נתונים שמפרסם מכון היצוא בימים אלה מראים כי הייצוא הישראלי ביחס לתוצר, ירד מ-44% בשנת 1980 ל-32% ב-2014. זו מגמה שמראה כיצד נתח הייצוא הולך ופוחת. בכדי לשנות את המגמה יזם המכון בימים אלה מהלך בשם "יצוא – ישראל". מדובר בתוכנית לגיבוש "מפת דרכים" של היצוא הישראלי שתוגש כמסמך לממשלה הנכנסת, זאת בכדי להביא לחשיבה מחודשת לגבי מקומו של היצוא בסדר היום הציבורי. המהלך הינו פרי יוזמה משותפת של מכון היצוא, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים.
שר הכלכלה אריה דרעי בירך על היוזמה ואמר "ליצוא תפקיד מרכזי ומהותי בצמיחת המשק והתעשייה הישראלית, ביצירת תעסוקה והגדלת הפריון, בייחוד בפריפריה ובשיפור תדמית ישראל בעולם. ישראל מובילה בטכנולוגיות חדשניות במגוון תחומים, המבוקשות מאוד ברחבי העולם וככל שנמקד מאמצים בייצוא, נוכל להביא באמצעותו להרחבת פעילות התעשייה והתעסוקה בישראל".
חשיבות היצוא לכלכלת ישראל הייתה מאז ומתמיד בלב הקונצנזוס ומחקרים רבים הראו כי כלכלה מוטת יצוא הינה כלכלה תחרותית יותר עם שיעורי פריון גבוהים. המהלך יוצא לדרך על רקע נתונים מדאיגים העולים מניתוח מיוחד שערכה היחידה הכלכלית של מכון היצוא, בו נבחן מצב היצוא בישראל לאורך שנים. מהניתוח עולה כי במהלך השנים 1980-2014 לא הצליח המשק הישראלי לצמצם את פערי התוצר לנפש מול המשק האמריקאי באופן משמעותי והוא נותר ברמה של כ-60% מהתוצר לנפש בארה"ב.
מהשוואה בין ישראל לכלכלות מתפתחות עתירות יצוא אחרות בשנים אלה (1980 – 2014) עולה כי בעוד התוצר לנפש של ישראל גדל אך במעט ביחס לתוצר לנפש בארה"ב (מ-57.6% מהתוצר לנפש בארה"ב ב-1980 ל-61% ב-2014), הרי שבכלכלות מתפתחות עתירות יצוא אחרות חל גידול עקבי ומהיר בתוצר לנפש, שסייע לצמצום משמעותי של הפער אל מול המשק האמריקאי. כך למשל, התוצר לנפש בדרום קוריאה שעמד ב-1980 על כ- 30% בלבד מהתוצר לנפש בישראל (וכ- 18% לעומת ארה"ב), גדל בעקביות לאורך השנים והגיע בסוף 2014 לרמה של כ- 65% ביחס לארה"ב, (גבוה מזה של ישראל שהגיע כאמור לכ- 61% מהתוצר לנפש בארה"ב) התוצר לנפש בטייוואן, שעמד ב-1980 על 30% מהתוצר לנפש בארה"ב, זינק לכ-80% מהתוצר לנפש האמריקאי ב-2014 ואילו באירלנד נסק התוצר לנפש מכ-60% ב-1980 (בדומה לתוצר הישראלי באותה שנה) ללמעלה מ-85% מהתוצר לנפש האמריקאי.
בהתאם לכך נמצא כי באותן כלכלות הפך היצוא למנוע הצמיחה העיקרי בעשורים אלה, ויחס היצוא לתוצר עלה בהן בהתאמה: בין השנים 1980-2014 עלה יחס היצוא לתוצר בקוריאה מכ- 30% לכ-51%, בטיוואן טיפס משיעור של 52% לכ-74% ואילו באירלנד עלה מכ-44% בשנת 1980, בדומה לישראל באותה שנה, ללמעלה מ-110% בשנת 2014. להבדיל מאותן המדינות, בישראל נרשמה ירידה ביחס היצוא לתוצר מכ-44% ב-1980 לכ-32% בלבד ב-2014, דבר המסביר את הקיפאון בתוצר היחסי לנפש בישראל מול ארה"ב.
לדברי רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא: "הנתונים העולים מהניתוח מדאיגים ומצביעים על הצורך בהחזרת נושא היצוא לסדר היום הציבורי. היצוא הוא קטר צמיחה שאין שני לו במשק הישראלי, ועדיין אתגרי היצוא אינם מקבלים את המשקל הראוי. אנחנו קוראים לממשלה החדשה לתת את תשומת הלב הראויה לנושא תוך הגדרת יעדים וכלים לקידום היצוא לצורך חיזוק צמיחת המשק והעלאת הרווחה הכלכלית של אזרחי ישראל"
לדברי אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ, הגוף האמון על מדיניות הסחר של ישראל: "היצוא של ישראל נהיה יותר מגוון באופן משמעותי בשנים האחרונות – הן בפיזור הגיאוגרפי של היצוא שחלקו לאסיה גדל לקרוב ל-25% מסך היצוא והן בהתפתחות ענפי יצוא חדשים כמו סייבר סקיוריטי או תעשיית הציוד הרפואי. משרד הכלכלה רואה חשיבות רבה בתמיכה ביצוא ולראיה הגדיל את פריסת הנספחים המסחריים בעולם, העומדת כיום על 41 לעומת 30 לפני עשור ובשנה האחרונה הושקו שתי תוכניות חדשות לתמיכה בחברות יצואניות. לצד זאת, התחרות בעולם הגלובלי, מרוץ החימוש הטכנולוגי וההתפתחויות הכלכליות העולמיות מציבות בפנינו אתגרים משמעותיים, להם השלכות על התעשייה הישראלית, התעסוקה והמשק בכלל. המיזם המשותף החדש, יבנה מפת דרכים לעשור הקרוב שתסייע לתעשייה וכפועל יוצא למדינה, לממש את הפוטנציאל החשוב של היצוא הישראלי".
לדברי שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: "היצוא הישראלי הוא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי. ללא יצוא אין צמיחה, וללא יצוא אין התייעלות ואין עלייה בפריון המפעלים. לא לחינם המפעלים המייצאים הינם המפעלים בעלי הפריון הגבוה, ואין ספק כי הדרך להגדלת הפריון עוברת בהאצה והגדלת היצוא. מוקדי הכוח הכלכלי בעולם נמצאים בתמורה מתמדת, ועל היצוא הישראלי להתאים עצמו לשינויים אלה, לגוון הן את יעדי היצוא והן את מוצרי היצוא. יש להעמיק את החדירה לשווקים המתעוררים החדשים, למקד את היצוא באותם מקומות שיש בהם פוטנציאל גידול וערך מוסף גבוה. היצוא הישראלי חייב ללמוד להתמודד עם מתחרים חדשים ושחקנים חדשים המגיעים מהשווקים המתעוררים וללמוד לחדור לשווקים חדשים הנפתחים. כל זאת מבלי לאבד את מקומם בשווקים המסורתיים. בכל הנושאים הללו תפקיד הממשלה לעזור הן בחדירה לשווקים החדשים, להתבססות בשווקים אלו, אך גם לסייע בשימור השווקים הקיימים".