חלומה של ג'ואל להפוך לעיוורת - התגשם

ג'ואל שאפינג, אמריקנית בת 30 מצפון קרוליינה, חלמה מאז ילדותה להיות עיוורת. רצונה לאבד את הראייה היה כה חזק עד שהחליטה לעוור את עצמה, בסיועו "האדיב" של הפסיכולוג שלה – ששפך חומצה לעיניה.

שאפינג סובלת מתסמונת נדירה בשם BIID (הפרעת זהות שלמות הגוף), בה אנשים כשירים גופנית מאמינים כי הם צריכים להטיל בעצמם מום. שאפינג אומרת כי הרעיון להתעוור ריתק אותה עוד בילדותה: "אמא שלי הייתה מוצאת אותי בגיל 3 משוטטת בלילה, בחושך. כשהייתי בת שש, המחשבה על עיוורון הייתה מנחמת מאוד עבורי". עוד כילדה, היא ניסתה לפגוע בראייתה כשהביטה ישירות לשמש, אחרי שאמה הזהירה אותה כי הדבר עלול לפגוע בראייתה.

בגיל ההתבגרות היא לקחה את החיבה שלה לעיוורון צעד אחד קדימה והחל הלהרכיב משקפיים כהים, בגיל 18 כבר התהלכה עם מקל לבן הזהה לזה של עיוורים, ובגיל 20 כבר ידעה לקרוא כתב ברייל באופן שוטף.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

היא חיפשה ומצאה פסיכולוג שיתמוך בהחלטתה, ולפני כתשע שנים, היא גמרה בדעתה להתעוור לצמיתות. ראשית, הם טפטפו מספר טיפות עיניים מיוחדות ששאפינג לקחה איתה מטיול בקנדה, ולאחר מכן טפטפו טיפות של חומר פותח סתימות לתוך עיניה. "החומצה טפטפה לי על הלחי, עיניי צרחו, אבל אני רק חשבתי 'תכף אהיה עיוורת והכל יהיה בסדר'".

היא הובהלה לבית החולים, שם ניסו הרופאים להציל את ראייתה חרף התנגדותה. למרות המאמצים הרבים שהשקיעה בניסיונות להתעוור, לקח כשישה חודשים עד ששאפינג התעוורה לחלוטין: "הייתי קצת מאוכזבת כשפקחתי את עיניי ועדיין יכולתי לראות, אפילו אם אלו היו רק אורות וצללים מטוטשים".

עינה השמאלית נפגעה קשות בקרנית, עד כדי כך שכיום היא נדרשת לניתוח להסרת העין. העין הימנית שלה סובלת מגלאוקומה ומקטרקט.

ג'ואל אינה לבד

משפחתה מתכחשת לה מאז נודע להם כי הפגיעה בעיניה לא הייתה תאונה. אך כיום היא איננה לבד, והיא זוכה לתמיכה מארוסה, בעצמו עיוור. לדבריה, היא איננה מצטערת על הצעד הקיצוני בו נקטה: "אני באמת מרגישה כי הייתי אמורה להיוולד עיוורת", היא מספרת, "כשכולם מסביב מרגישים אותו הדבר לגבי ההחלטות והרצונות שלך, אתה מתחיל לחשוב שאתה בעצמך משוגע. אך אני לא מאמינה שאני משוגעת, רק מבולבלת".

כיום, שאפינג משתפת את סיפורה עבור אנשים הלוקים ב-BIID, על מנת לעורר מודעות לתסמונת, וכדי שהלוקים בתסמונת יפנו לעזרה מקצועית. "אני באמת מקווה שיום אחד יהיה טיפול עבור המחלה הזאת", היא אומרת ומוסיפה, "ישנם אנשים שקופצים מצוקים על מנת לפגוע ברגליים שלהם ולגרום לעצמם שיתוק. זה מאוד מסוכן, והם צריכים לפנות לטיפול".

הרופאים לעומת זאת יותר סקפטיים בכל הקשור לטיפול בתסמונת. "אנחנו לא יודעים להסביר את התופעה, אבל בגלל המודעות הנמוכה לתסמונת ה-BIID, ישנם מעט מאוד פתרונות למחלה", אומר ד"ר מייקל פרסט מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו