אגדה שהיתה באמת

אחרי 17 עונות בליברפול, סטיבן ג'רארד אישר כי יעזוב בקיץ לליגה האמריקנית • "יהיה קשה, אך זה צעד לטובת האינטרסים של כל הצדדים", אמר בסוף השבוע הקשר בן ה־34 • אחרי קריירה אדירה שאמנם לא כללה אליפות בפרמייר ליג, 8 לב אדום ייפרד מאנפילד בתום העונה

צילום: איי.פי // ג'רארד ברגע הגדול בחייו.

שבועיים וחצי לפני פתיחת העונה נתן סטיבן ג'רארד ראיון כן: "עברתי את שלושת החודשים הרעים בחיי", הודה הקשר בן ה־34, שתיאר תקופה שכללה החלקה מול צ'לסי שעלתה באובדן אליפות, וכקפטן אנגליה חווה הדחה משפילה מהמקום האחרון בשלב הבתים במונדיאל בברזיל, כשטעות שלו הובילה לשער שהדיח את האנגלים. 

ג'רארד הודה אז: "כואב לי מאוד גם חודשיים אחרי שזה נגמר. הכאב לא פסק ואי אפשר להחביא אותו, יש לי טלוויזיות בבית ואני קורא עיתונות ויש את המדיות החברתיות". באותו ראיון ג'רארד ניסה לשדר ביטחון ואופטימיות ואף אמר: "כל אדם מחליק בשלב מסוים בחייו, אם זה במדרגות או על הרצפה", אבל המסר שלו היה ברור, "יש אמונה בליברפול לפני פתיחת העונה. קבוצות טובות לא מסתפקות בעונה טובה, הן ממשיכות להילחם על האליפות. כך צ'לסי, מנצ'סטר סיטי ויונייטד בכל העונות חוץ מהעונה שעברה. העונה תהיה קשה, אבל אנחנו יודעים שאנחנו אחת הקבוצות עם סיכוי אמיתי לאליפות".

אמריקה, ורסנו

חמישה חודשים לאחר מכן, כולנו יודעים היכן ליברפול נמצאת. הקפטן סטיבי ג'י, בעונתו ה־17 במדי ליברפול - קבוצתו היחידה מאז החל לשחק בגיל 9 - שותף בכל 25 המשחקים הראשונים לעונה, עד שקיבל מנוחה דווקא במשחק הטוב ביותר שלה העונה - 1:4 בבית מול סוונזי לפני שבוע. לקראת המשחק ביום חמישי מול לסטר שב להרכב ואף כבש שני פנדלים, אבל ליברפול שמטה יתרון 0:2 על האחרונה בטבלה. מייד לאחר המשחק הופצו שמועות על כך שג'רארד סיכם על עזיבה בסיום העונה ויעבור ל־MLS, כנראה ללוס אנג'לס גלקסי. למחרת ג'רארד וליברפול אישרו את הפרידה, ואתמול ג'רארד אישר את המעבר. ברשת ESPN דווח כי הקשר חתם לשנה וחצי.

ג'רארד חוגג בצורה אופיינית // צילום: רויטרס

בחודשים האחרונים היו מגעים כושלים בניסיון להאריך את חוזהו של אחד משני הסמלים הגדולים של קבוצה בפרמייר ליג לצד ג'ון טרי בצ'לסי. כוכב ליברפול המתבגר, שכבר רחוק משיאו (7 שערים ובישול העונה), מתוסכל ממצבה של ליברפול. מהעובדה שבגילו ובכושרו הוא היה היחיד שהיה מסוגל להציל את הספינה בליגת האלופות מול באזל (כבש בכדור חופשי נהדר) וגם זה לא הספיק בדרך להדחה. הייאוש וההשלמה המתסכלת עם כך שהחלום הגדול של ג'רארד כבר לא יוגשם - לזכות באליפות עם קבוצתו שלא זכתה בתואר מאז 1990.

ברנדן רוג'רס הודה במה שהכחיש עד היום - שיחסיו עם ג'רארד עברו תקופה סוערת, כשהמנג'ר אמר בכנות לקפטן שבעונה הבאה הוא יקבל דקות משחק מוגבלות בניסיון לבנות את הקבוצה לעתיד. זה מה שהוביל את ג'רארד להחלטה לעזוב.

אוהב להיות בבית

דיון מרכזי הוא סביב מעמדו ההיסטורי של ג'רארד. האם אפשר לבחור בו לשחקן הגדול ביותר בתולדות המועדון המפואר, למרות בצורת האליפויות ב־16 שנותיו בבוגרים? איך אפשר להכתיר אותו לגדול שחקני ליברפול בהיותו המנהיג בתקופה שבה מנצ'סטר יונייטד עקפה את ליברפול בכמות האליפויות? איפה הוא ואיפה קני דאלגליש, קווין קיגאן וגראם סונס האדירים, שהובילו את ליברפול לתארים ודומיננטיות בליגה ובאירופה? ומה עם איאן קלאגאן ששיחק 857 משחקים בימים שבהם ליברפול הפכה ממועדון סתמי לאימפריה, או רוג'ר האנט שכבש 286 שערים בקבוצה?

מצד שני, האם אי פעם ליברפול היתה כה תלויה בשחקן אחד שהוביל אותה שנים ארוכות גם להצלחות והפיח אופטימיות ביושבי הקופ? האם ייתכן סמל גדול מזה? 

ג'רארד ובניון בתקופה בה שיחקו יחד במדין האדומים // צילום: רויטרס

הרי בעידן הקפיטליסטי שאליו הכדורגל נכנס, ליברפול לא היתה מסוגלת להעמיד סגל שיתמודד עם האחרות, ג'רארד קיבל הצעות לעבור ליריבות שבהן יוכל לזכות באליפות, כולל שיחות והחלפת הודעות עם ז'וזה מוריניו שהציע לו לבוא לצ'לסי ב־2005 וב־2006, והאגדה הליברפולית החליט להישאר בבית. ג'רארד היה פשוט קלאסה, שחקן אינטליגנטי, מנהיג בלתי מעורער אך גם קבוצתי מאוד, עם לב ענק ובעל הגבהות ובעיטות מופלאות ותשוקה ורעב לנצח. 

קשר העבר של ליברפול, טרי מקדרמוט, שטוען כמו מייקל אואן ואחרים שג'רארד הוא גדול שחקני ליברפול, סיכם: "דאלגליש וסונס זהרו בקבוצות הגדולות של ליברפול, בעוד ג'רארד סחב קבוצות בינוניות לתארים".

"ההחלטה הקשה בחיי"

ג'רארד הוא הווינר הגדול ביותר שהיה לליברפול. הוא חתום על המהפך ההיסטורי שהנהיג באיסטנבול כשהחזיר את ליברפול האפורה והמוגבלת מפיגור 3:0 במחצית מול מילאן, ועל שערים מכריעים מופלאים רבים נוספים, כמו בדקה ה־120 בגמר הגביע מול ווסטהאם או מול אולימפיאקוס לפני עשור, וכל השערים והבישולים שלו מול מנצ'סטר יונייטד והמנהיגות הבלתי מתפשרת בעונה שעברה שסחבה קבוצה אנדרדוג למאבק אליפות אמיץ. מצד שני, מאז אותה החלקה מול צ'לסי בסוף אפריל, ג'רארד נאלץ לשמוע בכל משחק את הקהל היריב לועג.

הכותרת של "ליברפול אקו" אמרה הכל - "סופו של עידן: 17 עונות, 695 משחקים, 180 שערים, 10 גביעים, סטיבן ג'רארד אחד". 

ג'רארד הודה למועדון, לאוהדים, למנג'ר ולחבריו לקבוצה וסיפר: "זו ההחלטה הקשה בחיי. הודעתי על עזיבתי כעת כדי שהמנג'ר והקבוצה לא יהיו טרודים בספקולציות לגבי עתידי. ליברפול היתה חלק עצום מחיי והפרידה תהיה לי קשה מאוד, אבל אני מרגיש שזה צעד לטובת האינטרסים של כל הצדדים המעורבים. לעולם לא אשחק במועדון מתחרה לליברפול, לא אהיה מסוגל לעולם לשחק נגדה".

ג'רארד בהגעתו למלווד, מתחם האימונים לאחר ההודעה הדרמטית // צילום: רויטרס

ברנדן רוג'רס הרעיף שבחים: "בתקופה הזו משתמשים הרבה יותר מדי במונח 'אגדה', אבל במקרה הזה אפילו המילה הזו עושה עוול עם סטיבי". 

לואיס סוארס שיבח במילים חמות בטוויטר את הקפטן הקודם שלו, כמו גם צ'אבי אלונסו ואחרים ששיחקו לצד האגדה וגם הבעלים של ליברפול אסירי תודה.

ז'ראר הוייה, לשעבר מאמן נבחרת צרפת עטורת הכוכבים, שהוביל את ליברפול לקוואדרופל של גביעים ב־2001 והעלה את ג'רארד לבוגרים, הודה בטור מיוחד שפירסם ב"גרדיאן": "ג'רארד השחקן הכי בולט שיצא לי לאמן בקריירה". 

בקיץ ג'רארד פרש מנבחרת אנגליה, בסוף העונה הוא יעזוב את ליברפול. נפרדים מאגדה. סטיבן ג'רארד הוא אחד מענקי הכדורגל של הדור האחרון.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר