מי שראה את מאמן נבחרת ישראל אלי גוטמן בשדה התעופה השומם בקרדיף לאחר המשחק מול וויילס, יכול היה לחשוב שהוא זה שהתמודד על כר הדשא מול גארת' בייל וחבריו ביום ראשון ולא זה שעמד על הקווים. גוטמן נראה עייף, עיניו היו טרוטות, אולי מחוסר שינה, אבל היתה גם סוג של שלווה כאשר הוא ישב שם ונתן תחושה של "תוכנית המשחק שלי הצליחה".
בדרך למטוס הוא קיבל חיבוק מיו"ר ההתאחדות לכדורגל עופר עיני, אבל גם בטיסה חזרה ארצה הוא לא זכה לשנת ישרים. "אני לא יכול לישון בטיסות, אבל עצמתי עיניים", סיפר גוטמן בראיון ל"ישראל היום" פחות מיממה לאחר התיקו המאופס מול וויילס, שהביא לנבחרת נקודה חשובה במאבק על המקום השלישי בבית. "הייתי מרוקן ועייף, אבל מרוצה מעצם השגת הנקודה באיצטדיון הזה עם האווירה מסביב".
התחמקת מזה לפני המשחק, אבל הוולשים לא ספרו אתכם. זה לא הרגיז אותך קצת?
"אמרתי לפני המשחק שלא נהיה שותפים לחגיגות של וויילס, שלא ניתן להם לחגוג דרכנו את העלייה שלהם לאליפות אירופה. עכשיו יש להם משחק בבוסניה ושם אני בהחלט אשמח אם הם יבטיחו את העלייה".
בתקשורת הוולשית, וגם אצלנו, נכתב שהאוטובוס של הנבחרת חנה בבטחה ברחבה. מה יש לך לומר על זה?
"שחבל שלא החניתי את האוטובוס גם נגד בוסניה. נבחרת ישראל שיחקה עד היום בקמפיין את המשחק ההתקפי ביותר בבית. גם נגד בלגיה בבית, גם מול וויילס בבית וגם מול בוסניה בחוץ. הפעם, אחרי המשחק האחרון נגד בוסניה, עשיתי לזה סוף".
ברבע השעה הראשונה זה לא נראה טוב. ראיתי אותך מוטרד, מנסה לדבר עם השחקנים, לשנות דברים, מה עבר עליך באותן דקות?
"ידענו שוויילס יתחילו בלחץ עם כל הקהל והאווירה באיצטדיון, התכוננו לזה. לא הצלחנו ליצור משחק מעבר מהגנה להתקפה. בדקות הראשונות הם ישבו עלינו, אבל ככל שהמשחק נמשך הרגשנו שהלחץ פוחת וידענו שזה יהיה ככה. במחצית השנייה עשיתי חילופים כדי לעזור לחלק ההתקפי, עם מהירות כמו של טל בן חיים והחוזק של תומר חמד. למצבים לא הגענו אבל אם תשאל אותי היום, אין לי ספק שמאמן נבחרת הולנד היה רוצה תיקו מול טורקיה, וזה אומר הכל".
הראש של אלי גוטמן נמצא כבר במשחק הבא של הנבחרת מול קפריסין בחודש אוקטובר בטדי. הפעם האחרונה שהמאמן הלאומי הגיע לירושלים למשחק מכריע זה הסתיים עם שער של ערן זהבי בדקה ה־92, וזכייה בדאבל עם הפועל ת"א. הפעם זה יכול להסתיים עם העפלה לפלייאוף אליפות אירופה. "כשיצאנו לדרך הבנו תוך כדי כמה הבית הזה היקשה", ניסה גוטמן להסביר את התהליך שעברה ישראל לאורך הקמפיין, "אני, כבן אדם אופטימי, האמנתי שאנחנו יכולים להגיע למקום השני. ככל שעבר הזמן היכולת של וויילס, עם שחקנים כמו בייל, ראמזי, אלן, וויליאנס ורובסון־קאנו, הפכה הכל. יש להם דור נהדר והם הוכיחו את עליונותם. הם נמצאים איפה שהם נמצאים בזכות והנה אנחנו נאבקים על המקום השלישי".
על הנייר אתה לא חושב שבלגיה, וויילס ובוסניה טובות מאיתנו?
"על הנייר יש שלוש נבחרות טובות יותר מאיתנו, והמקום השלישי הוא מה שריאלי כרגע. לפני הקמפיין כולם דיברו על בוסניה כנבחרת שאמורה לעלות מהבית".
אז מקום שלישי יהיה הצלחה?
"אני לא רוצה לדבר עכשיו במונחים של הצלחה או חוסר הצלחה, את זה נעשה בסוף הקמפיין".
קפריסין עשו חיים קשים לוויילס ולבלגיה, אז למה שלנו יהיה קל מולם במשחק בירושלים?
"גם במשחק הראשון שניצחנו אותם זה היה על הקשקש. נצטרך להקיא דם כדי להשיג את התוצאה שאנחנו צריכים, כי קפריסין נבחרת טובה מאוד וראינו את זה כל הקמפיין".
בהתאחדות אומרים שאם נסיים במקום השלישי תקבל הצעה להמשיך.
"העתיד המקצועי שלי לא מעסיק אותי בכלל, כל מה שמעסיק אותי זה העתיד של נבחרת ישראל. במשך כל התקופה הזו אני מכין את המשחקים הבאים ואני כבר יודע באיזו אסטרטגיה נשחק מול קפריסין ובלגיה".
ומה עם מנוחה בחודש הקרוב?
"אני מתכוון לצאת לנקות את הראש בברלין. בסוף החודש יש לאשתי יום הולדת, אבל גם שם הראש יחשוב על קפריסין. תן לי רק בריאות ושניפגש ב־10 באוקטובר בטדי ונשמח בסוף".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
