בעוד שרוב הציבור בארה"ב ובישראל מתנגד לעיסקת הגרעין בין איראן למעצמות, מתעלם ארגון השמאל היהודי־אמריקני ג'יי סטריט מהביקורת הקשה שנמתחת על ההסכם ומציג תמונה הפוכה ומעוותת.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בניסיון להפעיל מניפולציה תקשורתית החל הארגון לפרסם בימים האחרונים מודעות ופרסומות בעד העיסקה, במטרה לשכנע יהודים־אמריקנים ללחוץ על חברי הקונגרס שלהם להצביע בעד ההסכם.
ביום חמישי פורסמה מודעה בת עמוד שלם ב"ניו יורק טיימס", המתעלמת מהמגרעות הברורות בהסכם ומבקשת מהקוראים "לעשות את החשבון"; "איראן פחות אורניום, פלוטוניום וצנטריפוגות ועוד פיקוח 24/7 שווה אפס דרכים לפצצה". בג'יי סטריט מסכמים וטוענים כי "העיסקה הגיונית - היא הופכת את ארה"ב וישראל לבטוחות יותר".
בשבוע שעבר שודרו גם פרסומות מטעם הארגון, הן ברשתות ארציות והן בתחנות מקומיות, שמסבירות את מנגנוני הפיקוח ומצהירות כי ההסכם "טוב לאמריקה וטוב לישראל". בג'יי סטריט הבטיחו כי בכוונתם להמשיך את הקמפיין בשבועות הקרובים, ככל שהתהליך בקונגרס מתקרב לישורת האחרונה.
בארגון מתכוונים להביא לוושינגטון מומחי ביטחון ישראלים ואמריקנים התומכים בעיסקה על מנת לתדרך את המחוקקים לפני הצבעתם. ככל הנראה הכוונה היא לאישים כראש השב"כ לשעבר עמי אילון, ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, אלוף (מיל') ישראל זיו ופרופ' עוזי אבן, שציטוטים חיוביים שלהם על ההסכם הופיעו בקובץ שהפיץ ג'יי סטריט.
גם מזכיר המדינה, ג'ון קרי, השתמש ב"תחמושת ישראלית". בשימוע בוועדת החוץ של הסנאט ביום חמישי הזכיר קרי את אילון ואת הלוי כמי שתומכים בהסכם במאמרים שכתבו. בשלב מסוים, לאחר שהטיחו בו כי האיראנים "כייסו" אותו, הניף קרי מאמר של ה"וושינגטון פוסט" שהדפיס מבעוד מועד ואמר: "אני ממליץ לכולם לקרוא אותו. כותרתו היא איך ההסכם עם איראן טוב לישראל, על פי ישראלים שיודעים על מה שהם מדברים. אני מפציר בכם לקרוא את זה". בהמשך החל קרי לצטט את המאמר: "בראיון ל'דיילי ביסט' אמר ראש השב"כ לשעבר עמי אילון שהפוליטיקאים בישראל מנצלים את פחדיה של החברה. הוא שיבח את ההסכם ואמר שהוא יעזור בצמצום האיום מצד איראן. אני לא חושב שהוא נאיבי. גם אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר, הילל את הניצחון של אובאמה".
בראיון ל"אולפן שישי" בערוץ 2 אמר הלוי: "הופתעתי מאוד שקרי הזכיר אותי". לדבריו, "בהסכם הזה יש מספר רכיבים מאוד טובים לישראל ויש רכיבים פחות טובים". הלוי העריך שהאיראנים ינסו לרמות: "השאלה היא מתי ואיך, ואנחנו נוכל לשפוט את כל ההסכם רק אחרי שלוש או ארבע שנים. יש בהסכם בעיות של הניטור והפיקוח, ותוך 10-15 שנה איראן תוכל לצעוד לפצצה".
בהכנת הידיעה השתתפו יוני הרש, כתבנו בארה"ב, שלמה צזנה וארז לין