"סרט שמדבר על אובדן". ג'ולי ב"ליד הים" // "סרט שמדבר על אובדן". ג'ולי ב"ליד הים"

"החיים הם תנודות קיצוניות"

מחר יעלה הסרט "ליד הים", שכתבה וביימה אנג'לינה ג'ולי • "היתה לי החירות לקבל החלטות אמיצות - מה שכשחקנית לא יצא לי להרגיש הרבה זמן", היא אומרת

עשור אחרי סרטם המשותף "מר וגברת סמית'", שבו התאהבו, הזוג הפוטוגני בעולם "בראנג'לינה" שוב מאחד כוחות על המסך הגדול.

מחר יעלה בבתי הקולנוע בארץ הסרט "ליד הים", שביימה אנג'לינה ג'ולי. היא ובעלה בראד פיט גם מככבים בסרט. זוהי הפעם השלישית שהכוכבת בת ה־40 מביימת סרט עלילתי באורך מלא, לאחר "בארץ של דם ודבש" מ־2011 על המלחמה בבוסניה ו"לא נשבר" מהשנה שעברה על האתלט האולימפי לואי זמפריני, שנפל בשבי במלחמת העולם השנייה. 

בשנים האחרונות מרחיבה ג'ולי יותר ויותר את פועלה כבמאית, אף על פי שסרטיה הקודמים לא זכו לשבחי הביקורות. כמו כן, היא שולחת ידה גם לקולנוע דוקומנטרי. ב־2007 ביימה סרט תיעודי ששמו "מקום בזמן", שליווה רגעים שונים במקומות מרוחקים בעולם, ובשנה הבאה ייצא סרט תיעודי נוסף שלה על יתומות בקמבודיה.

את התסריט של "ליד הים" היא כתבה בעצמה, והיא ופיט גם הפיקו את הסרט. השניים מגלמים זוג אמריקני שבוחר להשתכן במלון בדרום צרפת לאחר שחווה משבר לא ברור בחיי הזוגיות. ג'ולי מגלמת את דמותה של ונסה, רקדנית לשעבר השקועה בדיכאון עמוק שלא יוצאת מחדר המלון. פיט מגלם את בעלה הסופר, רונלד, שמעביר את זמנו בבר השכונתי בתקווה לקבל השראה לרומן חדש. השהות שלהם מקבלת כיוון לא צפוי כשלסוויטה הסמוכה במלון נכנס זוג נשוי טרי שגורם להם לבחון את נישואיהם.

"ליד הים" הוקרן בבכורה עולמית בתחילת החודש בפסטיבל השנתי של מכון הקולנוע האמריקני AFI בלוס אנג'לס, שם אמרה ג'ולי בהתרגשות כי היא מקווה שהצופים יאהבו את פרי יצירתה, שנכתב בהשראת אמה, השחקנית מרצ'לין ברטראנד, שנפטרה לפני כתשע שנים לאחר מאבק ממושך בסרטן השחלות. 

"כולנו מקווים שעשינו את המיטב, כפי שכל אמן שואף לעשות", אמרה ג'ולי בתום ההקרנה, "התאמצנו יחד להיות כנים, פתוחים ולתת מעצמנו, כי אתה לעולם לא יודע אם תצליח ליצור חיבור עם הקהל. זהו סרט שבבסיסו מדבר על אובדן. מבחינתי, זהו האבל על אמי. אבל בסופו של דבר זה גם האופן שבו אפשר להמשיך הלאה בחיים".

לדבריה, כשכתבה את התסריט, לא חשבה שהיא ופיט יככבו בו. "כתבתי את התסריט לפני שהתחלתי לביים סרטים ולא העליתי בדעתי שזה משהו שבראד ואני נעשה יחד. כשאתה מתחיל לכתוב, לעיתים אתה לא מודע למה אתה יוצר, אלא רק כשאתה כבר עמוק בתוך זה. כתבתי בחופש מוחלט. 

"החיים הם תנודות קיצוניות. את יכולה להשתרע על הרצפה בבכי ו־20 דקות אחר כך להתפוצץ מצחוק מדבר מה הזוי. הסרט הוא גירסה קיצונית של הגלים הללו. כל אחד יכול להתחבר להרגשה שאתה מאוהב בטירוף באותו בן אדם שלפעמים אתה פשוט רוצה להרוג. הדברים אף פעם לא מתיישבים בצורה הגיונית ואף פעם לא נפתרים בקלות. כל אלה העניקו לי את החירות ליצור ולביים ולקבל החלטות אמיצות - מה שבתור שחקנית כבר לא יצא לי להרגיש זה זמן רב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...