בי"ס לדמוקרטיה

הסרט הלא קצר הזה (שעה וארבעים וחמש דקות) של דניאל לקונט הוא בראש ובראשונה המראה הכי מחמיאה שהאינטליגנציה הצרפתית היתה רוצה להציב מולה: מאבק עקרוני על נשמת אפה של הדמוקרטיה, קרי - חופש הדיבור, שמתנהל בבית המשפט וחורג ממנו לכל רובדי החברה, ברמת דיון מסחררת, ובסוף הטובים מנצחים. רגע של נחת לדמוקרטים - ולחרדים מפני השתלטות האיסלאם על אירופה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הנכס האדיר באמת של הסרט הוא רמתו של הדיון המתנהל בו. תענוג כזה לא חווינו מאז ברנאר פיבו. טיעונים מבריקים והנמקות מעמיקות, עוקצנות דקה מן הדק. לצד השני אין שום סיכוי. לרוע המזל, יש לו תתי־מקלעים. 

שני עיתונים צרפתיים, "פראנס סואר" ו"ל'אקספרס", רוצים לפרסם את הקריקטורות הדניות של הנביא מוחמד, שעוררו את זעם העולם המוסלמי - והעורכים שלהם מפוטרים. הפיטורים הללו הן אחת האמירות החשובות ביותר של הסרט. גם העיתונות ה"חופשית" אינה חופשית מהאינטרסים הכלכליים והפוליטיים של הבעלים. הבעלים של "ל'אקספרס", סרז' דאסו (הבעלים של תעשיית המטוסים הענקית הקרויה על שמו), מרים טלפון לעורך, דניס ז'אמבר: "אל תפרסם. הנשיא (אז: ז'אק שיראק) נוסע בעוד שבועיים לערב הסעודית. אני נוסע איתו. עתידם של חוזים רבים תלוי בזה".

שבועון סאטירי שנקרא "שארלי הבדו" מחליט לשאת את לפיד חופש הדיבור: בגיליונו מ־8 בפברואר 2006 הוא מפרסם את הקריקטורות ובשער - קריקטורה מקורית, פרי עטו של הקריקטוריסט קאבו, שבה רואים את מוחמד מליט את פניו, מזיל דמעה - ואומר: "קשה להיות נאהב על ידי דבילים". קריקטורה נוספת מציגה 5-4 מחבלים מתאבדים, עדיין מעלים עשן, נעצרים בפתח גן העדן. "נגמרו לנו הבתולות", אומר השומר. הפרסום מוביל לתביעה, שהמשפט בגינה הוא הוא נשוא הסרט הזה. 

ל"שארלי הבדו" יש דוברים שחבל שלא נמצאו בין המסבירים של ישראל בחו"ל. העורך והמנכ"ל (דאז) פיליפ ואל, הסופרת הפמיניסטית קרולין פורה, לדוגמה. ואל: "מאשימים אותנו שאנחנו מלבים את הגחלים. אילו גחלים אנחנו מלבים? הגחלים של הריסות מגדלי התאומים? של תחנת הרכבת במדריד? של ניסיונות הפיגוע בלונדון? אלה הגחלים. הקריקטורות שלנו מתריעות על כך שהאיסלאם נחטף על ידי הקיצונים שמנצלים אותו לצורך פיגועים". הסרט מלא בטקסטים משובחים מסוג זה. 

ההגנה על "שארלי הבדו" הופכת לבון טון בין הפוליטיקאים וכולם משתתפים בחגיגה, גם מטעמים ציניים: ניקולא סרקוזי (אז שר הפנים של שיראק, שגינה את הפרסום), פרנסואה הולנד ועוד. קלוד לנצמן דורש זכות לבקר את כל הדתות. שורה מרשימה של אנשי רוח מוסלמים מדברת בזכות על העיתון.

המבריק מכולם הוא הסניגור, רישאר מלכה. בנאום סיכום שצריך להילמד בפקולטות למשפטים, הוא מציג קריקטורות גסות נגד כל הדתות: אנשים עושים את צרכיהם באגני טבילה בכנסיות, ישו עם מסמר תקוע בישבנו, כותרת "ברוך הבא אפיפיור חרא", קריקטורות נגד הרבי מלובביץ', נגד בודהה. "אתם לא רוצים שוויון כזה", הוא מטיח בתובעים, ראשי המסגד של פאריס, "אתם רוצים יחס מיוחד. אתם רוצים להפוך את האיסלאם לדת היחידה שאסור לצחוק עליה. וזה לא ייתכן, כי זו אפליה שאסורה על פי החוק".

"שארלי הבדו" מזוכה. הנקמה תגיע בינואר 2015.          

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו