איום בתביעה: מתי הסניגורים עוברים את הגבול?

פרקליט המדינה שי ניצן מתריע מפני עו"ד המשתלחים בתובעים • ואולם לאחרונה הסכים להסדר טיעון מקל במשפטו של עו"ד שרמן - שאיים על תובעת כי "יעביר מסר" לעבריין שלום דומרני • ביה"ד המשמעתי דחה ההסדר והישעה את שרמן ל־4 חודשים

עו"ד משה שרמן ושלום דומרני בביהמ"ש. שרמן: "לא היה איום" // צילום ארכיון: דודו גרינשפן // עו"ד משה שרמן ושלום דומרני בביהמ"ש. שרמן: "לא היה איום"

הדברים שנשא לאחרונה פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן בוועידת המשפט לרגל פתיחת שנת המשפט היו מדאיגים במיוחד: ניצן הדגיש כי מאז נכנס לתפקידו לפני כשנה וחצי הוא מוטרד מהשתלחויות בוטות וחסרות אחריות של סניגורים נגד פרקליטים בשירות המדינה, המגיעות לעתים עד לכדי איומים בוטים. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

 "פעמים רבות האירועים מתרחשים בנוכחות נאשמים תוך העלאת טענות ויצירת רושם מוטעה כאילו לפרקליטים המייצגים את המדינה יש מניע אישי להרשעת הנאשמים בכל מחיר וההשתלחויות עלולות ליצור סיכון פיזי לפרקליט", אמר ניצן. "לצערי, זה שנים כמה וכמה פרקליטים מלווים דרך קבע במאבטחים 24 שעות ביממה".

כמתריע בשער מפני פגיעה פיזית אפשרית בשליחי הציבור, "פקודיו", הזכיר ניצן כי בתחילת ספטמבר הורשע עו"ד ידוע (הכוונה למשה שרמן, צ"ה) במסגרת בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בעבירה של התנהגות שאינה הולמת. שרמן, המייצג עבריינים כבדים, ידוע בהופעותיו הקולניות באולמי בתי המשפט והועמד לדין משמעתי לאחר שאיים לכאורה על תובעת מפרקליטות מחוז הדרום. אלא שעיון בגזר הדין מגלה כי נראה שפרקליט המדינה לא עמד מאחורי אמרת חז"ל "נאה דורש נאה מקיים" - אמרה שבה השתמש בוועידת המשפט. 

ניצן, שאף דירבן את ציבור השופטים בוועידה להגיש תלונות נגד סניגורים שמשתלחים בעמיתיהם (ראו מסגרת), היה מי שדווקא הסכים להסדר טיעון מקל מאוד עם שרמן, שבו הוסכם עם התביעה על עונש של 44 ימי השעיה בלבד (וגם זאת בתקופת פגרת בית המשפט). ההסדר המקל נדחה על ידי שלושת שופטי בית הדין המשמעתי, איליה וייסברג (ראש ההרכב), דניאלה אברמוביץ וניר יסלוביץ. השופטים גזרו על עו"ד שרמן השעיה לתקופה של ארבעה חודשים מעיסוק בעריכת דין, 14 חודשי השעיה על תנאי וקנס בסך 20 אלף שקלים לטובת לשכת עורכי הדין. 

תחילתה של הפרשה באיום לכאורה שהשמיע שרמן כלפי תובעת מפרקליטות מחוז דרום במהלך דיון בביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, במשפטו של העבריין שלום דומרני. "אם הפרקליטות תמשיך בהתנהלות שלה כמו עד עכשיו, אני מודיע לכם שאני הולך למסור זאת לשלום דומרני", אמר שרמן לתובעת, "אני חושב שהוא (דומרני) עומד מאחורי כל מה שקורה בתיק הזה ורק תראו מה יהיה לכם".

עיון בנימוקי גזר הדין מעלה כי הסכמתו של פרקליט המדינה להסדר היתה תמוהה במיוחד, שכן נראה שהיו ראיות לכאורה להעמיד לדין את שרמן בבית משפט פלילי רגיל. כך, למשל, קבעו השופטים כי "התוצאה העונשית המוצעת בהסדר הטיעון חורגת ממתחם הסבירות, פוגעת באינטרס הציבורי בדבר ענישה הולמת ומחייבת את התערבותנו". עוד הוסיפו כי "עסקינן בהסדר טיעון צורם, שלא ניתן לקבלו. האינטרס של כלל הציבור כי אדם הנושא את התואר 'עורך דין' יאמץ לעצמו סטנדרטים ראויים של התנהגות ולא ינקוט 'לשון וסגנון של שוק'". 

לגופו של עניין, קבעו השופטים כי "הנקבל (שרמן) חצה את הגבול (מרחק ניכר למדי) בעת שנקט לשון קשה ובלתי מכובדת בעליל, ששירבב לדבריו את שמו של הנאשם שאותו ייצג (דומרני), בעוד הנקבל חזר על דבריו הפסולים פעמיים. התנהגות הנקבל מעידה על כשל אישי קשה במיוחד לאדם המכהן כעורך דין האמור לשרת את שלטון החוק".

עוד נקבע כי "בעניין החץ המורעל אשר נשלח על ידי הנקבל לעבר הפרקליטה, היה אכן חץ מורעל ופוגעני ביותר אשר היה בו כדי לפגוע באופן הקשה ביותר, בכבוד המקצוע ובתדמית של עורכי הדין בעיני הציבור".

מנגד, פרקליטו של עו"ד שרמן, עו"ד דוד יפתח, טען כי הסדר הטיעון עומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקה לעניין אישור הסדרי טיעון. שרמן עצמו הדגיש כי הדברים שהשמיע לעבר נציגת התביעה אינם מגלמים בחובם את עבירת האיומים וכי קיים סיכוי ממשי שהוא היה מזוכה לו הפרקליטות היתה מגישה נגדו כתב אישום לבית משפט השלום.

השופטים סיכמו כי "ניתן היה לצפות משרמן כי ינסה לקעקע את חומרת מעשיו ודבריו, בעת הבעת צער כן ואמיתי, וזאת בראשית הטיעון של ההגנה. אך לא כך נעשה. חמור מכך: לא התרשמנו כי הנקבל הביע התנצלות כנה ואמיתית".

•   •   •

"מלך שמחל על כבודו - אין כבודו מחול"

 פרקליט המדינה לשופטים: "אל תחשו, אל תבליגו"

פרקליט המדינה שי ניצן קורא גם לשופטים להירתם ולנקוט צעדים משמעתיים ואחרים נגד עורכי דין פרטיים המשתלחים באנשי פרקליטות המדינה. בוועידת המשפט יצא ניצן בקריאה לשופטים: "אל תחשו, אל תבליגו".

לדברי ניצן, לשופטים קל יותר להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין מאשר לפרקליטים בשירות המדינה מפני שהם "נתפסים כמורמים מזירת המחלוקת". לטעמו, אם שופט שומע השתלחות כלפי פרקליט, חובה עליו שלא להחשות ולהפנות את המקרה ללשכת עורכי הדין. לדבריו, "בידי השופט יש גם כלים נוספים: הוצאתו של עורך הדין מהאולם הפסקת הדיון ואף הטלת הוצאות אישיות".

ניצן דירבן את השופטים על ידי הדוגמה הבאה: במסגרת תלונה משמעתית חריפה שהוגשה נגד עורך דין פרטי שהשתלח בעמיתיו, הובאו גם התבטאויות חריפות שלו נגד כמה שופטים שבפניהם הופיע. ניצן אמר כי אינו מבין מדוע אותם שופטים מחלו על כבודם ולא הגישו בעצמם תלונה נגד עורך הדין. "מלך שמחל על כבודו", אמר פרקליט המדינה, "אין כבודו מחול".

 בדבריו ציטט פרקליט המדינה כמה השתלחויות והתבטאויות של סניגורים כלפי פרקליטים בשירות המדינה. הציטוטים שציטט ניצן לא נלקחו מטוקבקים אנונימיים המתפרסמים ברשתות למיניהן אלא נאמרו באולמות בית המשפט. כך, למשל, לעג סניגור לתובעת ואמר לה שבפרקליטות מחכה לה הדלקת משואה ביום העצמאות, אולם בהמשך ניסה להפחידה: "עוד מעט יגיע יום עצמאות, תיזהרי, גשרים קורסים, אני גם מייצג את החברות שבונות אותם אז ממש לא כדאי לך לעבור בסביבה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר