במדינת ישראל חיים 2,682,160 ילדים, כך לפי דוח המועצה לשלום הילד שהוגש היום לנשיא. בישראל כ-155,907 ילדים ללא אזרחות, ו-81,193 ילדים ללא מעמד חוקי. אלו כוללים ילדי עולים שמעמדם לא הוסדר, ילדי עובדים זרים, ילדים שהגיעו מחו"ל בגפם, מבקשי מקלט ועוד. ב-2013-2014 נכנסו לישראל מגבול מצרים 3 ילדים של מבקשי מקלט, זאת לעומת 435 ב-2012.
228,807 ילדים חיים במשפחות חד הוריות, כשבעשור האחרון חלה עלייה של כמעט פי 2 במספר הילדים החיים במשפחה חד-הורית. מ-23,792 בשנת 2000 ל- 46,643 ב-2012, ל-48,909 ב-2013.
הכתבה הכי נקראת היום באתר: התשובה מפתיעה - מה עושה הומלס עם הכסף שנתנו לו?
ב-2013 התגרשו הוריהם של 2,678 ילדים מוסלמים ודרוזים. מדובר בגידול של פי 4 במספרם מ-2000 (668). עוד בשנה זו הוגשו לבתי המשפט 5,376 המלצות למשמורת הורים על ידי עובדים סוציאליים לסדרי דין, יחד עם זאת ניתן להצביע על מגמת ההגדלה של המשמורת המשותפת. ב-2012 נישאו 4,144 קטינים, וב-2013 נרשמו 1,176 לידות של קטינות עד גיל 18.
97.1% מבני 17-15 גולשים באינטרנט
בשנת 2012 83.9% מילדים בגילאי 7-11 גולשים באינטרנט, וכך גם 83.3% מבני 12-14 ו-97.1% מבני ה-15-17. כמחצית מבני הנוער בגילאי 12-17 גלשו מידי יום לפחות 3-5 שעות ויותר וכמחצית מבני הנוער מצהירים כי בודקים מה חדש ברשת כל 15 דקות ביום. השימוש העיקרי של בני נוער בגיל 12-17 באינטרנט להכנת שיעורי בית היה קריאת ערכים בויקיפדיה.
כ-90% מבני הנוער בגיל 13-18 השתמשו באפליקציית וואטסאפ. כ-50% מדווחים כי מקבלים מדי יום למעלה מ-100 הודעות. רבע העידו כי קיבלו תמונה חושפנית של מישהו שהם מכירים במייל או ב-SMS. עוד עולה כי 45% מהילדים בגיל 10-17 דיווחו שנפגעו מאלימות מילולית ברשת. 56% דיווחו על קבלת מסרים מילוליים שנועדו לפגוע, ו-54% פגעו בICQ-/מסנג'ר או בשיחות טלפון.
46% היו עדים לאלימות
אחוז המדווחים שהיו עדים לאלימות גבוה בהרבה מאחוז המדווחים על פגיעה מאלימות (46% לעומת 17%). מרבית הילדים (77%) לא סיפרו לאיש על היותם קורבנות לאלימות באינטרנט. מ-2004 גדל שיעור בני הנוער בכיתות ו', ח' ו-י' העוסקים בפעילות התנדבותית מ- 17.8% ל-46.4% ב-2011. בנוסף גדל שיעור הצעירים היוצאים לחו"ל מ-13.5% ב-1995 ל- 15.6% ב-2013.
מספר הילדים החיים בעוני ב-2013 עמד על 826,105, כש- 30.8% מילדי ישראל חיים בעוני ומשנת 1998 חל גידול של כ-55% בשיעור העניים. בשלושת העשורים האחרונים גדל אחוז הילדים העניים פי 4 (מ-8.1% ב-1980 ל-30.8% בשנת 2013). מחברי הדו"ח ציינו כי ייתכן והירידה הקלה בשיעור הילדים מתחת לקו העוני ב-2013 לעומת 2012 נבע משינויים בשיטת המדידה.
שני שליש מהלא יהודים – מתחת לקו העוני
בשנה שעברה כחמישית מהילדים היהודים וכשני שליש מהילדים הלא יהודים חיו מתחת לקו העוני. רק 4.9% מהילדים העניים נחלצו מהעוני תודות לתשלומי ההעברה, לעומת 10.5% ב-2000, שכן בולטת השחיקה ביכולתם של התשלומים לצמצם את ממדי העוני עקב קיצוץ.
ככל שמספר הילדים במשפחה גדול יותר, כך גדל שיעור העוני. אחוז המשפחות העניות בהן 4 ילדים או יותר ב-2013 52.3% ובקרב משפחות עם 5 ילדים ויותר 60.0%. ב-2013, 66.4% מהילדים הערבים בישראל חיו בעוני. זהו אחוז גבוה יותר מזה שהיה ב-2010 - 65.8%. אחוז זה גבוה כמעט פי 3 מאחוז הילדים היהודיים (20.0%) מתחת לקו העוני.
ב-2002-2013 ירד ב- 45.6% מספר הילדים החיים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה מ-242,717 ב-2002 ל-132,002 ב-2013. הירידה חלה למרות שמספר הילדים העניים גדל בתקופה זו, והיא משקפת החמרה בקריטריונים לקבלת הגמלה ולא ירידה אמיתית במספר הילדים העניים.
מסיעת העבודה נמסר בתגובה: "בזמן שראש הממשלה עסוק בנגמ"שים דמיוניים מתרחשת מתחת לאפו מפולת חברתית בדמות מעל לשמונה מאות אלף ילדים עניים. הממשלה נכשלה כישלון מוחלט ביישום תכנית למיגור העוני משום שלא הבינה שמדובר באיום שעלול לפורר את החברה הישראלית מבפנים. על מנת שילדים בישראל לא ילכו לישון רעבים נדרשת תכנית רצינית ורב שנתית שתתוקצב בהתאם ותציג יעדים לצמצום העוני".
37.1% המגזר הערבי מדווחים על חוסר מזון
ב-2013 אחוז בני הנוער שעבדו היה הגבוה ביותר משנת 2000 (8.6% לעומת 7.2%). משנת 2006 גדל אחוז התלמידים שדיווחו על לכתם רעבים לבית הספר או לכתם לישון רעבים מחמת חוסר מזון בבית. הדבר בולט בקרב בנים במגזר הערבי (כ-37.1%). מתוך 1,311 מקרי ניצול בני נוער על ידי מעסיקים והעסקה בלתי חוקית, הוגשו בשנת 2013 רק 14 כתבי אישום כנגד מעסיקים. ב-2013 פנו לחדר מיון 206,990 ילדים עקב תאונות ופציעות, לעומת 190,997 בשנת 2010.
ילדים הגיעו לחדר מיון אשתקד מהסיבות הבאות: 48.9% פנו עקב נפילה, חבלה, חתך, 8.2% עקב תאונות דרכים. 8.2% (16,958) פנו עקב תאונות בבי"ס ובגנים. 1.4% פנו עקב פגיעה מכוונת (כולל אלימות במשפחה ותקיפות). 2.6% ( 5,279) פנו עקב פגיעת חיות.
ירידה בשיעור הילדים שנפגעים בתאונות דרכים
תמותת ילדים עקב פגיעה לא מכוונת שכיחה יותר ביישובים בעלי דירוג חברתי-כלכלי נמוך. ב-22 השנים האחרונות ירד שיעור הקטינים שנפגעו בתאונות דרכים, מ-323.8 לאלף ב-1991 ל-162.8 לאלף ב-2013. ב-2013-2008 נפגעו 236 ילדים בגלל שהושארו לבד ברכב. בשנה האחרונה נהרגו בחופשת הקיץ 23 ילדים ובני נוער. סיבת המוות השכיחה ביותר היתה טביעה, ובמקום השני תאונות דרכים. ב-2013 שהו 1,098 ילדים באשפוז למעלה מ-21 יום.
ב-2013 אותרו על ידי עובדי בריאות (צוותי בתי החולים, קופות החולים וטיפות חלב) 2,917 ילדים כנפגעי אלימות במשפחה ותקיפה מינית. מדובר בירידה של כ-20% מ-2010. 32.5% נפגעו מהזנחה, 28.6% נפגעו מהתעללות פיזית, 10.7% מהתעללות נפשית, 9.4% מהתעללות/תקיפה מינית, 0.8% קיבלו הטרדה מאיימת ו-0.4% נפגעו מהתעמרות כלכלית ו/או מניעת זכויות.
1,079 ילדים במקלטים לנשים נפגעות אלימות
מספר הילדים שנמצאים במרכזי חירום, גדל בעשור האחרון כמעט פי שניים. בשנת 2013 כ-41% מהילדים היו בני 10-7. 20.8% מכלל השוהים במרכזי חירום היו נפגעי פגיעה מינית, אצל שליש מהם הפגיעה התגלתה רק לאחר שהושמו במרכזים עקב סיבות אחרות, בעיקר הזנחה קשה. ב-2013 שהו 1,079 ילדים במקלטים לנשים נפגעות אלימות, גידול של כ-41 אחוז משנת 2001.
ב-2013 נרשמו בחדרי המיון 806 ילדים ובני נוער עקב ניסיון התאבדות, 77.7% מהם בנות. ב-2013-2004 גדל מספרם מ-775 ל-806. ב-2012 עמד מספר הנערות עד גיל 19 שפנו לועדות להפסקת הריון על 2,039. עבור 317 מהן הייתה זו הפלה שנייה ויותר.
ב-2013 התקבלו 7,728 פניות אצל נציב קבילות ילדים ובני הנוער במועצה לשלום הילד. 33.7% היו לצורך ייעוץ בתחומי החינוך, ואילו 33.7% על רקע אלימות. בשנים 2008-2012 גדל כמעט פי 2 מספר הילדים שהונפק להם מרשם לתרופת ריטלין וחלופותיה. כ-50.0% מהילדים שהונפקו להם מרשמים לריטלין וחלופותיה שייכים מ-2008 לקבוצת הגיל 10-14. וארוחת בוקר? רק 26.7% מהתלמידים אוכלים אותה באמצע השבוע.
9,432 טופלו במרפאות בריאות הנפש
21.3 אחוזים מתלמידי כיתות א ו30.4 אחוזים מתלמידי כיתה ז' סובלים ממשקל עודף והשמנה. בסוף דצמבר 2013 טופלו 9,432 ילדים ובני נוער במרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש, 6.2% עד גיל 5, 55.7% מגיל 6-12 ו-38.1% מגיל 13-17.
גם ב-2013 נרשמה ירידה בשיעור הכללי של תמותת התינוקות בישראל. שיעור תמותת התינוקות עדיין גבוה יותר באוכלוסייה המוסלמית.שיעור תמותת התינוקות הבדווים בנגב היה 12.0 לאלף לידות. בשנת 2013 72.6% מהתיקים שנפתחו בגין עבירות נגד ילדים היו על מקרים מחוץ למשפחה, 6,180 תיקים. 30.4% מהם היו בגין עבירות מין, 65.7% על תקיפת קטין. ב-15 השנים האחרונות חל גידול של 55% במספר התיקים שנפתחו על עבירות במשפחה.
רוב מקרי האלימות: בבית הספר
62% מהמקרים המדווחים של איומים, חטיפת חפצים, מכות ודקירות, התרחשו בביה"ס, נתון המעיד על אזלת היד של מערכת החינוך באכיפת הסדר. 40% מהמקרים התרחשו ברחוב. ב-2013 נפתחו 548 תיקים לבגירים בחשד לביצוע עבירות מין בקטינים במוסדות חינוך.
מהילדים שנחקרו על פגיעה מינית וידעו לזהות את הפוגע, 29.5% נפגעו ע"י הורה או קרוב משפחה, 22.4% ע"י חבר, 7.4% ע"ע שכן ו-27.2% ע"י אדם זר. בשנת 2014 היו 441,167 ילדים מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים, כ-17% מכלל הילדים, עליה של 51.9%. כ-75% מהילדים בסיכון שנפגעו פיזית נפגעו בידי אדם מהמשפחה. 18.8% מכלל הילדים דיווחו כי נפגעו מינית.
ב-2013 נפתחו 26,460 תיקים במשטרה לקטינים, 70.0% תיקים פליליים ו-30% הסתיימו באי-תביעה. מתוך התיקים שהסתיימו בטיפול מותנה ב-2013 53.5% היו בגין עבירות מוסר, 33.3% עבירות נגד גוף האדם, 26.3% עבירות כלכליות, 24.0% עבירות מרמה ו-20.4% בגין הפרות סדר.
ירידה במספר התיקים הפליליים לקטינים
שיעור התיקים שנפתחו לקטינים בעשור האחרון ירד מ-47.2 תיקים לאלף בני נוער ב-2000 ל-33.2 תיקים ב-2013 (ירידה של 19.9%). בין השנים 2004 ל-2013 חלה ירידה משמעותית בכמעט 35% במספר התיקים (פליליים ואי-תביעה) שבהם מעורבים קטינים, מ-40,456 ל-26,460 בהתאמה. ב-2013 70.0% מהתיקים שנפתחו במשטרה ושהיו מעורבים בהם קטינים היו תיקים פליליים.
ב-2013 יותר ממחצית התיקים הפליליים (58.6%), שנפתחו לקטינים נסגרו. ב-2013-2010 סיבת הסגירה של מחצית התיקים הפליליים של קטינים חשודים הייתה חוסר ראיות.
12,844 קטינים חשודים עם תיקים פליליים הם בני 17-12. ב-2000 ל-12,855 בשנת 2013. מאז שנת 2000 ועד לשנת 2006 הלך וגדל בהדרגה חלקם של הקטינים החשודים מכלל החשודים, מ-8.4% ל-11.1%. מאז האחוז הולך וקטן וב-2013 הגיע ל-7.5%. אחוז הקטינים הלא יהודים החשודים בעבירות, גבוה יותר (2.5%) מהאחוז המקביל של קטינים יהודים (1.1%).
5,512 מעצרים לקטינים במהלך השנה
ב-2003-2013 ירד מספר התיקים הפליליים ותיקי אי תביעה שנפתחו בשל עבירות במערכת החינוך (מ-6,510 ל-3,457). ב-2013 בוצעו 5,512 מעצרי קטינים. מהם, 55.1% היו מעצרי ימים, 18.0% מעצר בית, ו-16.8% מעצרים עד תום ההליכים. מ-1995 גדל מספר המעצרים הפליליים של קטינים מ-3,519 ב-1995 ל-5,512 ב-2013. רוב המעצרים נגעו לעבירות רכוש והפרת סדר. ב-2013 יוצגו קטינים על ידי הסנגוריה הציבורית ב-14,442 הליכים בהשוואה ל-6,708 ב-2001.
בתשע''ד למדו 2,180,204 ילדים במערכת החינוך, מהם 1,643,280 (75.4%) במגזר היהודי ו-536,924 (32.7%) במגזר הערבי. בתשע"ג למדו 48,249 במוסדות "פטור" בחינוך היסודי, לעומת 35,556 תלמידים בתשס"א. מדובר במוסדות עצמאיים, לרוב חרדיים. בתשע"ג קרוב ל-40.0% מכלל התלמידים בכיתות ה'-ט' הסתייעו בשיעורים פרטיים לפחות באחד ממקצועות המיצ"ב. המקצועות הנפוצים בהם נזקקים לשיעורים פרטיים הם מתמטיקה (25.0%) ואנגלית (24%).
במגזר הערבי: יותר אלימות בין תלמידים
בתשע"ג אחוז התלמידים שדיווחו על היפגעות מאלימות בחודש האחרון עמד בסימן ירידה עם העלייה בכיתה, הן כשמדובר באלימות קשה והן באלימות מתונה, מילולית או חברתית, אך לא כשמדובר באלימות תוך שימוש באמצעי תקשורת דיגיטלית, או בחבורות אלימות ומעשי בריונות.
תלמידים ערבים מדווחים הרבה יותר על אלימות בין תלמידים. 8%-10% בכיתות ד'-יא' דיווחו בתשע"ג שנפגעו מאלימות תוך שימוש באמצעי תקשורת דיגיטליים. אחוז התלמידים ששתו אלכוהול אי פעם בחייהם ירדה בכיתות ד'-ו' מ 14% בתשע"א ל-6% בתשע"ג, בכיתות ז'-ט' ירד מ-30% בתשע"א ל-18% בתשע"ג ובכיתות י'-יא' מ-55% בתשע"א ל-45% בתשע"ג.
אחוז התלמידים שעישנו אי פעם מריחואנה, גראס או חשיש עלה: בכיתות ז'-ט' מ-2% בתשע"א ל-4% בתשע"ג ובכיתות י'-יא' מ-5% בתשע"א ל-6%.
בשנת הלימודים תשע"ד טופלו 75,210 תלמידים ע"י קציני ביקור, שהיוו 3.4% מכלל התלמידים שלמדו במערכת החינוך, זאת בהשוואה ל-3.3% (58,299) בתשס"ה. מספרם וחלקם של התלמידים שאושרה להם התאמה אחת לפחות בבחינות הבגרות מכלל התלמידים, עומד מאז 2010 בסימן גידול: מ-83,500 תלמידים בשנת 2010 ל-109,816 תלמידים (40%) ב-2013.
בתשע"ג (2012/13) חלקם של הנבחנים שמחברת בחינת הבגרות שלהם נפסלה, היה גדול מבשלוש השנים הקודמות. האחוז היחסי הגבוה ביותר היה אצל הבדווים בנגב. (מחברת שנפסלה היא מחברת שלא הוגש לגביה ערעור תוך 40 יום מתאריך ההודעה על החשד, או שערעור שהוגש בעניינה נדחה בידי ועדת טוהר הבחינה).