לפני 15 שנה, טל (שם בדוי), אז צעירה בת 22, התמודדה עם מחלה ממאירה ולא העזה לחלום על העתיד. היום, כשהיא בריאה, היא חובקת את תינוקה בן החודש. ההריון של טל הושג בהליך של שימור פוריות באמצעות השתלה של פיסה זעירה מהשחלה, טכנולוגיה חדשה שרושמת שיעורי הצלחה מרשימים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"הייתי אז בחורה צעירה עם התמודדויות אחרות, עם מחלה שעברה וחזרה ולפני השתלת מח עצם", מספרת טל, שאובחנה עם לימפומה שאינה הודג'קין. "זו היתה התמודדות בפני עצמה ובאותו שלב לא חשבתי בכלל מה הטיפולים עושים לפוריות. כשהציעו לי את האפשרות לקחת מקטע שחלה זה היה די 'על הדרך'. לא חשבתי על ילד אז. כשאומרים לך שיש סיכוי שלא תוכלי ללדת, אז ברור שמנסים".
הרופאים הוציאו מגופה של טל מקטע שחלה. מדובר בהליך שנהוג בבתי חולים רבים במטופלות חולות סרטן שיש חשש שהטיפולים הכימיים יפגעו בפוריות שלהן. הליך זה מבוצע כאשר מדובר בילדות או נערות או נשים צעירות שאין להן בן זוג (כאשר יש בן זוג יציעו לאישה להקפיא עובר), או בחולות שסוג הסרטן שלהן רגיש להורמונים ואינן יכולות לעבור טיפול הורמונלי לעידוד ייצור הביציות לשאיבה.
הצלחה מרשימה
בבית החולים הדסה בוצע ההליך ב־19 השנים האחרונות ב־191 מטופלות, ובהן 15 ילדות בנות שנה עד 10. בשיטה החדשה, "מיקרו־אורגן", שבה מקטע השחלה מוחזר בצורה לפרוסקופית זעירה, טופלו עד כה תשע נשים והושגו 75 אחוזי הצלחה בהשגת הריון - כמו במקרה של טל.
החזרת מקטע השחלה נעשית אחרי ההחלמה ולאחר קבלת חוות דעת של אונקולוג שלפיה מקטע השחלה עצמו לא מכיל תאים סרטניים. לפני השיטה החדשה, הניתוח נעשה על ידי פתיחת הבטן והחזרת מקטע השחלה, ובעולם נרשמו 27 אחוזי הצלחה בשיטה זו.
בשיטה הקודמת, שבה הושתלה רקמה גדולה יחסית, נגרם נזק לייצור הביציות בשל בעיות באספקת דם לשתל. לעומת זאת, בשיטה שפיתחו פרופ' אריאל רבל, אחראי תוכנית שימור פוריות ותרומת ביצית במחלקת נשים ויולדות עין כרם, וד"ר ג'ניה מיכאלי וחוקרים נוספים, נמצא שה"מיקרו־אורגן", המקטע הזעיר, הצליח לשרוד בצורה טובה יותר ללא בעיות של אספקת דם שגרמו לפגיעה בשתל.
"תינוק עם הרבה מזל"
"בניגוד להשתלת כליה, למשל, בהשתלת שחלה לא מחברים בחזרה כלי דם, משום שזה מאוד מסובך", מסביר פרופ' רבל. "פיתחנו שיטה שבה מניחים את פיסות השחלה קרוב לנימים שמספקים חמצן וסוכרים וחלבונים בדרך של דיפוזיה. השיטה של הקפאת רקמת שחלה מיועדת לנשים שמועמדות לטיפול כימי בסרטן, שבעקבותיו חוששים שהביציות יינזקו נזק בלתי הפיך, ולכן ב־15 השנה האחרונות מציעים בהדסה שימור פוריות באמצעות הקפאה". לדבריו, "הרקמה יכולה להיות מוקפאת במשך שנים. כשהאישה החלימה, אם מתברר שפעילות השחלה נפגעה באופן בלתי הפיך, בודקים את פיסות רקמת השחלה שהוקפאה, כדי לוודא שאין תאים סרטניים, ואז מבצעים את ההשתלה ולאחריה שואבים זקיק ועושים תהליך של הפריית מבחנה. כולם מודעים לנושא של הקפאת זרע, ובשנים האחרונות החל להיות יותר מובן שיש צורך בשימור פוריות גם אצל נשים".
טל מספרת שקבלת ההחלטה לעבור את הטיפול היתה תהליך. "לקראת גיל 36 הגיעה המוכנות לילד ופניתי לפרופ' רבל. לקחתי בחשבון שזה יכול לקחת זמן. עד היום היו פותחים את הבטן כדי להחזיר את מקטע השחלה, ולי עשו את זה בחתך זעיר, הליך שיום אחריו כבר הייתי בבית. לא יכולתי לחשוב על הליך מהיר יותר. פה לקחו זקיק אחד, החזירו אחד וזה נקלט. בניגוד לסטטיסטיקות. זה תינוק עם הרבה מזל".
פרופ' רבל מסכם: "התהליך עם טל היה מרגש במיוחד בגלל שהיא בחורה כל כך אופטימית שהתמודדה עם מחלה קשה מאוד. הרצון לממש את ההורות אצל נשים בכלל ונשים שעברו טיפולים בפרט נותן המון המון תקווה. כשאנחנו מדברים עם נשים חולות על החיים הבריאים שלהן בעתיד, הן מבינות שהרופאים מעריכים שהן יחלימו מהמחלה הקשה".
ב־23.11 ייערך בהדסה כנס בנושא "טיפול בסרטן ובפוריות הגבר והאישה".