נחשפו הדיונים הגורליים לפני המלחמה

48 שנים אחרי מלחמת ששת הימים, פרסם אתמול ארכיון צה"ל במשרד הביטחון תמונות ומסמכים מהמלחמה, המתארים את הדיונים שקדמו לה ואת מהלכיה. 

אחד מהמסמכים שפורסמו הוא דיון מטכ"ל מרתק עם ועדת השרים לענייני ביטחון, שנערך ב-2 ביוני 1967, שלושה ימים בלבד לפני מבצע "מוקד", במסגרתו הנחיתה ישראל מכה מקדימה על שדות התעופה במדינות ערב ועל חילות האוויר שלהם. 

במהלך הדיון ניתן לראות לחץ ברור מצד בכירי צה"ל, בראשות הרמטכ"ל, רא"ל יצחק רבין, לבצע את הפעולה בהקדם האפשרי ולא להמשיך ולהמתין. חשוב לזכור שהדיון נערך כשבועיים לאחר שצה"ל כבר גייס כוחות מילואים לאור הודעתו של נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, על סגירת מיצרי טיראן.

בין הדוברים הראשונים באותה ישיבה היה ראש אמ"ן, אלוף אהרון יריב, שהדגיש בפני השרים כי "לא צפוי כל רווח ותועלת מהקפאת המצב באשר לסיכוי כי המערך הצבאי ישתנה במשהו לטובתנו בפרק הזמן הזה".

אין אנו רוצים מלחמה לשמה

הרמטכ"ל רבין ציין בפתח דבריו: "עומדות בפנינו שתי בעיות שאפשר לחברן יחד. אני רואה אותן בנפרד. בעיה ראשונה היא בעיית המיצרים. בעיה שנייה- ההתהוות הצבאית מדינית, ההולכת ונערכת סביבנו, שהזמן אינו פועל בה לטובתנו". לדבריו, "אנו נמצאים בתהליך של התעצמות צבאית, הליכה להגברת שיתוף הפעולה הבין-ערבי של תזוזת כוחות והתארגנות כוחות, הולכת וגוברת ומאיימת על ישראל. פורום זה, וקודם כל אני, ובטוח אני שמרבית הקצונה, אין בה אנשים הרוצים את המלחמה לשמה. אני חושב שעלולים אנו להיקלע למצב צבאי בו נאבד הרבה מהיתרונות ועלולים אנו להגיע למצב, שאיני רוצה לבטאו במילים חריפות, אך תהיה סכנה רצינית בו לקיומה של ישראל. והמלחמה תהיה קשה, חריפה ומרובת אבידות". 

החיילים מתארגנים באזור הכותל בירושלים // צילום מיכה בר עם, במחנה / באדיבות ארכיון צהל במשרד הביטחון

רבין ציין כי הוא "מרגיש, ויותר ממרגיש, שהולכת ונסגרת טבעת חנק צבאית-מדינית מסביבנו, שאיני מאמין שמישהו אחר יפתח אותה". הוא הוסיף כי להבנתו אין סכנה שהרוסים יתערבו בסכסוך.  לטענתו, המתנה רק תחזק את היריבים ולא תועיל לכוחות הישראליים. "אין לנו היום הבטחות לנשק ולאמצעים שיכולים לשנות את המצב וגם אם נקבל עוד 100 טנקים, אני סבור שערכם הצבאי מול ההערכות הקיימת היום ואפשרות הפעולה הקיימת היום – לא יהיה בו משום יתרון צבאי למצב הנוכחי" הוסיף רבין. 

לאור זאת, ציין רבין: "אחרי שהמתנו, והערבים מגדירים את מטרתם הפוליטית לחזור לשנת 1948 ומבחינתם הדבר מוגדר בדיוק, הרי אין לנו רשות להמתין עד שיווצר מצב שיכביד ויקשה, אם לא למעלה מזה, ואיני רוצה לבטא את הדברים במפורש, במידה ולא נפעל מייד". 

איני מאמין שמישהו יעשה זאת בשבילנו

לפי רבין, המטרה העיקרית צריכה להיות "מכה ניצחת לנאצר". "בכך", ציין רבין, "נביא לדעתי לשינוי בכל מערך המזרח התיכון ואם נעשה זאת הפעם לבדנו- חושבני שתהיה לדבר משמעות שונה מאשר בשנת 1956 (הכוונה למבצע קדש, ל"ש). ולא שאכפת היה לי שמישהו יעשה זאת בשבילנו, אלא איני מאמין שמישהו יעשה זאת בשבילנו. אני סבור שביכולתנו לעשות זאת, בפרט כאשר היזמה בידינו. ובאוויר, עניין זה של 'מי היוזם', יש לו משמעות גורלית לתוצאות המערכה. לקרב האווירי יש משמעות... מכרעת לתוצאות הקרב ביבשה ובים". 

רבין מציין בפני ראש הממשלה והשרים כי הבעיה היא "לתת מכה ניצחת לצבא המצרי ולרכז עיקר כוחותינו, בעיקר באוויר ובשריון". רבין חזר ואמר כי "היום יכולים אנו לעשות זאת. נצטרך לבלום ולספוג בגזרה הסורית והירדנית. איננו יכולים לתקוף בכל הגזרות בבת אחת". 

הרמטכ"ל הוסיף והדגיש כי לא יהיה זה מבצע "קל" כמו מבצע קדש לפניו, אך לדבריו "היום אנו נכנסים למצב שלפי דעתי אין לנו מנוס ממנו. הזמן פועל לרעתנו ובעוד שבוע או שניים, או שלושה-ארבעה שבועות, המצב יהיה גרוע יותר".

מפקד חיל האוויר, אלוף מוטי הוד, סקר בדבריו את הערכות חיל האוויר המצרי וציין: "נוכל לעשות את משימתנו ואני מאמין שנוכל לעשות זאת גם אם נדחה את הדבר, אבל נצטרך להשקיע הרבה יותר מאמץ, זמן וגם אבידות, כדי להשיג אותו דבר שאפשר להשיגו היום או מחר. חיל האוויר מוכן לפעילות מיידית. אין הוא צריך לחכות ולו גם 24 שעות כדי להיכנס לפעולה מיידית". 

לגבי כמות האבידות הצפויה בפעולה של חיל האוויר, הוסיף הוד שהוא סבור כי "כמה שנעשה זאת מהר יותר- האבידות תקטנה". 

"מטרתנו אינה פחות מאשר השמדה כוללת של הכוחות המצריים"

במהלך הדיון הדגישו ראש אמ"ן ואלוף פיקוד הדרום, ישעיהו גביש, כי תגבור הכוחות המצרי נמשך ככל שחולף הזמן. בין הדוחפים לפעולה צבאית מיידית, היה גם אלוף אריאל שרון, שאמר: "כוחות צה"ל מוכנים כפי שלא היו מוכנים מעולן ביכולתם להשמיד ולהדוף התקפה מצרית. מטרתנו אינה פחות מאשר השמדה כוללת של הכוחות המצריים, ובגלל היסוסים ומשיכת זמן איבדנו את גורם ההרתעה העיקרי שהיה לנו, וזה היה הפחד של מדינות ערב מאיתנו". לדבריו, "לא קרה שיעזו להעמיד כוחות, מתוך ידיעה ברורה שיכולים אנו לתקוף אותם. כוח ההרתעה שלנו היה הפחד ממדינה זו, מצבאנו, ואנו הורסים זאת מיום ליום". שרון הדגיש כי לדעתו אובדן ההרתעה חשוב יותר מסגירת המיצרים.

שרון הוסיף ואמר לדרג המדיני כי "כל ניסיון להשפיע על דחיית המועד של המתקפה שלנו, בתקווה שנקבל עוד 100 טנקים ומטוסים מאיזה סוג שהוא, זו טעות ממדרגה ראשונה. היום לא ישפיע דבר מלבד החלטה מהירה ואמיצה של הממשלה בזמן. את השאר אפשר להשאיר לכוחותינו. אני יכול להבטיח לכם שזה יבוצע בצורה הטובה ביותר בה ניתן לבצע". 

שר הביטחון, משה דיין, תמך אף הוא בעמדת הצבא בעניין חשיבות קבלתההחלטה המהירה, וציין כי כל שבוע קובע כיוון ש"כל שבוע פירושו ביצורים נוספים שלהם". דיין דיבר על מגבלות הזמן ואמר: "איני יודע להבטיח היום בתחומי זמן מה שאפשר היה לומר במערכת סיני (מבצע קדש, ל"ש), שבמשך שישה ימים נגמור את המשימה כולה. אבל זה היעד. ואפשר וצריך לתכנן זאת". 

האלוף פלד תקף גם הוא את השתהות ההחלטה של הדרג המדיני והוסיף כי מה שפועל לטובת המצרים הוא ההססנות של ממשלת ישראל. "מדוע מגיע לצה"ל ספק זה ביכולתו? מה צריך צבא יותר מאשר לנצח בכל קרב כדי לזכות באמון הממשלה?". לדבריו, "למדינת ישראל אין כושר עמידה אין סופי. צה"ל ינצח את האויב גם בעוד שלושה שבועות, אבל איני יודע מה יקרה בפנים. האויב מתבצר ומתחזק והמשק נחלש והולך וכל זה למען מטרה שאיש אינו מסביר לנו אותה. מגיע לנו לדעת מדוע סובלים אנו את החרפה הזאת". 

ישראל לבדד ישכון – השאלה אם לדורות

ראש הממשלה, לוי אשכול, ניסה להרגיע את זעם האלופים. "במדינה בת שני מיליון איש חייב אדם לשאול עצמו: נניח ואני מקבל את האמונה, ואין דבר גדול וחשוב יותר מאשר לראות אתכם מתרגשים על הממשלה- מדוע נותנים אנו לימים לעבור, אמר. "נניח ששברנו היום את כוחו של האויב. הרי מחר צריך להתחיל לבנות מחדש את כוחנו, כי גם אנו הרי הפסדנו מכוחנו. גם אם נתחיל לבנות בעצמינו מטוסים – מנועים, הרי לא נוכל לבנות מהר כל כך בכוחנו אנו. ואז, אם בכל עשר שנים נצטרך להילחם, יהיה עלינו לחשוב האם יש לנו בן-ברית שיעזור לנו, או שהיום מדברים אנו עם בן הברית ומחד אומרים לו: מצפצפים אנו עליך. לכן שאלתי את הרמטכ"ל ואמרתי: האם יש הבדל בין שבועיים, או שלושה-ארבעה שבועות? אני יודע שיש הבדל, אבל לעיתים ההבדל בין יום ושעה יכול להיות מכריע באותו מובן שיהיה חלק בעולם שלא יהיה בין המתנפלים עלינו כזאבים: הרי אמרתם, ודיברתם ואמרנו לכם. אפשר לומר שישראל לבדד תשכון. השאלה היא אם לדורות, או לאחר שהוא אגר כך וכך אווירונים וטייסים וידע- הוא יכול לעשות זאת. יכולה להיות דעה די צודקת: אל תחכו עד אשר הגויים יעזרו לכם. הילחמו לכם. ללא ספק יש אצלינו מקום למחשבה זו". 

חיילי צה"ל מאושרים עם סיום המלחמה // צילום: צילום אברהם ורד, במחנה / באדיבות ארכיון צהל במשרד הביטחון

כשהקשה אלוף פלד וביקש הסבר למה מחכים, ענה אשכול: "אם לא הסברתי עד עכשיו את הדבר- לא אסביר עוד. אנו רוצים להחדיר לאזנו של ג'ונסון (נשיא ארה"ב, ל"ש) שלא יאמר שרימינו אותו, כי אולי עוד נזדקק לו. הלוואי ולא נזדקק לו באמצע המערכה. אני מרשה לעצמי לחשוב שאינך יודע יותר מאיתנו מה נעשה במשרדים, מה יש בארץ ומה ברזרבות. וודאי שבכל שטח ייגרם קצת סבל. גם כאשר ייהרגו – יהיה סבל. אפשר לומר ששני ימים יותר או יום פחות לא יקבעו את המערכה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו