שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.

אבות אכלו בוסר

מיקלוש ואמוש גילה שהוא יהודי רק כשהיה בן 17 • עשרות שנים לאחר מכן כתב את "ספר האבות", שבו הוא מגולל את סיפורם של 12 דורות יהודיים בהונגריה • עכשיו הוא חי בין זהויות: "כשיש אנטישמיות אני מכריז שאני יהודי, כשאין - אני כנראה סופר", הוא אומר

מיקלוש ואמוש. "אנשים שולחים לי עותקים של ספרי המשפחה שלהם" ,
מיקלוש ואמוש. "אנשים שולחים לי עותקים של ספרי המשפחה שלהם"

כשמיקלוש ואמוש היה בן 17, נער מתבגר עם להקת רוק בהונגריה של הסוציאליזם, הוא חווה אירוע משמח מאוד לנער בגילו. סקס! ועוד עם בחורה מעט מבוגרת ממנו בשנים. הבחורה, באופן מוזר, הביעה את פליאתה על שהוא איננו נימול. הוא לא הבין כל כך את העניין, אבל היא התעקשה כי הכל יודעים שהוא יהודי. לא היה בדבריה זדון או רוע לב, שכן היא עצמה היתה יהודייה.

"לא אגיד ששנאתי יהודים", מסביר ואמוש בבית הקפה שלו על גדות הדנובה בבודפשט, יותר מ-40 שנים לאחר מכן, "אבל כשהרביצו ליהודים בבית הספר מעולם לא עלה בדעתי להגן עליהם". בלי להרחיב על הנסיבות, יום אחד הוא סיפר לאביו, בעל תפקיד זוטר בהיררכיה המפלגתית, על ה"האשמה" והוסיף כי "הוא יודע שאין להם שום קשר עם היהודים".

"אל תהיה כל כך בטוח", אמר האב ויותר לא דיבר על כך, כפי שלא דיבר מעולם עם בנו על איזשהו עניין בעל משמעות. למשל, הוא לא סיפר לו שהיה בגדודי העבודה שבהם אלפי יהודים הועבדו עד מוות על ידי הצבא ההונגרי.

החיפוש אחר קשר משמעותי עם האב הוציא מוואמוש את היצירה שפרצה, בסופו של דבר, את החומות הגבוהות של השפה ההונגרית המסובכת וחשפה את כישרונו לעולם. "ספר האבות", שיצא בשנת 2000, ראה לאחרונה אור בעברית (כנרת זמורה ביתן, בתרגומו של דוד טרבאי) לאחר שכבר פורסם בכל מדינה אירופית מרכזית.

"לפני כמה שנים כתבתי את אחד מספריי החשובים יותר", מספר ואמוש בן ה-59, "זה היה על אמי שהיתה חולת נפש ומאנית-דפרסיבית, ומבחינה זו נושא הספר חשוב מאוד". האם, אגב, היתה יהודייה מצד אמה אבל תמיד הכחישה את העניין. "אחר כך החלטתי שאם כתבתי ספר על אמי אני חייב לכתוב גם על אבי", מספר ואמוש, "אבל אני סופר ריאליסטי. אני עוסק בחומרים חיים ולא ידעתי דבר על אבי או על חייו. נסעתי לפץ' (עיר בדרום-מערב הונגריה, ר"ד) כדי לגלות דברים, אבל מצאתי מעט מאוד. אז החלטתי שבמקום לכתוב על אבי אכתוב ספר על כל האבות ההונגרים".

אחד הספרים הנמכרים במדינה

תוצאת ההחלטה היא סאגה משפחתית של 12 גיבורים, שהם בנים בכורים זה לזה. כל בכור מבוסס על דמות בהיסטוריה ההונגרית. הם ניחנים בכוח לראות את העבר והעתיד, ורושמים את סיפוריהם ב"ספר האבות" שעובר במסתוריות מיד ליד.

כל זאת על רקע ההיסטוריה הטרגית והמורכבת של הונגריה: המלחמות בין ההבסבורגים לטורקים; המאבק לקימו-ם השפה ההונגרית במאה ה-18; מהפכת 1848 הכושלת; הפריחה התרבותית באימפריה האוסטרו-הונגרית; מלחמות העולם; וגם מהפכת 1956 והונגריה החדשה של תחילת שנות ה-90.

את ההיסטוריה הפרטית שלא מצא עבור עצמו מצא ואמוש עבור רבים אחרים. הספר נמכר בהונגריה ביותר מ-300 אלף עותקים והוא אחד הספרים הנמכרים שם אי פעם. במדינה שבה ההיסטוריה שוכתבה פוליטית כמה פעמים, הוא חשף צימאון עצום להיסטוריה פרטית. "אנשים שולחים לי עותקים של ספרי המשפחה שלהם", הוא מספר, "ספרים שהוצאו ב-30 עותקים במכונות צילום לבני המשפחה הקרובים".

ישנו סיפור משמעותי בקדמוניות הונגריה. את הונגריה ייסדו שבעת השבטים המגיאריים, ולצידם היה שבט שמיני - שבט הכוזרים היהודי. וכך העם ההונגרי נוסד מתוך היהדות יותר מאשר מהנצרות. הוא בשר מבשרה של האומה.

"רגיש לאנשים נרדפים"

הספר הוא תמצית סיפור הקשר הטרגי בין הונגריה ליהדות. על פני 12 הדורות, המשפחה היא לעיתים יהודית ולעיתים נוצרית. הראשון בבנים היהודים במשפחה מתגייר כדי לשאת אישה יהודייה, וזו נרצחת בפוגרום. אחרים נשאבים למאבק העצמאות ההונגרי, מתבוללים מתוך אמונתם בשייכותם לתרבות ההונגרית או מהגרים למערב אחרי מהפכת 1956. בני הדור השמיני והתשיעי של השושלת נספים בשואה, ולאחריה מתה התכונה המשפחתית המיתית של ראיית העתיד.

מה, לדעתך, יכולים הונגרים ללמוד מהספר הזה על מקומם של היהודים בארצם-

"הם יכולים ללמוד כי איש אינו יכול להיות משוכנע ביהדותו של איש. אפילו המשפחות ההונגריות האריסטוקרטיות ביותר יכולות למצוא שורשים יהודיים בעברן הרחוק. ובדומה, גם משפחות יהודיות מסורתיות מאוד יכולות למצוא כמה גויים בעברן. אביה של משפחה יהודית מפוארת שנרדפה בגלל יהדותה יכול להיות פשוט ילד 'שוואב' (כינוי לגרמנים בהונגריה, ר"ד) שננטש".

ואמוש חי בלבטים של הגדרת יהדותו. "כשיש אנטישמיות אני תמיד מכריז שאני יהודי. השואה היא משהו עמוק עבורי. אני הופך רגיש מאוד כשאני צופה בטלוויזיה באנשים נרדפים. כשאין אנטישמיות, אולי הערכים המרכזיים אצלי הם סופר, אינטלקטואל, אב או הונגרי. התרבות ההונגרית מאפשרת את כניסתם של יהודים אבל לא ממש מקבלת אותם. מבחינה פוליטית, יהודי תמיד יהיה בקו השני, קצת כמו קיסינג'ר בארה"ב.

"אבל זה מקומה של התרבות. כשיהודי עושה משהו משמעותי תרבותית, איש לא יכול לכפור בכך. זוכה פרס הנובל שלנו לספרות, אימרה קרטס, הוא לא רק יהודי, הוא גם ניצול שואה".

אז אתה אופטימי-

"כן", הוא עונה באירוניה, "כל עוד אנו רוצים לראות עצמנו יהודים, אנחנו צריכים להיות טובים יותר כדי להתקבל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר