בראשית היה הסוד

יש ספרים שטמונים בהם אוצרות, אבל את המטמון על הקורא לחפש בעיניו, לחפור בין השורות, לתווך בין המילים לתקופה. כך בספר המרתק "בכוח הידע - פרקים בתולדות חיל המדע". המחבר, אוריאל בכרך, פרופסור במחלקה לביולוגיה מולקולרית בבית הספר לרפואה בירושלים, הוא מראשוני ומוותיקי חיל המדע, שהוקם כחיל נפרד אך פעל מאז תחילת שנות ה-50 כאגף במשרד הביטחון.

הסיפור שמגולל בכרך, בן 83, מתאר את תוצאות ההתמזגות בין המוח היהודי לתושייה הישראלית. החברה שינתה את פניה לחלוטין מאז אותם ימים של ראשית המדינה. לכן בכרך יכול לספר, בחצי חיוך, על גדולתו של עמנואל מירון, תלמיד חירש-אילם במחלקה לכימיה באוניברסיטה העברית, ששמח לבחון כלי נפץ על גופו המצולק מניסויים; סביר שבימינו מקרה כזה היה מתואר בעיתונות כשערוריית ניצול נכים.

כמו כל דבר בימי ראשית המדינה, גם להקמת חיל המדע היה אחראי דוד בן-גוריון. כמו רוב האינטליגנטים שלא הספיקו לצבור השכלה רשמית, נטה הזקן להעריך מדע ומדענים, ודירבן בתקופתו את פיתוח החיל. הוא לא היה אדם דתי, בן-גוריון, אך אמונתו בשכל היהודי היתה כמעט מיסטית. "המדע", כתב בספרו "בהילחם עם", "זהו שלטון האדם על כוחות הטבע... אין עם העולה עלינו בסגולותיו האינטלקטואליות".

אנשי חמ"ד לא התווכחו עם האב המייסד. הם החלו בפיתוח כלי נשק - מבקבוקי מולוטוב ועד ניסיונות בתחום הנשק הכימי והביולוגי, לרבות פצצת הזרחן שעלתה לכותרות לאחרונה במבצע עופרת יצוקה.

בכרך מהלך על קצות האצבעות כשהוא מתאר פיתוח כלי נשק לא קונבנציונליים, אבל בספרו צפונים רמזים רבים לכך. בהתבסס על כותבים וחוקרים שונים, ללא אסמכתאות, הוא מציין כי בעת מלחמת העצמאות פרצה בעכו מגיפת טיפואיד עקב הרעלת בארות, מה שסייע לצה"ל לכבוש אותה במאי 48', ומדגיש טענות של ערבים שלפיהן היהודים הרעילו בארות מים בכפרים שנכבשו כדי למנוע את חזרת התושבים שנמלטו. בכרך חושף גם את סיפורם של שני חיילים ישראלים, עזרא עפגין ודוד מזרחי, שנתפסו בעזה במהלך מלחמת העצמאות והואשמו על ידי המצרים בניסיון לטמא את מקורות המים בחיידקי טיפואיד ודיזנטריה. הם עונו, נשפטו והוצאו להורג לאחר שהודו. בכרך, כמו חייל ותיק ומסור, אינו מאשר את טענת המצרים, ומסתפק בהטמנת הסיפור בספרו. מדוע עשה זאת אם אכן זו בדיה, ומדוע התעקש להדגיש כי "חיידקי דיזנטריה גורמים לשלשולים ולהתשה ואינם גורמים למוות"? אולי הניח שהקוראים אינטליגנטים מספיק.

מכל מקום, השאיפות של חמ"ד לא הסתיימו בכך. החיל פיתח מתקן תאורה מיוחד עבור חגיגות ל"ג בעומר בהר מירון - בהתאם לדרישת הרבנות הצבאית! - ובין יתר ההסתעפויות של חיל המדע הוקם גם המכון הביולוגי בנס ציונה. המכון פיתח גם חיסונים עבור האוכלוסייה האזרחית, וכך פותח חיסון ישראלי למחלת הפוליו, שהפך לבעל שם עולמי.

דרך ארוכה עשתה ישראל, שנחשבת כיום למעצמה בתחום הנשק הלא קונבנציונלי. חודש לאחר קום המדינה הוחלט לזמן את בן-גוריון למפגן עוצמה מפיתוחי החיל. כלי הנשק שהוצגו אז היו פרימיטיביים למדי ביחס לימינו, ובלטו בהם בקבוק מולוטוב ופגזי פיאט לטווח 100 מטרים לערך. אך בן-גוריון בכל זאת התרשם. "אני רואה שחיל המדע הולך טוב עם חיל הנשים", חרץ בפסקנות ידועה לאחר שהביט ממושכות באשתו של קצין הכימאים דאז.

בכוח הידע / אוריאל בכרך; הוצאת נ.ד.ד. מדיה, 142 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו