, גלוחת ראש, בסרט העצמאי "Mouth to Mouth", שצולם בצרפת.

"כשאני חושבת על הדברים שהוריי הירשו לי לעשות בגיל כל כך צעיר אני אומרת לעצמי 'וואו'", סיפרה בראיון לטלגרף הבריטי ב־2010. "בגיל 16 לנסוע לבד לאירופה ולשהות שם לצילומי סרט, זה משהו בלתי רגיל.

"קיבלתי הרבה עידוד מההורים, אבל הם לא דחפו אותי בחוזקה וגרמו לי כווייה כמו שקורה להרבה שחקנים בילדותם. יצא לי ללגום יין פה ושם, אבל מעולם לא הייתי באמת מורדת, מעולם לא הייתי הנערה שהתבכיינה להוריה, 'אוף, אני ממש רוצה ללכת למסיבה ואתם לא נותנים לי'".

•   •   •

בגיל 17 היא כיכבה במותחן "סוכרייה קשה", שעסק בפדופיליה, ובו גילמה נערה שמתחקה אחר עקבות מטרידן בן 30, שאותו הכירה באינטרנט. הסרט הוקרן בפסטיבל סאנדנס והיא גרפה שבחים על משחקה. ב־2006 צורפה לצוות גיבורי העל של "אקס מן" בסרט השלישי בסידרה, "אקס מן 3: המפלט האחרון", שבו החלה לגלם את דמותה של קיטי פרייד והאלטר־אגו המוטנטי שלה, שאדוקאט, שיכולה לשנות מצבי צבירה ולעבור בתוך עצמים מוצקים.

היא הופיעה גם בסרט השביעי בסידרה, "אקס מן: העתיד שהיה", ב־2014. בסרט "אקס מן: אפוקליפס", שייצא באביב, היא כבר לא תופיע, אם כי לדבריה תשמח אפילו לסרט שיוקדש לדמותה.

אבל את הפריצה הגדולה והמשמעותית עשתה פייג' ב־2007, כשגילמה נערת תיכון סרקסטית שנכנסת להריון ומחליטה למסור את תינוקה לאימוץ. למרות ש"ג'ונו" היה סרט "קטן", לא עתיר תקציב, הוא עורר באזז מרשים והיה מועמד לאוסקר בשלל קטגוריות, ביניהן לסרט הטוב ביותר, לבמאי ולשחקנית הראשית. בסופו של דבר הוא קטף את הפסלון על התסריט.

כעבור שנתיים כיכבה פייג' בתפקיד הראשי בסרט הביכורים של דרו ברימור כבמאית, "תחליקי", וב־2010 השתתפה במותחן המדע הבדיוני של כריסטופר נולאן, "התחלה", לצד ליאונרדו דיקפריו ("ליאו הוא פאקינג סופר סטאר. כשצפיתי בו ב'טיטאניק', כילדה בת 10, גם אני הייתי מעריצה"). בהמשך השתתפה גם בסרטים "אנשים חכמים", בבימויו של הישראלי נועם מורו, "לרומא באהבה" של וודי אלן ו־"The East", המותחן הפסיכולוגי־אקולוגי שהפיק רידלי סקוט, שבו כיכבה לצד השחקן אלכסנדר סקרסגרד. הצהובונים טענו אז שבין השניים מתנהל רומן סוער. 

"כמה דברים נכתבו עלי אחרי 'ג'ונו'", היא נאנחת. "לאף אחד אסור לכתוב דברים כאלה על בת 21. אנשים מתייחסים לרכילות על סלבריטאים כאל בדיחה. 'בואו נמרח את פניהם מדי יום בעיתונים ונצלם אותם יוצאים מהבית על אלונקה'. למה אף אחד לא שואל את עצמו למה הדברים האלה קורים? זה מכעיס אותי מאוד.

"אנשים כמו דרו ברימור או דיקפריו, שצמחו גם הם בתעשייה בגיל צעיר, אומרים לי כל הזמן: 'תודה לאל ש־TMZ (אתר רכילות הוליוודי מוביל; ד"כ) לא היה קיים בתקופתי'".

איכשהו, תמיד מתקבלת ההרגשה שאת בוגרת לגילך. 

"מרוב חוויות שעברתי אני בוגרת לגילי, בין אם מאנשים חיוביים ובין אם מאנשים לא כל כך חיוביים שנקרו בדרכי. בנקודות מסוימות אני דווקא מרגישה צעירה לגילי, כי הנעורים שלי היו יוצאי דופן. עבדתי לצד מבוגרים, והייתי צריכה להשקיע מאמץ כדי להתמיד בלימודים. אולי מפני שהנעורים שלי הושהו, אני עדיין ילדה בת 8 (צוחקת)".

את שותפה להרגשה שאנחנו חיים בתקופה פורייה לנשים?

"בהחלט. קח לדוגמה את הסידרה 'כתום זה השחור החדש', שמככבות בה בעיקר נשים. היא גילתה לעולם שורה של שחקניות נפלאות, שלא שמענו עליהן עד אז. אני מקווה שמהמקום שניתן לנשים, ומהדיון בהוליווד על שוויון בשכר לשני המינים, תיסלל הדרך לשוויון גם למיעוטים אחרים.

"הנושאים האלה עולים לסדר היום בעיקר בטקסים כמו האוסקר והאמי, וזה רווח נקי. יותר ויותר צופים נחשפים למציאות החדשה, שכולנו כבר חיים בה".

•   •   •

בפסטיבל טורונטו הוקרן סרט נוסף שהפיקה פייג', "Into The Forrest", דרמה קנדית על מציאות על סף אפוקליפסה, ובחודשים הקרובים היא תככב בדרמה רומנטית עם חברתה הקרובה קייט מארה ("בית הקלפים"), שבו הן יגלמו זוג נאהבות. בשנה שעברה העלו השתיים מערכון ויראלי בשם "בלשיות קטנטנות", פרודיה על הסידרה "בלש אמיתי".  

עוד בקנה של פייג': הסרט "לביאה", שייצא ב־2017, ובו תגלם את דמותה של לסלי מארץ, קצינה בחיל הנחתים האמריקני, שחדרה לאפגניסטן והתחברה במשימה חשאית עם נשות טליבאן כדי להשיג מידע מודיעיני על בעליהן.  

"אני אוהבת לעבוד, אולי מפני שאני מגיל 10 במקצוע", היא מחייכת. "ברמה האישית אני מחפשת סיפורים שמעניינים אותי, ומתחברת רק לאנשים שאני מעריכה. העובדה שאני מפיקה מעניקה לי אתגרים חדשים. הצורך ללמוד את סודות גיוס הכספים לסרט דל תקציב - זה כבר בית ספר רציני, בייחוד כשמדובר בסרט קטן עם שתי נשים בתפקידים הראשיים".

באוגוסט האחרון יצרה פייג' כותרות כשהתכתשה עם טד קרוז, הסנאטור הטקסני שמתמודד לתפקיד המועמד הרפובליקני לנשיאות. קרוז אמר כי "הלהט"בים פתחו בג'יהאד נגד אנשי אמונה, שדבקים במה שכתוב בתנ"ך על מוסד הנישואים".

פייג', שבאה ליריד במדינת אייווה במסגרת סידרה תיעודית שהיא מצלמת על היחס לקהילה הגאה, הטיחה בו לעיני המצלמות: "אתה מפלה לרעה ציבור שלם". קרוז השיב: "דווקא האוכלוסייה השמרנית היא זאת שמופלית כיום לרעה. אנחנו מדינה שמכבדת פלורליזם וגיוון אתני, אבל יש אי סובלנות מהצד הליברלי. אתם סבורים שכל מי שמעז לחיות לפי למה שלמדנו בתנ"ך על נישואים בין גבר לאישה נידון לרדיפה, לקנס ולפגיעה בפרנסה".

dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו