"בלי כוחניות לא הייתי מקדם חוקים חברתיים"

מתוקף תפקידו החדש כשר הרווחה, חיים כץ צפוי להיחשף למצבי מצוקה ולמאבקים יומיומיים על תנאי מחיה נאותים. הוא דווקא יודע לא מעט על מאבקים. בליכוד מכירים אותו בתור אחת הדמויות החזקות במפלגה - "בולדוזר" מקושר היטב, יו"ר לשעבר של ועד עובדי התעשייה האווירית - אחד הוועדים החזקים במדינה - ולכן גם נוצר סביבו מוניטין שנוי במחלוקת. בזכות הכוח והמאמץ זכה לאחוז בתיק המורכב, אבל האמת היא שכדי לקבל מושג על קשייו של אדם עובד, הוא לא צריך לקבוע פגישות או לתאם ביקורים. מספיק לו להיזכר בילדותו, כבן יחיד לניצולי שואה, שבני משפחותיהם נספו כולם.

"ההורים שלי לא דיברו על זה", מספר כץ (67) בראיון ל"ישראל השבוע", "הם הגיעו בלי השכלה, לאחר ששרדו את אושוויץ, אל תוך תקופת הצנע. אבא שלי הגיע לארץ במאי 49' וקנה אוהל. הוא החל בעבודת סבלות. החיים לא היו קלים. אחר כך קיבלנו דירת שיכון עולים". 

הזיכרונות הם גם הסיבה שכץ מגדיר את סוגיית ניצולי השואה כבעלת חשיבות עליונה. "אני לא יודע כמה זמן נשאר להם לחיות. צריך לבצע אינטגרציה בין כל המשרדים ולעזור להם לסיים את חייהם בכבוד. כשאני שומע סיפורים על בדידות, הזנחה ואי שימוש בתרופות כי חייבים לקנות מזון, ליבי נמחץ. חייבים ליצור קורלציה בין כל הגופים שמטפלים בנושא, להעלות בדחיפות את צורכי הניצולים ולטפל בהם באופן מיידי". 

זה רק אחד מהנושאים שיוטלו מעתה והלאה לפתחו של כץ, שמונה לתפקיד לאחר 15 שנים כח"כ - ומתוכן 6 שנים בראשות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. עד כה עלה בידיו להעביר לא פחות מ־180 חוקים, רובם ככולם נוגעים לנושאים שמטרידים את כולנו: פנסיה, חיזוק גמלאים, דיני עבודה, סיוע בחקיקה לאלמנות וליתומים ועוד. במאמציו הצליח כץ להפוך ועדה שלא היתה פופולרית במיוחד לגוף משפיע ודומיננטי. לא פלא, אם כן, שעבודתו הפרלמנטרית זיכתה אותו בשבחים מכל קצות הקשת הפוליטית - וגם בביקורת. "אומרים שאני כוחני. יכול להיות", הוא מודה, "לא הייתי מצליח לחוקק כמות כה גדולה של חוקים חברתיים ללא כוחניות. יש עלי אחריות כבדה, חובת ההוכחה עלי. אני נמצא בזירה שבה פצועים רבים, וצריך לתת טיפול מיידי למי שזקוק לחוסם עורקים - לא למי ששבר את הרגל וצורח מכאב". 

 

אין זמן לוועדות

ולצרות, כפי שמיטיב כץ לאבחן, אין סוף. קחו למשל את המשפחות הנזקקות, עניין שצפוי להעסיק אותו ממש עד לרגע האחרון של הכהונה. "לא ייתכן שנמצאות במדינה משפחות עובדות שלא מצליחות לסגור את החודש. יש יותר מדי ילדים רעבים ובתים שבהם מקרר ריק, מגזרים שלמים עובדים - ומקבלים השלמת הכנסה". למרות המגבלות התקציביות, הוא מבטיח שינסה לטפל בבעיה כמיטב יכולתו: "הייתי מעדיף לקבל תקציב גלובלי ולא עבור כל פרויקט בנפרד, וכך הייתי מצליח לטפל בסוגיות רבות יותר. אני עכשיו לומד ובורר סוגיה־סוגיה. אני נפגש עם אנשי מקצוע ושולח את כולם לעשות שיעורי בית ולחזור אלי עם תשובות. אין לי זמן להקים ועדות ולהמתין למסקנות. אני דורש מכולם לקבל תשובות, הצעות ופתרונות בתוך זמן קצר - בין שבוע לחודש. אני אברור את כל הצרות, ואתחיל לפתור בעיה אחרי בעיה". 

הוא גם תולה תקוות בשיתוף פעולה עם ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) - שעמד בעבר בראש הוועדה למלחמה בעוני בישראל, וכעת משמש יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. "עם יו"ר הוועדה, שמכיר את נושא הטיפול בנזקקים, נצליח לקדם דברים. נלחמתי קשה כדי לקבל את תפקיד שר הרווחה. ידעתי שזה תפקיד קשה, והעדפתי אותו על כל תפקידי השרים שהוצעו לי. אני שליח של האוכלוסיות המוחלשות. באתי לעבוד. אני כאן בשביל הציבור".

למרות הרקורד החקיקתי והניסיון, יש מי שיתקשה להאמין למילותיו של כץ על דאגה לחלש. זאת בין השאר בגלל קשריו הידועים עם התעשייה האווירית, שבה שימש יו"ר ועד העובדים במשך יותר משני עשורים. הוא נכנס בשעריה לפני 47 שנים, ופרש למעשה רק לאחרונה, מכיוון שהחוק אינו מאפשר לו לעסוק בפעילות נוספת במקביל לתפקידו כשר. בכלל, הצירוף "חיים יסדר" נשמע לעיתים קרובות בחוגי הליכוד, ולא תמיד בנימה אוהדת. לכל אלה מתווסף הפרסום שלפיו כץ מחזיק ביחידות השתתפות של חברת הגז ישראמקו, בהיקף של כ־50 מיליון שקלים. 

אמנם הכחשת את הסכום, אבל בכל מקרה - איך תוכל לעסוק בנושא הגז כשר בממשלה?

"אי אפשר שלא לשים לב לקמפיין שמתנהל נגדי זה תקופה ארוכה על ידי גורמים עלומים, שדואגים להזין עיתונאים במידע מכפיש. בהתחלה זה היה על כפל תפקידים בין יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית ושר בממשלה, ועכשיו מדברים פתאום על 50 מיליון שכביכול יש לי. כל הזמן תוקפים אותי ויוצרים מסך עשן שבו לא רואים את העבודה האמיתית שלי. אני היום בן 67, וכל השליחות הציבורית שלי היא לתת. העברתי 180 חוקים בכנסת כי זה הייעוד שלי בחיים. אין לי 50 מיליון, ואפילו לא 15 אחוזים מזה. בכל מקרה, הודעתי לראש הממשלה שבכל נושא הגז אני לא מתכוון להתבטא, להשתתף בדיונים או להצביע. לא בממשלה ולא בכנסת".

כששר האוצר משה כחלון אמר שהוא לא מתכוון לעסוק בנושא, נמתחה עליו ביקורת חריפה. את אותה ביקורת אפשר להפנות גם אליך.

"אני לא עוסק בנושא הגז, אני שר הרווחה".

אבל ההחלטות בנושא יגיעו למליאת הממשלה, למליאת הכנסת, שם אתה כן נמצא. הציבור אולי היה מצפה ממך להתערב.

"כמו שאמרתי, אני לא מתכוון לעסוק בנושא בשום היבט. לא אתבטא בעניין. לא אתראיין, לא אשכנע וגם לא אצביע. אני לא חלק מהדיון הזה". 

תגיד, כשאומרים עליך שאתה כוחני, זה מחמיא לך או מעצבן אותך?

"זה בטח לא מעצבן אותי. אני נבחרתי כדי לעשות. אם אני יכול לעשות דברים טובים, זו לא זכותי לקדם את זה אלא חובתי. בכל עשרות השנים שהייתי יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית לא שבתנו אפילו פעם אחת, אף לא שביתה אחת ויחידה. הסיבה היא שאני מאמין בהידברות ובקידום האינטרסים שאותם אני מייצג מתוך אמונה ודחף פנימי. רוצים להגיד שאני כוחני? שיגידו. העובדה היא שלצד זה שלא שבתנו, קיבלנו תמיד את כל מה שרצינו. כשאני מגיע למפעלים, כולם מתנפלים עלי בחום ובאהבה. ראיתי את זה בעיקר עכשיו, כשהגעתי להיפרד מהעובדים. באחד המפעלים שאליהם נכנסתי, מאות עובדים ראו אותי, רצו לעברי והתחילו לשיר 'משיח, משיח'. זה שיר טוב, אבל אני לא הרבי מלובביץ'. הם פשוט 

מרגישים שיש מי שדאג להם, ששמר על האינטרסים שלהם - ובדיוק כפי שפעלתי למען עובדי התעשייה האווירית, אני מתכוון כעת לפעול למען כלל האוכלוסיות המוחלשות במדינת ישראל".

 

כשעובד סוציאלי הופך לנזקק

את הכלים שהוא מנצל כדי להיאבק בתדמית השלילית שלו עצמו, צפוי כץ להפעיל גם בעניין המוסד לביטוח לאומי. כשר הממונה על גוף זה, בכוונתו לבצע שינויים כדי להקל על האזרחים. "מדובר בגוף שמתוקצב ב־75 מיליארד שקלים ויש עליו כעס רב", אומר כץ, "לצערי, חלקים גדולים בציבור עוברים חוויות רעות במהלך ההתנהלות מול הביטוח הלאומי. להשקפתי, פניות הציבור עומדות לפני כל דבר, וגם הביטוח הלאומי חייב להשתדל לתת שירות יעיל וטוב יותר. לא ייתכן שחברות פרטיות יצליחו לתבוע את הביטוח הלאומי ולקבל זכויות, ודווקא אותם מוחלשים לא יצליחו לממש את זכויותיהם. זה אבסורד".

בייחוד מפריע לו הנעשה בוועדות הרפואיות. "300 אלף ועדות רפואיות בשנה זה המון! צריך לשנות את הפורמט. עם כניסתי לתפקיד, התחלנו עבודת מטה כדי לשפר משמעותית את תפקודן ויעילותן של הוועדות. לא ייתכן שהביטוח ימלא גם את תפקיד החוקר וגם את תפקיד התליין. אדם שצריך שירות לא חייב לעבור כל כך הרבה ועדות וסרבול. צריך לצמצם את מספר הוועדות הרפואיות ולהעביר את העניין לגופים מקצועיים. 

"כל נושא החובות והחייבים דורש חשיבה מחודשת. אולי אפשר לשקול 'תספורות' גם לנזקקים? את יודעת, אוהבים לעשות תספורות בשוק ההון, אז אני בוחן תספורות גם לאזרחים החייבים לביטוח הלאומי. במקרים רבים החובות מונעים יכולת להשתקם כלכלית. מי שלא שילם לביטוח הלאומי 15 שנה, כבר לא ישלם. צריך לתת צ'אנס נוסף".

בעוד כחודשיים נחגוג את חגי תשרי - וכלי התקשורת יוצפו בתמונות מוכרות של תורים לחלוקת מזון בעמותות הרווחה. את המצב הזה מגדיר כץ כ"בושה". "המדינה הפכה למדינת שנור ואוספת מעמותות במקום לקחת חסות על תושביה", הוא אומר בכעס, "היא צריכה להיות מדינת רווחה". 

גם שיטת מתן הקצבאות בישראל, לדבריו, לא תמיד משפרת את מצבם של האזרחים. "מתן קצבאות לנכים ולאימהות חד־הוריות לא מעודד יציאה לעבודה, כי מי שמקבל הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה - מייד מקצצים לו כשהוא יוצא לעבוד. זה לא נכון ולא סביר". גם קצבאות הקשישים לא חומקות ממנו, והוא מציין כי לצד קשישים נזקקים, חיים כאלה שתוספת של מאה שקלים לא מועילה להם מפני שהכנסתם ראויה. הפתרון שלו? "צריך לעשות מבחני הכנסה ולתת יותר לאוכלוסיות שמתקשות להתקיים כלכלית, כדי למנוע נזקקות".

תפוח אדמה לוהט נוסף שצפוי להעסיק את כץ הוא מצוקת העובדים הסוציאליים, שיצאו למחאה בשל העומס הרב שמוטל על כתפיהם וחוסר היכולת לטפל בכל הפונים. "נפגשתי עם יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, והוחלט שנפעל להעלות את כמות התקנים ואת השכר. הבעיה הגדולה היא שמעסיקים אותם בחצאי משרות, ואז בזקנתם הם עצמם יהיו נזקקים. מדובר בעובדים שפועלים מכל הלב ועוסקים במצוקות הקשות של החיים. חייבים לתגמל אותם". 

רק לאחרונה עלו לסדר היום הציבורי שתי נקודות מעוררות מחלוקת, שכנראה ימצאו את דרכן לשולחנו. שתיהן מעוררות בו רגש עז. הראשונה היא הוצאת ילדים מחזקת הוריהם והעברתם למוסדות. "בחזוני אני רואה אפס מקרים של הוצאת ילדים מבתים, זה פשוט קורע לב. ברור שלפעמים אין ברירה ורק כך מצילים את הילד, אבל אוי לנו אם היד תהיה קלה על ההדק". הנושא השני - שילוב יוצאי אתיופיה בחברה - כבר ממש גורם לו לדמוע. הוא בקי מאוד בנעשה בעדה ובמאבקה לשוויון שעלה מדרגה. 

"אני אוהב את בני העדה האתיופית. היא מעולה, ודור הצעירים פשוט מצוין", קובע כץ, "הייתי בגונדר ובאדיס אבבה לפני העלייה. נכון שהיו הבדלי תרבות שיצרו פערים, אבל אנחנו כחברה חזקה יכולים לצמצם אותם ולהתגבר עליהם. יש לי גם ביקורת על ההנהגה שלהם: הם מפוצלים מדי ולכן לא מביאים הישגים. משרד הרווחה ישקיע בהם הרבה בתקציב הבא. שמחתי כאשר רה"מ החליט לעמוד בראש ועדת השרים לעניין קידום שילוב אזרחים ממוצא אתיופי בחברה הישראלית. הם חלק מעם ישראל. הם שלנו". 

 

"השיח רדוד"

כץ משתדל להישאר מחובר למציאות החיים של השכבות החלשות, אבל לא פחות מכך - גם למתרחש במפלגתו שלו. להצבעה הקריטית השבוע במרכז הליכוד, למשל, הוא לא נשאר אדיש. "אני תמכתי בנתניהו כי חשבתי שהוא צודק. ללא התמיכה שלי, הוא כנראה היה מפסיד וזה היה נראה רע מאוד מבחינת התנועה. התגייסתי לעזור, ואף שהדבר עמד בניגוד מוחלט לאינטרס של חברי המרכז - שהיו יכולים להחזיר לידיהם את הכוח - הם הפגינו בסופו של דבר אחריות וחשבו על טובת התנועה. גם אני פעלתי עבור הליכוד ופחות עבורי. אני לא בטוח שהאינטרס שלי לא היה שהכוח יחזור למרכז, אבל טובת התנועה היתה אחרת.

"הרבה ישבו על הגדר. אמנם רוב חברי הכנסת מעדיפים את הפריימריז בקרב כלל המתפקדים, אולם הם חששו מחברי המרכז שיתנקמו בהם אם הכוח יחזור לידיהם. אני לא חושש. אני איש של קבלת החלטות. גם במקרה הזה, ברגע שהחלטתי שאני עם ראש הממשלה - הלכתי איתו עד הסוף".

מה אתה אומר על "מלחמת התרבות"? נראה שגם בתוך הליכוד יש חילוקי דעות בין השרות מירי רגב וגילה גמליאל.

"יסלחו לי כולם, אבל כל השיח קצת רדוד. מזל שאני שר הרווחה. הרי הציעו לי את התרבות והספורט וסירבתי בתוקף. אני מעדיף לעסוק בענייני משרדי ולא במשרדים אחרים".

בכל זאת, כח"כ מהליכוד בוודאי יש לך דעה על התבטאותו של עודד קוטלר בעניין 30 המנדטים שקיבלתם.

"קוטלר הגזים וגרבוז הגזים, ובכלל ירדנו לפסים לא רצויים. כל הציבוריות הישראלית משני הצדדים ירדה לפסים נקמניים ואישיים של שחור ולבן. אני בעד הידברות בכל תחום, וגם בתחום התרבות".

על חברך לסיעה אורן חזן מתפרסמים דיווחים שבוודאי לא מחמיאים לו ולליכוד. איך אתה מתייחס לזה?

"עד שהגורמים השלטוניים הרלוונטיים לא יחליטו בעניין ולא יגידו שהוא פסול, אז הוא נבחר ציבור לכל דבר. אם הדברים שעשה שפיטים ויתברר שהוא עשה טעויות, אז שיפסלו אותו. צר לי לשמוע את הסיפורים ואני לא אוהב את זה, אבל לפי שעה - לא מינו אותי לשופט במדינת ישראל". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו