אם הבייסבול היה היהדות, יוגי ברה היה סיפור חסידי נפלא. מעין שוטה הכפר המתהלך בין הבריות ואומר דברי הבל מצחיקים, אבל בורא עולם מברך את כל מעשה ידיו.
לטובת מי שצריך סטטיסטיקה כדי להבין מה היא גדולה נציין שהתופס האגדי של הניו יורק יאנקיז הלך אתמול לעולמו בגיל 90, כשהוא מחזיק בתואר השחקן שזכה בהכי הרבה אליפויות. כמנג'ר, הוא היה היחיד לזכות הן באמריקן ליג והן בנשיונל ליג. כשחקן הוא השתתף 18 פעמים במשחק האולסטאר ושלוש פעמים זכה בתואר ה־MVP. הוא גם מנהיג הקבוצה היחידה שזכתה בחמש אליפויות רצופות (בשנים 1953-1949).
מעל כל זה, ברה ייזכר בגלל "יוגיזם" - ענף של השפה האנגלית שכולל אימרות אבסורדיות בעלות היגיון פנימי. זה החל, על פי האגדה, כשבבית הספר התיכון שאלה אותו המורה אם הוא לא יודע כלום; "למען האמת גברתי, אפילו אינני חושד בכלום", ענה לה.
וזה המשיך עם עוד בונבונים: "קשה לתת תחזיות, בעיקר לגבי העתיד", "אינני רעב כל כך, חתוך את הפיצה לארבע ולא לשש", "זה לא נגמר עד שזה נגמר", המוכר לרבים, או "אם האנשים לא רוצים לבוא לאיצטדיונים, אי אפשר לעצור בעדם". לאשת חברה שאמרה לו פעם שהוא קוּל ענה פעם "גם את לא הוט".
אם אתם ממלמלים לעצמכם, מה הקשר בין כל מיני שנינויות מטופשות להצלחה בספורט, ברה גם אמר "כשאתה מגיע להסתעפות בדרך (צומת טי), סע", האם אנשים לא מבזבזים יותר מדי זמן על החלטות ופחות מדי על מעשים?
פיצ'רים ששיחקו איתו הודו שמעולם לא העזו לחלוק על סימון של ברה. המנג'ר המצליח מכולם, קייסי סטנג'ל, ייחס למנהיגותו של ברה את כל הצלחותיו. כולם דיברו על ה־intangibles – הדברים הלא מוחשיים והמופשטים שעושים את ההבדל. עליהם אמר ברה: "אני לא מאמין בהם, אבל הם שם".
