לאנשי מערך התביעה בישראל סיבה טובה לחכך ידיים בסיפוק: בדו"ח הראשון של נציבות הביקורת על המערך ומייצגי המדינה בערכאות השונות (נתב"ם), רק שלוש תלונות מתוך 109 התלונות שנבדקו נמצאו מוצדקות.
רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הבוקר מפרסמת הנציבות את הדו"ח הראשון מאז הקמתה לפני תשעה חודשים. הממצאים הבולטים הם: 68 מהתלונות שבוררו (62%) נדחו על הסף בגלל סיבות שונות לרבות הליך תלוי ועומד; 25 תלונות שבוררו (23%) הופסק בירורן משום שנושא התלונה בא על תיקונו או הפונה חזר בו מתלונתו; 13 מהתלונות (12%) נדחו לגופו של עניין ואילו כאמור שלוש תלונות (3%), שאחת מהן כוללת המלצה אופרטיבית, נמצאו מוצדקות. אחת משתי התלונות המוצדקות, ללא המלצה אופרטיבית, היא נגד תובעת עירונית.
בראש הנציבות עומדת השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, ששימשה בעבר נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד. הביקורת של הנציבות חלה על ארבע קבוצות מבוקרים: פרקליטות המדינה על מחוזותיה; התביעה המשטרתית; עורכי דין המחזיקים ייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה - ותובעים המחזיקים כתב הסמכה מטעם היועץ המשפטי לממשלה.
מעיון בדו"ח עולה כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הקפיא בירור של שתי תלונות. הראשונה, שאותה יזמה שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני, נוגעת לטיפול במידע שהגיע לידיה בעניינו של נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת (בדימוס) יצחק כהן. הסיבה להקפאת הבדיקה היא שבאותה עת כבר החלה חקירת משטרה. כמו כן, לא אישר וינשטיין בירור בעניינה של ד"ר מאיה פורמן־רזניק, שנבחרה כדין במכרז לעמוד בראש היחידה לרפואה משפטית. הנימוק של וינשטיין היה כי לנושא נמצא הליך משפטי תלוי ועומד בבית הדין לעבודה.
כמו כן, עולה מהדו"ח כי 77% מכלל התלונות התקבלו ביחס לפרקליטות. נוסף על הדו"ח התקופתי תפרסם הנציבות, מעת לעת, דו"חות פרטניים. מהנציבות נמסר כי אחד הנושאים שהנציבה שמה עליהם דגש הוא הטיפול ביידוע חשודים על סגירת תיקים נגדם. הדו"ח הבא יעסוק בנושא זה.
עוד יצוין כי מייד עם ההודעה על הקמת הנציבות, הודיע ארגון הפרקליטים שלא ישתף איתה פעולה מפני שלדעת חבריו, הם הופקרו ולא קיבלו את ההגנות המתאימות. בהיעדרם, מי שנענים לפניות אנשי הנציבות הם אנשי פרקליטות המחוז.