צוריאל קריספל הוא איש ש"ס טיפוסי. הוא מוותיקי התנועה, עסקן ציבורי בכל רמ"ח איבריו, בעל חביבות לבבית, אך קולני ולא מתפשר כשצריך. קריספל הוא דמות מוכרת בש"ס. הוא כיהן כראש עיר מטעם המפלגה, אבל עובדה זאת לא הפריעה לו להתרוצץ ביום שלישי השבוע מחוץ להיכל "מנורה מבטחים" שביד אליהו כשתג "מנהל הפקה" מתנוסס על צווארו, ולסייע בהכוונת הרבנים והמכובדים אל יציע הכבוד, כמו שעשה בעצרות קודמות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אלא שהפעם משהו שונה. בתוך ההמולה של כנס הבחירות של ש"ס, הוא עוצר לרגע, נאנח ומסנן: "זה לא כמו פעם, זה פשוט לא אותו דבר". כשהוא נשאל למה הוא מתכוון, הוא מספר שליווה את הרב עובדיה לכל עצרת שאליה הגיע, ו"כבר כשהיו אומרים שהוא בדרך, היתה התרגשות שלא היה אפשר להסביר. וכשהוא היה נכנס? וואי וואי, היה חשמל שהיה יכול להדליק את כל גוש דן". העדות של קריספל לא באמת מפתיעה אף אחד. כמעט שנה וחצי חלפו מפטירתו של הרב עובדיה יוסף, והוא עדיין נחשב אחת הדמויות המשפיעות בפוליטיקה, בוודאי זו החרדית.
השבוע קיבל הקמפיין של ש"ס תפנית, כאשר המטרה היא אחת: להחזיר את החשמל למצביעי ש"ס, וחשוב מכך, להבהיר אחת ולתמיד - מרן זה ש"ס ומועצת חכמי התורה ואריה דרעי הם ממשיכי דרכו - כל השאר זיופים.
הכיסא הריק
כחודשיים מאז שהחל קמפיין "השקופים" של ש"ס, שהצליח לגרוף מחמאות, חזרו השבוע במפלגה אל המותג הבלתי מנוצח: "מרן יש אחד, תורה יש אחת ותנועה יש אחת", כך מצהיר אחד ממנהלי הקמפיין. "כמו שמשקה קולה מקורי זה קוקה קולה, ואל־על היא חברת תעופה ישראלית, מרן זה רק ש"ס ולא שום דבר אחר".
כאמור, על אף התגובות החיוביות שזכה לו הסרטון שבו מככב דרעי, את ש"ס קשה למדוד באמצעות סקרים, וקשה גם לדעת אם קמפיין "השקופים" באמת הצליח, אף שיש הטוענים כי לאחר פרשת הקלטת שהודלפה, ש"ס עמדה על ארבעה מנדטים, ואילו היום היא שוב מוערכת בשבעה.
אך במפלגה עדיין מצפים לעלות במספר המנדטים בעיקר בעזרתו של הרב עובדיה. המעבר ל"קמפיין מרן" החל רשמית השבוע בכנס, בהיכל התל־אביבי המרשים, ואין ספק שכל פרט היה מתוכנן בקפידה. ראשית, בחירת מיקום הכנס. "הכינוסים הגדולים של הרב עובדיה היו כאן", מסביר אחד מאנשי הקמפיין, "זה אולם הבית, פה נחרתו רגעים גדולים שאנשי ש"ס זוכרים היטב".
שנית, על כל כיסא בהיכל הוצבה תמונה גדולה עשויה קרטון, האחת של הרב עובדיה עצמו, ותמונה נוספת של דרעי והרב יחד. נוסף על כך, מאחורי בימת הנואמים הוצב שלט ענק שעליו דמותו של הרב, ובהמשך גם הובא לקדמת הבמה הכיסא שעליו ישב מרן בעבר. על הכיסא הונחו הגלימה והמצנפת כדי לחזק את הזיכרון. בהמשך הוקרן סרט מרגש על הפטירה ועל ההלוויה, ילד צעיר שר שיר מיוחד לזכרו ליד הכיסא הריק, ובין השאר היה אפשר לחזות בנאום אחד מפתיע, מפי צבי חקק, מי ששימש עוזרו הצמוד של הרב עובדיה ומאז פטירת הרב נחשב אהוד פחות על הנהגת ש"ס, לנוכח "כיכובו" באותה קלטת מפורסמת.
חקק גויס לטובת מסרים שלרגעים היה נדמה שכאילו הוכתבו לו מראש. "מרן היה אומר על הרב שלום כהן (נשיא מועצת חכמי התורה) שהוא פה קדוש. היתה ביניהם אהבה גדולה", אמר חקק, ועבר לחיזוק מעמדו של דרעי. "ידו של דרעי לא משה מידו של מרן עד לרגע האחרון", סיפר. מסר נוסף שהבהיר חקק, כמו רבנים אחרים לאורך כל הערב, היה ש"תנועת ש"ס היא היחידה שמרן הקים ותמך בה. כל תנועה אחרת שהיתה קמה, היתה מסבה לו צער רב".
עניין של כבוד
בתקופה האחרונה בכלל, ובערב האירוע בפרט, מתנהלים ראשי ש"ס בזהירות מול אלי ישי. מצד אחד, הם לא תוקפים אותו ישירות - למעט אריה דרעי בעימות הישיר בערוץ 2 - כדי שלא לחזק אותו. מצד שני, הם מנסים להבהיר כי הוא אינו ממשיך דרכו של מרן. כשהוזכר שמו של ישי על ידי אחד הרבנים, וקריאות "הוא בוגד" החלו להישמע מהקהל, קפץ דרעי ממקומו ונופף בידיו לקהל להפסיק. השיא התרחש כשתוך כדי נאומו של הרב שלום כהן, הוא התייחס ל"קלטת בר מינן", ודרעי היסה אותו, כמעט התחנן שלא ימשיך את דבריו, בעוד הקהל מעודד את הרב להמשיך. בזה דרעי ניצח.
עם המחויבות הלגיטימית למרן והרצון להעמיד אותו כאחד ואין בלתו, יצאה מהארון גם תופעה שלא הרבה מעזים לדבר עליה בגלוי בש"ס, אף שהיא מורגשת היטב במערכת הבחירות - הסגידה לאריה דרעי. מאז ההתפטרות המדומה שלו, דרעי זוכה לתמיכה חסרת תקדים, כאשר הוא מלווה בבחורים נלהבים ששרים שירים דוגמת "רבנו שאג בקול גדול, אין כמו אריה", שכבר הפך להמנון.
אבל נראה שביד אליהו נשברו שיאים חדשים. לאחר הגעתם של רבנים רבים, שחלקם אפילו לא זכו לאזכור פומבי, הגיע הזמן לכניסתו הדרמטית של דרעי. בני אלבז המיתולוגי שאג אל המיקרופון: "הוא חוזר! המנהיג האמיתי חוזר!" צלילי "אין כמו אריה" החרישו את האוזניים והקהל מצא את עצמו במצב של טירוף. דרעי ירד אל הקהל ועשה סיבוב בהיכל על מנת לשלהב את הקהל, אך מצד כמה אנשים שישבו על הבמה, זה היה נראה קצת יותר מדי. גם כשדרעי עלה לנאום, הוא לא הצליח להתחיל בכלל עקב המוסיקה והרעש בקהל, שבמשך דקות ארוכות לא איפשרו לו לדבר. לכולם כבר היה ברור שדרעי מקבל כבוד משמעותי יותר מהרבנים עצמם. לאחד מאנשי ש"ס, שנכח באירוע ושהה על הבמה, זה היה נראה מוזר. "זה היה נורא בולט ואפילו צורם. אצלנו, הפוליטיקאים הם עושי דבריהם של הרבנים, בסך הכל הזרוע המבצעת. הרבנים הם מקבלי הכבוד - לא ההפך".
ובסוף הערב התלהט דיון מחוץ לאיצטדיון סביב הנושא בין כמה פעילים: "אתה יודע מה הוא עבר בשבילנו. חייבים להעריך אותו", אמר אחד הפעילים על דרעי. "זה כבר מוגזם", ענה חברו, "אף אחד מהרבנים לא מקבל כבוד כזה. הוא בסך הכל עובד אצל הרבנים. במי אתה מאמין, בהם או בו?"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו