דרמה של בלבול למרגלות הכרמל

חיפה עלתה השבוע לכותרות בסידרת התרחשויות שנראית די מוזרה • זה התחיל בדו"ח של משרד הבריאות, נמשך בחילופי האשמות ובצעדי מחאה חריפים של ראש העיר והסתיים בהתנצלות לקונית מטעם משרד הבריאות, שחזר בו מהקביעה • ההורים ברמב"ם נותרו מבולבלים

המפעלים הפטרוכימיים // צילום: אי.אף.פי // המפעלים הפטרוכימיים

במבט מבחוץ, העיר חיפה ותושביה עברו שבוע מטלטל, מוזר, אפילו הזוי. הדרמה שהתחוללה סביב נתוני הדו"ח שחיבר פרופ' גרוטו ממשרד הבריאות - בכל הנוגע לקשר לכאורה בין זיהום האוויר במפרץ חיפה לעליה בתחלואה בסרטן בקרב ילדים תושבי האזור - העסיקה את כלי התקשורת, את פעילי הארגונים הירוקים, את אנשי המקצוע ואת פרנסי העיר.

 אך דווקא התושבים עצמם, ברובם, המשיכו בשיגרה וסירבו לקחת חלק במשחק הפינג־פונג של חילופי ההאשמות בין ראש עיריית חיפה, יונה יהב, הארגונים הירוקים, המפעלים הפטרוכימיים ומשרד הבריאות. 

השאלות הקשות וחוסר הוודאות יישארו גם אחרי השבוע האחרון מנת חלקם של בני משפחותיהם של החולים - שבהם עשרות הילדים המאושפזים במחלקה האונקולוגית בבית החולים "רות" לילדים במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. 

ההפגנה בקניון בקריות // צילום: הרצי שפירא

בהפגנה שנערכה במוצאי השבת שעברה בקניון לב המפרץ בחיפה - שאורגנה בידי נציגי הארגונים הירוקים וארגוני איכות הסביבה - התייצבו לא יותר מכמה עשרות מתושבי האזור. נראה שמבחינת התושבים, מה שהיה הוא שיהיה. 

אחד המפגינים, שלא הסתיר את תסכולו הרב ממספרם הזעום של המפגינים שהתייצבו, אמר ל"ישראל השבוע": "זה מביך. ההודעה על ההפגנה פורסמה בכל הרשתות החברתיות הקיימות. התקשורת הארצית סוף סוף התעסקה בימים האחרונים בנתוני הדו"ח שהפיץ משרד הבריאות ובאוויר המזוהם שפולטים המפעלים במפרץ, ושאותו אנו נושמים, ועדיין נדמה כאילו זה לא מעניין אף אחד. 

"יש כאן אלפי אנשים שהגיעו לבלות וליהנות עם הילדים והמשפחות שלהם בקניון - רובם תושבי חיפה, הקריות, נשר ויישובי עמק זבולון, שהם הנפגעים העיקריים מזיהום האוויר, ואת מרביתם ההפגנה והמחאה שלנו כלל לא מעניינות. הם חולפים על פנינו בדרך לבתי הקולנוע, למשחקיות ולמסעדות המזון המהיר בקניון כאילו היינו שקופים. אז אם את הציבור באזור חיפה לא מעניינת איכות האוויר שהוא נושם, מה הפלא שאת הממשלה והרשויות המקומיות זה ממש לא מעניין?"

יונה יהב // צילום: מישל דוט קום

מאחורי הכותרות

עם פרסום הדו"ח של משרד הבריאות בשבוע שעבר החל, מחול שדים באזור חיפה. כולם האשימו את כולם. בעקבות הדו"ח כינס מנהל ביה"ח רמב"ם, פרופ' רפי ביאר, מסיבת עיתונאים ובה אמר כי בעשור האחרון אכן חל גידול שנע בין 25 ל־30 אחוזים במספר חולי הסרטן המטופלים בבית החולים רמב"ם וכן בבית החולים "רות" לילדים. 

עם זאת, הדגיש פרופ' ביאר כי לא כל החולים מגיעים מאזור חיפה ומפרץ חיפה, וכי לבית החולים אין אפשרות לקבוע אילו גידולים קשורים לזיהום האוויר באזור. "אנחנו יודעים כי הסרטן הפך לגורם המוות מספר 1 בישראל, אחרי שמספר המתים ממחלות לב פחת", אמר פרופ' ביאר. 

"במחלקה האונקולוגית וההמטולוגית לילדים חל בשלוש השנים האחרונות, מדי שנה, גידול של כ־5 אחוזים במספר החולים החדשים. ב־2012 אושפזו 82 ילדים, ב־2013 אושפזו 86 ובשנת 2014 אושפזו 89 ילדים חולי סרטן". 

פרופ' ביאר אמנם הדגיש כי אין שום אפשרות לקבוע על סמך הדו"ח את הקשר בין מצב התחלואה במטרופולין לאוויר המזוהם במפרץ, אולם הוסיף: "על הממשלה לפעול במהירות כדי לטפל בנתונים החמורים הללו, כפי שנחשפו בדו"ח משרד הבריאות". 

על אף צפירות ההרגעה של מומחים, ושל איגוד רופאי הילדים, שקבע כי אין קשר בין זיהום האוויר לסוג הסרטן שבו לקו הילדים - וכי לא ניתן לקשור בין רמת התחלואה במטרופולין חיפה לאוויר המזוהם במפרץ חיפה ללא עריכת מחקר מקיף ומעמיק לאורך שנים - את כדור השלג שהחל להתגלגל היה קשה לעצור. 

הכותרות הדרמטיות בחלק מכלי התקשורת כבר קשרו בין האוויר המזוהם שנושמים תושבי האזור לרמת התחלואה, וראש העיר יונה יהב, ששב מחו"ל זמן קצר לאחר פרסום הדו"ח, הודיע על נקיטת שורה של צעדי מחאה נגד המפעלים הפטרוכימיים במפרץ. "כעת אנו מבינים שלמעשה לאורך השנים רימו אותנו", אמר יהב, "החל ממשרדי הממשלה השונים ועד פעולות המפעלים לצמצום הזיהום הנפלט מהם. מכרו לנו נתונים שגויים ביודעין". 

משאיות בכניסה למפעלים // צילום: אי.אף.פי

בפתיחת "שבוע הבריאות" בביה"ח רמב"ם ביום ראשון השבוע, הודיע יהב כי הוא יחל בשורה של צעדי מחאה. משאיות העירייה נשלחו יום אחר יום לחסום את הכניסות לבתי הזיקוק לנפט, למתקני תשתיות הנפט (תש"ן) ולמסוף הכימיקלים שבו ממוקם מיכל האמוניה במפרץ חיפה. 

במסגרת הצעדים שנקט יהב הוא הודיע גם על שלילת ההיתרים ורישיונות העסק של המפעלים, ואף הורה לנציגי העירייה להחרים את השתתפותם בוועדות התכנון השונות, שבהן יתקיימו דיונים בעניין הרחבת בתי הזיקוק והמפעלים הכימיים במתחם "קרקעות הצפון" במפרץ חיפה.

 "ננתק את מדינת ישראל מאספקת הדלקים והאמוניה", הכריז ראש העיר הזועם, "נגמרה ההפקרות. ילדינו לא יהיו הפקר. נתוני משרד הבריאות חמורים מאוד. לאורך השנים שיקרו לנו ורימו אותנו". 

מי שציפה כי שורת צעדי המחאה שנקט יהב תוציא לרחובות אלפים מתושבי מטרופולין חיפה, התבדה. חסימת הכניסות למפעלים היתה יותר אקט תקשורתי, והיועצים המשפטיים של המפעלים שלהם שלל יהב את רישיון העסק הגישו עתירות לבית המשפט בעיר בדרישה לבטל מיידית את החלטת ראש העיר. 

ביום שני באה לסופה הדרמה בחיפה. בהודעת תיקון שהוציא משרד הבריאות נמסר כי הנתונים, כפי שהוצגו בדו"ח של פרופ' גרוטו, אינם משקפים למעשה את המציאות כהווייתה וכי מדובר בטעות. אך את סימני השאלה של התושבים, ההודעה הקצרה והלקונית לא פתרה. 

במסיבת עיתונאים שכינס יהב ביום שלישי הוא הודיע כי לאור הודעת משרד הבריאות, הוא מבטל את שלילת רישיונות העסק למפעלים הפטרוכימיים וכן את שורת צעדי המחאה שתוכננו להימשך לאחר יום הזיכרון ויום העצמאות. 

אך לא רק את תושבי חיפה והאזור צעדי המחאה של יהב לא הרשימו. גם פעילי איכות הסביבה והארגונים הירוקים לא התייצבו לצידו של ראש העיר. כבר שנים מתנהל מאבק חורמה בין נציגי הארגונים הירוקים ואיכות הסביבה לבין ראש העיר.

 יהב טוען כי פעילי הארגונים הירוקים ואיכות הסביבה מחפשים את ראשו מטעמי אינטרסים פוליטיים של נציגיהם במועצת העיר, ואילו הפעילים טוענים כי בין יהב לבעלי השליטה במפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה מתקיימים יחסי "הון־שלטון". 

כדוגמה הם מציגים את איצטדיון סמי עופר ועוד שלל פרויקטים עירוניים שנבנו והוקמו בין השאר בעזרת כספי תרומות של משפחת עופר, בעלת השליטה בבתי הזיקוק.

 "אנחנו נאבקים בבז"ן כבר שנים. רק כשהנושא עושה כותרות יונה יהב מגיב. איפה הוא היה עד עכשיו?" אמרה ל"ישראל השבוע" דוברת ארגון "מגמה ירוקה", ענבר שקד דליות, תוך כדי שהיא מאשימה את יהב באחריות למחדל הסביבתי: "הוא, שהפקיר את תושביו במשך שנים, מנסה עכשיו להסיר מעצמו את האחריות ומפנה אצבע מאשימה לגורמים אחרים". 

חבר הוועד המנהל בקואליציה לבריאות הציבור במפרץ חיפה, חיים נתיב, אמר בתגובה לצעדי המחאה שנקט ראש העיר: ״הצעדים שנקט יהב, כגון חסימת הכניסה למפעלים באמצעות משאיות פינוי הזבל של העירייה, הם פופוליסטיים, וחמור מכך, הם לא חוקיים. אנחנו האחרונים שנגן על המפעלים המזהמים, אבל לא מתקנים עוול על ידי עוול אחר״. 

משפחת סוסאן // צילום: הרצי שפירא

"פעם היה גרוע יותר"

כפי שכבר ציינו, עם שוך הסערה, כשהכותרות וההתעסקות הארצית בנעשה בחיפה נרגעו, יש מי שממשיכים לחיות בחוסר ודאות, בטוחים שמשהו כאן לא בסדר אך אינם מאמינים שאפשר לשנות. 

למשל אמיר סוסאן ורעייתו, תושבי חיפה אשר בתם מאושפזת במחלקה האונקולוגית בביה"ח לילדים ע"ש רות רפפורט ברמב"ם: "אנחנו כבר שנתיים נמצאים כאן בטיפולים עם הילדה ונאבקים לשרוד יום־יום", מספר אמיר. "קראנו את הנתונים כפי שהוצגו בדו"ח ולמען האמת לא הופתענו. אזור חיפה הוא המזוהם בארץ, אבל אף אחד לא פועל לשינוי המצב. ברור לנו שגם צעדי המחאה של העירייה לא יביאו לשינוי המצב". 

גם הורים נוספים שילדיהם מאושפזים במחלקה אמרו השבוע כי הם אינם מאמינים שתושבי מטרופולין חיפה ינשמו אוויר נקי יותר. "אנחנו יודעים שהאזור הוא לא הכי בריא מבחינת איכות האוויר, אבל צריך להבין גם אותנו, אי אפשר לקום ביום בהיר אחד ולעזוב - צריך לטפל בבעיה ולא לגרום לתושבים לעזוב את האזור", אמר ל"ישראל השבוע" תושב הקריות שבנו מאושפז במחלקה. 

מירב וגיא כהן, בני 40, הורים לתאומים בני 6 ולפעוטה בת 3, תושבי קריית חיים, הם בין אותם תושבים שלא מאמינים שהסערה התקשורתית תחולל מפנה שיביא את הפחתת זיהום האוויר. "ההורים שלנו נולדו בקריות, אנחנו נולדנו בקריות וכך גם הילדים שלנו", אמרו בני הזוג ל"ישראל השבוע". 

"יש לנו ילד אחד שסובל מקוצר נשימה באופן כרוני וילד אחר שסובל מאסתמה, ברור לנו שזו תוצאה של איכות האוויר באזור. קל לבוא ולהטיח בנו שאנחנו מסכנים את המשפחות שלנו בכך שאנחנו גרים כאן. אבל העבודה שלנו היא באזור, המשפחות שלנו הן באזור ואין לכל אחד מאיתנו אפשרות לעבור למצפים בגליל, שם האוויר נקי יותר". 

בני הזוג כהן מדגישים כי ב־20 השנים האחרונות דווקא חל שיפור ניכר ומורגש באיכות האוויר באזור. "כשהיינו ילדים לפני 30 שנה, ולפני כן ההורים שלנו, המודעות לאיכות הסביבה ולזיהום האוויר כלל לא היתה קיימת. אנחנו זוכרים בתור ילדים שגדלו בצל מיכליות הדלק בקריית חיים והלבניות של בתי הזיקוק, כיצד היינו מתעוררים בלילות מהסירחון באוויר שהיה מגיע מהמפעלים במפרץ. 

"בשנים האחרונות יש מודעות גבוהה יותר לאיכות הסביבה ונעשים צעדים מחמירים לניטור האוויר באזור ולהפחתת הזיהום מהמפעלים באמצעות תקנים מחמירים. עם זאת, לכל מי שגר כאן ברור שזה לא מספיק. בד בבד ברור לנו שלא ניתן להוציא מכאן את כל המפעלים. כל תושב שלישי במטרופולין חיפה עובד במפעלים הללו". 

במסיבת עיתונאים שכינס ראש העיר יונה יהב רגע אחרי הסערה, הוא ציין שהוא מבין את כאבם של תושבי עירו והאזור. "לצערי, שום ראש רשות במטרופולין חיפה, מחדרה ועד עכו, לא התייצב לצידי במאבק, מלבד ראשי הרשויות המקומיות בעוספיה ובדליית אל־כרמל. נותרתי בודד לגמרי בחזית, אבל אני לא חושש ואני אנצח במאבק הזה. אלה היו הימים הקשים בחיי. אפילו במלחמת לבנון השנייה לא חוויתי תסכול כזה וחוסר אונים.

"אני, כאבא וכראש עיר, צריך לתת תשובות ברורות לילדי חיפה ולהורים המודאגים", ממשיך יהב. "איך זה שמשרדי הממשלה הפקירו אותנו בשבוע האחרון וזרוּ פאניקה בציבור? אני קורא לראש הממשלה למנות את השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס לעמוד בראשות ועדה ממלכתית לבדיקת נתוני האמת הנוגעים לבריאות באזורנו.

 "אני קורא למבקר המדינה לבדוק את התנהלות כל הגורמים, כולל שלי ושל העירייה. לנו אין מה להסתיר". 

מהנהלת בז"ן נמסר בתגובה לנתונים בדו"ח: "בשנים האחרונות מובילה קבוצת בז"ן מדיניות לשיפור היבטי איכות הסביבה בפעילותה. הקבוצה השקיעה יותר ממיליארד שקלים בשמירה על הסביבה, בדגש על צמצום הפליטות ממתקניה, תוך כדי רכישת הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם המערבי. 

"קבוצת בז"ן עומדת בכל ההוראות של הרשויות, תוך כדי יישום התקנים הסביבתיים המחמירים המוכתבים על ידיהן. כיום מדדי ניטור אוויר שנמדדו על ידי גופים אובייקטיביים, ובהם איגוד ערים והמשרד להגנת הסביבה, מעידים על שיפור דרמטי במדדי הפליטות של הקבוצה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר